סיפורים אחרונים

סנן לפי חודש
זה אני

קום תסתכל להם בעיניים ותגיד אני מודה זה אני שחי פה ורוב הזמן מגלגל עוד אחת זה אני , לא כפרי לא עירוני אין לי הגבלות או מילים מתייפייפות זה […]

הערות למגירה

אנשים לא יכולים להבין הכל אחד על השני. אבל עדיין אנשים חיים ביחד.. מנסים צוחקים מאותם בדיחות , נהנים מרגעי אושר קטנים ומנחמים אחד את השני. גם אם הם חיים […]

זיכרון מהחוף

מסתכלת עליי דרך משקפי השמש. מסתירה עיני ענבר לוהטות כמו גחליליות ביער . בוחנת אותי בזמן שאני חושב הרבה ואומר מעט. הולכת לידי באצילות . ידה כאילו נתפסת על ידי […]

דווקא הוא פרק 7

אני קמה בבוקר בשקט מהמיטה של אבא מתארגנת לבית הספר בשקט אני מסתכלת בשקט על הארון שלי ובודקת מה אוכל ללבוש כדי שלא יראו את הסימנים אבל גם שלא יחשבו […]

מצא את המטמון

תבין, אני לא מחפשת מישהו שיגיד לי שהכל יהיה בסדר. אני לא ילדה מטומטמת, לא מחפשת מישהו שינסה ליפות לי את האמת ולהפוך אותי לאחת כזו. אני לא מחפשת אף […]

חיוכים

חיוכים/שלומית קלדרון בחצר ההומה ציחקוקים, קריאות, צעקות.. ילד רודף אחרי ילדה, השניים רצים ומתחבאים בין האגפים שבמבנה הסמוך, בנות מקפצות על גומי מתוח בין ארבעה ניצבים ואחד שנדחף ומפריע להן […]

על סוד וציקדות

הראל' לחשתי 'יהל' לחשת ושכבנו בשקט עם רוח צוהרים חמה. ברוש ואלון ציירו תנועות על הריצפה, וציקדות נשמעו כמו בקבוקי קולה נפתחים. הייתי צמאה. 'אתה יודע' אמרתי פתאום 'תמיד הייתי […]

קצלקואטל – פרק 1#

בום, בום, בום. החבטות מהדהדות בחלל החדר הגדול, מלוות פה ושם בחריקת סוליות על הפרקט. בום, בום, בום. רגליים קלות מנתרות על הרצפה בתנוחה דינמית של מתאגרף. שק החבטות רועד […]

מוכר לי הטעם

מהלך לי על מראות שאני לא מכיר, צועד ללא שליטה על עקבותיי שכבר היו שם, מה זה המקום הזה? ולמה אני מחייך תחת השמיים האלו? ולא מוכר לי הטעם הזה, […]

תרפא אותי, פרופסור -ספיישל-

היי לכם קוראים מדהימים שלי, אז הסיפור השני הגיע לסיומו ואני יכולה להגיד לכם בביטחון שבלעדי כל התמיכה שלכם, אני לא בטוחה אם הייתי ממשיכה בתחביב האהוב עליי מכל- כתיבה, […]

תרפא אותי, פרופסור -פרק 57- אחרון

הם ניגנו ביחד על הפסנתר, שון ישב על רגליו של מייקל, שניהם עם בוקסר בלבד אחרי מקלחת של בוקר, כוסות הקפה מונחות מעלה על שולחן הפסנתר והם מצאו להם זמן […]

גרעין הקסם-פרולוג-פרק 1-הרשמה

הקסם תמיד היה חלק מהעולם. אך אפילו אם לא ראו אותו, הכחישו את קיומו, פספסו את הימצאותו, תמיד, כמו נמר המתחבא ומחכה לטרפו, הוא היה שם, וחיכה לזמן המתאים להתפרץ. […]

הייתי רוצה.

הייתי רוצה, שרגלי ילטפו את הדשא הרטוב, שריאותיי ינשמו אוויר ים קריר, שהרוח תעשה בשיערי כבשלה, שהעננים יגנו עליי ביום חם, שהחול יזדחל בין אצבעותיי, שכל דפי המחברת יתמלאו, שספרים […]

סיפור התאונה

רק הבטתי הצדה לשנייה על איזו פצצה שפסעה על המדרכה והופ מצאתי את עצמי נכנס במכונית של איזה זקן! "הלו! הלו!" צעקתי ברגע שהצלחתי להרים את ראשי מהכביש: "למה אתה […]

דורותי בכלל מתה.

הוא מחפש את הדרך חזרה לאושר. והיא לא סלולה בשלל אבנים צהובות. והנעליים רחוקות מלנצנץ בצבעי שני וארגמן. הוא בכלל עומד יחף עכשיו, על המרפסת בדירת חדר וחצי שלו. האפר […]

תרפא אותי, פרופסור -פרק 56-

הם יצאו מהחדר והלכו אל המטבחון, רוצים להכין לעצמם קפה ולהתעורר כמו שצריך, למרות שמה שהם עשו מקודם די העיר אותם. – "שון שון~" ג'יין אמר בחיוך כשראה את הזוג […]

טרזן- הקדמה

טרזן הוא מלך הג'ונג'ל . הוא אוהב להשתטות בכל דבר, הוא גם גורם לצרות לפעמים עם קרצ'אק. אביו ואימו נהרגו בתאונת מסוק נוראית וכבר למחרת הוא היה כבר לבד ולא […]

ערפדי הצללים – פרק 4: נשיכה בבית קפה

הבטתי בורסומי בשתיקה שדמעות זולגות דרך עיניו ונראות מבעד למשקפי הראייה הרחבות שלו. עורו של ורסומי היה מכוסה ב"תמס בועתי" ,היה לו שיער שחור דליל וקרחת קדמית. "זו בדיחה?" שאלתי […]

אוטיסטית מטומטמת

אני לא יכול לסבול אותך. את מעצבנת אותי. את חושבת שאת יותר טובה מאיתנו. חושבת שאת יותר טובה גם מנורמיז. כל מה שאת רוצה זה להשתיק אותם. אני רציתי ללמוד […]

דרך חדשה ישנה

אני יוצא וחוזר לדרך חדשה ישנה כבר הייתי פה ולא הרבה השתנה חדור אמונה ופחד מהנפילה ומרגיש שאין ערך ללימוד תורה ובטח לא לתפילה בחדר אחד-מת כקבר בחדר שני-יאוש בחדר […]

צבע אדום. צבע אדום. צבע אדום.

היי. בואו תבינו בבקשה מה זה אומר להיות תושב עוטף עזה. מאז ההתנתקות שלנו מעזה, החמאס השתלט על כל רצועת עזה. כל היישובים בקו הקדמי אחרי הגבול עם הרצועה, הפכו […]

סנטיפאקינגמטר

עוד שריפה בעוטף עזה כילתה עשרות דונמים של חורש. האש השתוללה שעות בלי מעצור, כתומה ומאכלת. צורבת בבשר החרוך. צורבת בתודעה צבע אדום. צבע אדום. צבע אדום. אני רוצה לראות […]

הלילית הלילית

הלילית הלילית היא כמו החלילית היא נשמעת תמיד באווירה כללית כמו משאית בטון הנוסעת ברוורס היא כמו גננת בלי ביציות ביוקנעם עלית. הלילית הלילית מסתתרת באפלולית מונוטונית אבל גם נשמעת […]

“לבד במערכה”

אני לגמרי לבד במערכה, אין מי שיתמוך ויחזיר לי את השמחה. למי לפנות, לאן לברוח, תנו לי רק כתובת, שאוכל למצוא לי מארח. כל כך הרבה אנשים יש לי בחיים, […]

אין לי בעיה

אין לי בעיה לבכות היום. אין לי בעיה לשמוע שירים עצובים, להיכנס לדיכאון. לראות את התמונות שצילמנו כשהיינו מאושרים, לחבק את הדובי שהשארת לי. אין לי בעיה לבכות היום, לכבות […]

תרפא אותי, פרופסור -פרק 55- (18+)

"מה יקרה עם העבודה שלך?" שון שאל, שוכב על צידו, ראשו מונח על הזרוע של מייקל ששימשה לו ככרית, לא היה להם באמת כוח להתקלח או לעשות משהו חוץ מלשכב […]

שומרי האבנים -הקדמה (נסיון)+ הרשמה (אם יתבקש המשך)

דנגאוס פיטרול ישב על כיסא הריחוף הירוק שלו ,מחכה להרוג את האסיר שנמלט בלי היסוס מתאו. שערו השחור היה מסורק לאחור. על עינו השמאלית הייתה רטייה ועל עינו הימנית היה […]

יהודה

יהודה היקר, שתהיה תמיד מאושר. תלך בדרך הישר, והחיוך שבתוכך יישאר. יהודה המוכשר, רואה אותך שר, מנעים בקולך הערב, שומעת את צחוקך המתקרב. יהודה היקר, מאחלת לך שתצליח בדרכך. ושהברכה […]

אלי מטרד | פרק 28: מלחמה אבודה

בפעם הראשונה מאז שמצא את הגלגולים, רע ראה את כולם מאוחדים סביבו באותו הזמן. הוא פחד שהיום עוד לא יבוא. דיאנה, הקשתית בעלת שיער הפנינה; זואי, גבירה בגוף נערה; אריאל […]

תרפא אותי, פרופסור -פרק 54-

מייקל נכנס אל תוך הבר, עברו כמעט שעתיים מאז שהוא צפה בשידור ועדיין היו שם כתבים, אפילו ברטה וקמרון היו שם. הפסיכולוגית עמדה ליד שון, מספרת על מה שקרה, כנראה […]

סיפורים נוספים שיעניינו אותך