הקדמה:היי אני מיכאל אבל כולם קוראים לי מיקי (בת) אני ח- ח'2 בת 13, גרה בארצות הברית. יש לי אח קוראים לו תומר אבל החברים שלו קוראים לו תומי, הוא […]
**בוקר**' ג'יי, קומי נסיכה יפה שלי, אנחנו הולכים לבריכה היום, שכחת ? ' נייל אמר לי וניסה להעיר אותי ונישק אותי מיליון נשיקות על כל הפנים' כן, אני זוכרת ' […]
הצעדים הרחוקים והתכופים בקושי נשמעו על המדרכה המלוכלכת של חיפה, בלילה השקט והמוכר. החושך עטף את הרחובות, הפנסים המהבהבים לא מפריעים לחוזקו הבלתי נשלט. בכי צעיר ונוראי, הדהד במעלה הבניינים […]
פרק קודם:ידעתי שהוא מחובר לטוויטר כי הוא צייץ beliebers without u i know that i be NOTHING אז אני צייצתי גם כדי שהוא ייראה..why all this shit happend to me? […]
**זה המשך לקטע הקודם שכתבתי** חזרתי לבית כשאני מותשת! השעה 4 לפנות בוקר, סוף סוף יש לי זמן לצאת עד מאוחר. פתחתי את הדלת במפתח שאני שמה לעצמי במקום מוחבא […]
אני והוא פרק 110 חלק ב':"לואי תעזור לי לקום" קייט אמרה והוא עזר לה לקום."בסדר" הוא אמר ועזר לה לקום."פרי תעזרי לי לקום" ג'סי אמרה."בסדר" אמרתי ועזרתי לה לקום.נייל, ג'ייד […]
אני והוא פרק 110 חלק א':יצא שלואי שואל את ג'סי."אמת או חובה?" לואי שאל."חובה" ג'סי אמרה.חובה עלייך לרוץ לעץ ולצעוק לואי המושלם" לואי אמר וג'סי עשתה את זה.ג'סי חזרה."משעמם לי" […]
שני הכלבים מזנקים לעבר הנער. הוא לופת אותם, אחד בכל אחת מידיו, והולם אותם זה בזה בעוצמה. ראשיהם מתנפצים באחת. הוא מטיל את גופותיהם ארצה ופונה לעבר יוליה, כל גופו […]
שני הכלבים מזנקים לעבר הנער. הוא לופת אותם, אחד בכל אחת מידיו, והולם אותם זה בזה בעוצמה. ראשיהם מתנפצים באחת. הוא מטיל את גופותיהם ארצה ופונה לעבר יוליה, כל גופו […]
"אתה חייב להציל אותנו. הן הולכות להאכיל את היצורים האלה בנו!" אני אומרת לו. אבל הנער לא מגיב. עיניו אדומות ורושפות, וגופו מרותק לסורגים בשרשראות של יוליה. אני אוחזת באחת […]
לגבירה יש שני כלבים שחורים, והם ממש מפחידים. הם עומדים משני צדדיה ועיניהם רושפות לעומתי. פיותיהם מזילים ריר וחושפים שיניים אימתניות. אני מבינה באיזשהו מקום, שהם המגנים שלה. הם לא […]
אני כועסת. איך זה יכול היה לקרות? אני כועסת על עצמי, שלא הספקתי לחזור בזמן ולמנוע מהפיה להשתלט עליו. ואני זועמת עליו, על הנער. איך אתה, עם כול הכוח והשרירים […]
הנער מתחיל לצעוד לעברי. עיניו אדומות, רושפות. אני רואה את הזעם שלו בתוך העיניים. זעם על מה שעשו לו…הוא נעמד מולי, ואז פונה לעבר הדלת ויוצא החוצה. אני ממשיכה לעמוד […]
כשאנחנו מגיעים לצריף, אני קופצת מגב הזאב וממהרת להיכנס פנימה. המראה שנגלה לעיני לא מוצא חן בעיני.הנער צמוד בגבו לקיר. שרשראות זהובות משובצות יהלומים קטנים מקבעות את הזרועות והחזה אל […]
כשאנחנו מגיעים לצריף, אני קופצת מגב הזאב וממהרת להיכנס פנימה. המראה שנגלה לעיני לא מוצא חן בעיני.הנער צמוד בגבו לקיר. שרשראות זהובות משובצות יהלומים קטנים מקבעות את הזרועות והחזה אל […]
לאן היא לוקחת אותי? מה זה המקום הזה? העצים הולכים ונעשים צפופים יותר, והכול מחשיך… אני כבר לא רואה כמעט כלום, מלבד שיערה הזהוב של הנערה הקטנה, כמו סמן אור […]
אני והוא פרק 109:"ככה משדכים לליאם חברה" לואי אמר וצחקנו.נ.מ ג'ייד:"ככה משדכים לליאם חברה" לואי אמר וצחקנו."ג'ייד תסובבי" אמרתי לג'ייד (ל-מ) והיא סובבה.יצא שהארי שואל אותי."אמת או חובה?" הוא שאל."אמת" […]
אני נושמת, מחייכת,בוכה, צוחקת;שלמה,שבורה,שחורה,לבנה;קשה,רכה… החלום המתוק,נהפך למר,החיוך המוכר,נהפך לזר,הקרבה שלך,רק מתרחקת ומתרחקת,ואני רק תוהה,איכן אני עומדת?… הראש מסתחרר,הכאב ממכר.היד לא נוגעת,הלב לא מכיר,ואני בודדה,נשארת עומדת ליד הקיר. חופשיה,כבולה,מחזיקה,מפילה.לוחשת,צועקת,מתקנת,שוברת… העין בוכה,הגוף […]
הדלת נפתחת, ואל הצריף נכנסת נערה. היא קטנה מאוד, כמעט מחצית מגובהי, ולבושה בשמלה מוזרה בצבעים כהים. שיערה זהוב, זורח ממש, ויש לה עיגולים זהובים סביב העיניים. מעולם לא ראיתי […]
הוא שתקן, הנער. הוא לא מדבר בכלל. אם אני שואלת אותו על היער המוזר הזה, או על האישה המפחידה שביקרה כאן, (ושללא ספק חשקה בו, אני יודעת את זה בוודאות), […]
פרק 7:ראיתי את אמא שלי יושבת על המיטה שלי עצבנית .."היי אמא .." אמרתי בפחד … " תגידי לי .. את בשביתה ?? " " מה ?" שאלתי .."אולי תדברי […]
על פי הוראתו של הנער, אני מסתתרת בצריף ומביטה מעבר לדלת בנעשה. האישה הגבוהה נושאת את ידה לעבר הנער, ואצבעה מורה לכיוונו. הוא מתחיל לצעוד לעברה. "אל תחמיא לעצמך. לא […]
עכשיו אנחנו רצים ביער. ידו אוחזת בידי ואנחנו רצים יחד, כפות רגלינו היחפות מטופפות על הקרקע הלחה של היער האפל. פה ושם יוצאים צללים מאיימים, אבל עכשיו אני אתו, ואני […]
אז זה קרה. התעוררתי באמצע הלילה והבנתי שאני עדיין בחלום. מערבולת גדולה החלה להסתחרר באמצע החדר, סוחפת בתוכה את השטיח, השולחן, השידה, המראה… ומהר מאוד גם המיטה ואני עליה החלה […]
אני אשיר את שירי,אחרוז את חרוזי,אכתוב את הסיפור,של עצמי.עד שהסוף הכואב,שאחבר בציוריי,ילווה אותי, אל מותי. עד שהשלג, יחנוק את צווארי.עד שהרוח יסחוף.כשהגשם, יטביע את ראשי,כשהדם עוד יזלוג. התקווה, לא תישאר,יש […]
בכל לילה הוא מגיע. בכל לילה זה קורה לי מחדש. אני מתעוררת משינה, מסויטת, ומבחינה בהם – ביצורים מזוויעים וגועליים, זוחלים לעברי, שולחים אלי ידיים חיוורות ודביקות. הם קוראים לי […]
"אפשר להיכנס?" דפק אבא על הדלת"כן" התרחק ממני גיל"ליאן.." נכנסה אמא מרזיקה בידו של אבא. שניהם מחייכים חיוך מאוזן לאוזן"אני בהריון" "את מה?" ואי נו אוף! שונאת ילדים! תמיד אהבתי […]
"אז…מאיפה את חוזרת?" אני מנסה לשבור את הדממה המביכה שהשתררה במונית. (הזמזומים המעצבנים שמזמזם נהג המונית לא נחשבים)"קנדה" היא לא הוסיפה דבר."אהה, אני חוזר מבנגקוק" לפתע הרעיון הזה נראה מטופש. […]
"אחחח אמריקה מולדתי, התגעגעתי!" אני אומר לעצמי כשאני יוצא משדה התעופה ושואף לקרבי את ריח העשן הסמיך ואת ריחות השמן המטוגן מדוכני המזון המהיר. אנשים יוצאים מהמקום מחובקים ומאושרים, ממהרים […]
אני מרגיש אותו,מהדהד לצדי.מלווה אותי,צועד בדרכי.קולו צועק,זועק לעזרה.אך אין לשוב,אין להסתובב חזרה. אני נופל,אל הבור העמוק.הדרך למטה,ארוכה, ללא סוף.הכאב עוד שם,אני לא לבד.כשהוא איתי,אני שוב מיוחד. אני יושב,בתחתית הבאר.צורח החוצה,אל […]
