הַשָּׁנָה הִנֵּה הִתְחִילָה, הַשָּׁנָה כְּלַשְׁלֶשֶׁת יוֹנִים נִבְרְאָה, הַשָּׁנָה בָּהּ הַכִּתּוֹת נֶהֶפְכוּ לַאֲפֵלוֹת, כִּמְכוֹנַת צִיּוּנִים הִיא נִרְאֲתָה. בִּזְבּוּז שָׁלֵם שֶׁל מְכוֹנָה, וּמָה תִּזְכֹּור בַּשֵּׁנָה? אַכְזָרִיּוּת וַאֲטִימוּת לֵב, לַדָּבָר שֶׁהִנְנִי הֲכִי אוֹהֵב. […]
אביטל מנור, מאז שהייתה ילדה קטנה העריצה את גבריאל דמתי, זמר פופ שחי בשנות התשעים . היא מאורסת לחננאל ארזי , איתו היא אמורה להתחתן במהלך חודש יוני הקרוב. אבל […]
בס"ד היא ידעה שהיא עלולה להתאכזב, היא שמעה הרבה סיפורים על מקרים כאלה. היא ניסתה לשמור על קור רוח לא להיסחף מהר מידי לאפשר לעצמה התאהב מהר מידי אחרי הכול […]
אייך את לבד? קשה להאמין שאת… אין מצב… את פשוט יפה… לא כדאי להתחיל איתה היא בטוחה תפוסה חזק… אני לא ברמה שלה… היא בטח אוהבת סוג מסויים של גברים… […]
In the paradisiacal Agua Dulce, María Jesús Campuzano lives, a beautiful girl whom everyone calls Marichu, and who works as a maid in the hotel of the town to survive […]
אם את רוצה שאשאר ,אני אהיה בסביבה אני אהיה זמין בשבילך בכל רגע,רק בשביל שתוכלי לראות איך אני עוזב. ואז תביני ,שאם אני נשאר אני אצטרך לחזור להיות אני. לעולם […]
קן עצר את הנשיקה בבהלה ומיהר להתרחק ככל האפשר מאנדרו, הוא שלח אליו מבט נבוך וחוץ מלומר שום דבר , הוא רק משך בכתפו בביטול ופשוט שתק. " אני מצטער […]
יובל היה ילד מפונק מאד, ההורים כבר לא ידעו מה לעשות אתו. לא היה דבר שלא קיבל. הוריו התנהגו אתו בכפפות של משי. "בן זקונים הוא לנו" נפנק אותו ושיהיה […]
רוח קדים נשבה. האוויר היה אפור ועומד. לא הייתה רוח. אנשים נסגרו בבתיהם אין יוצא ואין בא, להוציא פעולות הכרחיות כמו ללכת לעבודה למשל. הפרחים שהיו כמשו, כמו כן השיחים, […]
אברהם היה מטפל במחלקת תשושים בבית אבות ידוע בארץ. במסגרת עבודתו עבר כמה גלגולים, עבד במחסן הכביסה ולאחר מכן קוּדָם והיה למטפל במחלקה. זו היתה עבודה קשה ולא מתגמלת בעליל. […]
ציפי לבשה את שמלתה הוורודה עטורת הפרחים הסגולים, התבשמה ויצאה ליום הורים בבית הספר בו למד בנה הצעיר יואב. היא לא שיערה לעצמה מה תשמע בפגישה עם המחנכת של בנהּ. […]
ישראל הגיע לפרקו, כמנהג אותה תקופה, סוף המאה ה-19 באוקראינה, הוריו חיפשו לו שידוך. הפגישו אותו עם נערות חסודות וצנועות. שיינדל מצאה חן בעיניו, עיניה התכולות היו פקוחות לרווחה ומבטה […]
ליאם גיחך כששמע את זרם המים, מבין שטים מתקלח. הוא הלך אל מקור הרעש, נוגע בידית הדלת, מוריד אותה מטה ומנסה למשוך את הדלת כלפיו, אבל אז הוא גילה שהדלת […]
כשהייתי קטן, תמיד כשחזרנו מנסיעות ארוכות ומאוחרות הייתי נרדם. אני זוכר אחר כך כשהגענו לחניה של הבית, לא היית מעיר אותי. היית נותן לי לישון. במקום היית לוקח אותי בזרועותיך […]
טים הרים את הפוני שלו למעלה עם שתי סיכות בזמן שעמד למול שולחן עשייה ארוך העשוי משיש בכיתת הלימוד. בסך הכל היו עשרה שולחנות כאלו, בכל שולחן היה מקום לשני […]
כיתה א נכנסתי לבית הספר בפעם הראשונה עם חיוך מודבק על פניי, ליבי פעם ורגליי רעדו כשעשו את דרכן לעבר הכיתה. חברתי הטובה ביותר ליה כבר הייתה שם גם היא […]
כשהייתי קטנה, והמכונית שלנו הפליגה על פני הכביש באפלה זרועת כוכבים קורצים, במיוחד בדרך עקלקלה מלאה בפניות חדות- עצמתי עיניים. פחדתי מכמה הכל שברירי, והראש שלי נמלא במראות מאיימים של […]
אם תוכל לשמור על קור רוחך כשהכל מתפרק. אם תצליח להרים את עצמך פעם אחת יותר מנפילותך. אם תוכל להמתין לרגע הנכון בקור, בגשם, בחושך ולא להתייאש מהמתנתך. אם תצליח […]
חנה הייתה חברה במושב עובדים ועסקה בחקלאות בנוסף לעיסוק במשק הבית שבאותם הימים היה מייגע באין מכשור מודרני המוכר לנו היטב. עבדה קשה המשק שגשג ופרח…אלא מה?? באסיפת הכפר חנה […]
מהו הזמן? מה שעובר בין ארוע לארוע אבל זה שונה בכל מקום. חנה היתה חברת מושב עובדים בסביבות פרדס-חנה, עבדה קשה מאד. בבוקר חלבה את הפרות, חלקה מזון לבעלי החיים […]
ניצה נולדה וגדלה במושבה שבה כולם מכירים את כולם. אחרי הלמודים ניצה הסתובבה במושבה בשבילים המוריקים והגינות הפורחות. בחורף אהבה להגיע לפרדסים ואם אפשר קטפה תפוז או שניים. ניצה הייתה […]
יורגוס צעד במעבר צר, הנוף הררי ירוק. השמים היו כחולים ללא עננה אחת. הבתים לבנים. צומחות רקפות ורודות, חרציות צהובות, קחוונים לבנים ותורמוסים סגולים. יורגוס היה מאושר שצעד במקום זה-אחד […]
הדבר קרה בדרום אפריקה העשירה ביהלומים. בתחילה צבאו המונים על הנהרות שם נמצאו פירורי זהב ויהלומים קטנים. זאת הייתה עבודה מייגעת ששכרה דל. חשבו: "למה שלא נחפור מכרות בבטן האדמה […]
ישבנו חבורת מטיילים בגן הברון בראש פינה השוכן בגבעות ירוקות ופורח תמיד בצבעי ורוד וכחול. בהפסקה אני יושבת על ספסל ומה רואות עיני: אשה שמנה עם נעל עקב ורודה. מה […]
עלטה כבדה שררה! לא ראו ממטר, התחיל להיות קר. זה היה בגבול מצרים, שני חיילים נשארו בעמדה וחיכו שיחליפו אותם. אמר האחד: "לאן נלך? לא רואים כלום!. ענה לו חברו: […]
שרונה גדלה בבית ציוני בבולגריה. בבית דיברו עברית וחלמו על פלשתינה. לדינו ובולגרית שרונה למדה מהשכנים ומהשכונה. כשבגרה שרונה עמדה על שלה: "אתם חינכתם אותי לציונות, אני רומה להגיע לפלשתינה […]
הוא מוצג כרגע האיש שעליו הסיפור הוא כל כך מודע לעצמו שהרגשתי שרק מין הראוי שההצגה עצמה תוצג בתור משהו שמודע לעצמו. לדעת עצמו, אפילו מעט יותר מידי מודעת ממה […]
'איזה יום מתיש' חשב לעצמו קאי כשהוא מתהלך בכבדות במסדרונות הבית ספר. כל התלמידים הסתכלו עליו כשחשבו שהוא לא רואה אבל קאי הרגיש את מבטם על גבו כמו חיה שמרגישה […]
 אחי בוא תראה משהו מה בוא בוא תראה משהו תראה תראה אך שמתי הרבה דברים בקופסא יפה יפה כן אה ומה עם השאר? איזה שאר? שאר הדברים שמחוץ לקופסא […]
קח את ידי הרועדת קח אותה קח את הגוף הצנום חבק אותו אל תתייחס לראש ששבוי בפחד תן את הזמן שאבין מה אני מרגיש יום אחד לפחות אבין למה הזיעה […]
