הלבבות השבורים,הציוצים הצורמים.התקוות המנופצים,והחלומות הנשכחים. את עזבת,הלכת,השארת אותי לבד.אם החלומות הנשכחים,והזיכרונות שצפים. השארת אותי לבד,ברחוב השחור והחשוך.האשפה שמתאפסת בכמויות,ואת השארת אותי אם החלומות.
אחרי שסיימנו את הארוחה והכרנו אחד את השני ישבנו בסלון.משה סיפר שיש לו שתיי תאומים בני 17 וחצי דניאל ובן,הם שתי טיפות מים ההבדל היחיד זה שלבן יש איזה אות […]
"טוב בואי נכנס " אמרתי מושכת אותה לכיתה ואחרי כמה צעדים עצרתי ,"למה עצרת ?" היא שאלה לא מבינה "אנלי מושג איפה הכיתה " אמרתי לה מצחקקת טיפה מבושה , […]
•פרק 30•~לואי~ הארי נכנס לחדר, ״מה קורה,שותף?״ הוא שאל. ״לא ממש טוב.״ נאנחתי. ״אמה? נכון?״ הוא שאל. איך הוא ידע?, ״כן….א-איך את יודע?״ ״ראיתי אותה בוכה בסלון עם קרלי.״ הוא […]
-״על תגע בי״ דמעות ירדו מעיניי ״שששש אוריאן, זה נגמר״ סהר מחא את דמועותי. הרגשתי אני רואה הכל שחור, ובום, התעלפתי —–נק׳ מבט של נוי- -״יואו גאיה, יש לי המון מה לספר לך! […]
שירן:"וואי איזה שקט "אוהד:"חח כן כולם ישנים "שירן חיבקה את אוהד חזק ונרדמה בזרועותייו .-הבוקר הגיע .מאור:"מעניין מה הם עושים בחדר עד שעה כזאת"ליאן :"איכס יא דפוק על מה אתה […]
האם להתמכר לכאב, זה הפתרון?רק להכאיב, זה הדבר האחרון.גם אם העולם יקרוס,ואת כל האנשים ירמוס.הכאב, הוא לא הפתרון.הכאב, לא נחשב לניצחון.גם אם העולם יפסיק להסתובב,אני ימשיך לעשות את מה שאני […]
"התערבנו?" צחק האדס,וקולו הדהד בקירות החדר.זאוס חשב קצת,ולבסוף הנהן בראשו."מעולה.אז,שהטוב מבינינו ינצח!" האדס צחק שוב.שניהם לחצו ידיים,וזאוס חזר אל הר האולימפוס.ביום הזה,התחילה ההתערבות שתגרום להכל להשתנות.בקרוב,הכל יתהפך,ושום דבר לא יחזור […]
ניגשתי לתיבת הדואר.ספרתי איזה חצי קילו של חשבונות.וחשבונות.וחשבונות.כי אם זה היה משהו אחר הוא היה בא במייל.ואז ראיתי עוד מכתב..חתונה מי הולך? יש אירועים להם אני / אישתי יכולים לגשת […]
מה ילדים של אלים? כמו הרקולס, ופרסאוס? כל זה סתם מיתוסים אין סיכוי שזה אמיתי, וזה שאני והחברים שלי כאלה? עוד יותר הזוי לא הגיוני ולא אמיתי! זאת בטח מתיחה, […]
עומדת לנגד עיניך, נועצת עיני במבטך הקר,מנסה להסתיר את החרדה,חסרת כל שם, צורה, או מטרה. עינייך נוקשות,קשות כאבן,את פני צורבות,למרות העובדה הפשוטה-הן קפואות. אני חוששת שתטעה שוב,שתחולל מעשים שאינם נסלחים.אך […]
״אוקיי אז הכל התחיל יום ליפני שעזבת … אני רצתי כמו כל הזמן בפארק ושמעתי מוזיקה , האוזנייה שלי נפלה ובטעות מרוב שהייתי שקועה בלהחזיר את האוזנייה בזמן ריצה אני […]
"שנשתה" שאלה נועם ( זאת נקודת מבט של שרלוט)"שהייה" אמרתי ושמרתי על איפוק כי אם לא מזמן הייתי בוכה או במקרה הרע שהארי היה חוטף ממני סטירה לפנים שלו."שתי בקבוקי […]
להחזיק ולא להרפות,לנסות אבל לא להצליח,להשתחרר,לשתות,עוד דרינק ועוד..לריב מכות,אבל לשכוח עם מי,להתאהב אבל לשכוח במי,להמשיך לקחת שוט ועוד שוט.. להיות חופשי,להיות אתה,לקופץ עם טראנס,לרקוד לפי מנגינה,לפרוץ מבכי,לחיות את הרגע,לצחוק,להשתולל,להתגבר,לאסניף,לאבד שליטה,להיות […]
החלטנו לא להמשיך זה גם ככה לא מעניין אתכן חבל על ההשקעה
מאז ומיתמיד היה רק דרב אחד שידע האדם ליראות את השמש הירח והכובכים ,אבל בני אדם הם יצורים טיפשים הם לא מצליחים ליראו את מה שמאחורי ,לכל דבר יש סיבה […]
טוב נתחיל מהסוף להתחלה.המקום היה שדה קרב ,ענק הרים את החרב שלו והתכוון להרוג אותי. הענק הביט בי בעניים מרושעות חייך ואז החיוך הפך למבט של תדהמה. מהבטן שלו יצא […]
זה הסיפור שלי.הסיפור של פרופסור ארתור מילס.. "הייתי יתום מאבי בגיל צעיר, אמא גידלה אותי כילד יחיד בעיר ניו יורק בשכונת קראון הייטס. היינו משפחה ענייה ביותר. עד פטירתו של […]
"כן, רולטה רוסית." הוא אמר, בעת שצחצח את החלקים המפורקים של האקדח, שנצצו לאור הנברשת הגדולה על תקרת החדר, והייתה מאורו העיקרי. "כן, הבנתי, אבל מה זאת אומרת רולטה רוסית?" […]
"את מצטערת על זה?" הוא שואל ונושך את שפתיו"כן" אני אומרת, נושכת את שפתי גם"אהה" הוא אומר, אין לו מה להגיד"לא, אתה לא הבנת אותי, לא התכוונתי לזה" אני אומרת"זה […]
מהי מטרת הקיום והחיים?מדוע בעצם אנחנו קיימים?ועד כמה באמת חשוב ומשמעותי הוא הקיום שלנו?שאלות אלה ודומותיהן, הן שאלות מהסוג שבדרך כלל אינו מעניין את רובנו. רוב האנשים ששפר עליהם מזלם […]
סבא לי נראה מעט מבוייש, מבט מלא חמלה היה על פניו. אין לי מושג מה זה אבל זה סבא שלי אז זה לא יכול להיות עד כדי כך גרוע. אבל […]
הכול השתנה ביום שישיחולצה לבנה יפה לבשתי.סריג תכלת כצבע השמייםבאותו הזמן החזקנו ידיים.הייתי הכי מאושרת בעולםוהכול בעיני נראה מושלם.עברו מספר חודשיםואיתם השנים.ביום הולדתו ארגנתי מסיבה אוכל נהדר,בלונים,ואפילו אפיתי עוגה.סידרתי את […]
"איפה את? מה קרה? "שאל "לירן מת אבי " אמרתי לו, ועוד פעם התחלתי לבכות "יפה שלי איפה את ?" שאל אותי "בבית החולים תל השומר" אמרתי לו "אני בא […]
היא הולכת כל יום לבית הספר, אחרי שהיא מחייכת חיוך שבור לאימה ואומרת לה שהכל בסדר, יהיה טוב. היא נכנסת לרחבת הבית ספר, כל העיניים פוקדים עליה, מהליחשושים קשה להתעלם. […]
כשאני עצובה, אני הולכת לשם. לאגם. בחצר הבית שלי יש אגם גדול. כשיש בעיות עם המשפחה אני פשוט יורדת לשם, מאכילה את הברווזים, מקשיבה לפכפוך המים המרגיע. אני אוהבת להיות […]
״סטייסי! ארוחת בוקר!״ קראה לי אמא, מהמטבח כניראה.מתנוחה של שכיבה עברתי לישיבה במיטה. התמתחתי ונעלתי על רגליי את נעלי הבית ההלו קיטי שלי שהיו לצד המיטה על הריצפה. נגשתי לחדר […]
נעלתי את החדר והלכתי למקלחת שבתוך החדר,לקחתי משם ערכת עזרה ראשונה וחזרתי לחדר.ישבתי על המיטה ופיזרתי את כל הדברים שבתוך הערכה,לקחתי יוד והתחלתי לשים על הבטן איפה שנחתכתי.התקפלתי מכאבים איומים […]
~הסתובבנו שנינו. זאת הייתה סלינה גומז.—כבר בחיוכה ובעיניה הגדולות ראיתי את הרוע המסתתר.ג'סטין החוויר. "סלינה." הוא ענה בטון קשוח, ועטף את כתפי בזרועו.היא חייכה ושיניה סנוורו. "מה שלומך? אני רואה […]
בפרקים הקודמים של המירוץ למיליון: לאחר ששישה זוגות ישראליים הגיעו לתאילנד, הם הגיעו אל חוות הפילים בה עליהם לרכב על פיל. והערב: כיצד תסתיים משימת פס ההאטה של אנריק ומעיין? […]
התראות
