אני אוהבת את עצמי שאני איתך, אני אוהבת את מי שאני הופכת כשאני איתך. השעות האלו, הקטנות של הלילה, שאנחנו מגלים אחד את השניה, בדרך שלנו .. ב אמת שלנו, […]
אני אוהבת את עצמי שאני איתך, אני אוהבת את מי שאני הופכת כשאני איתך. השעות האלו, הקטנות של הלילה, שאנחנו מגלים אחד את השניה, בדרך שלנו .. ב אמת שלנו, […]
אני אוהבת את עצמי שאני איתך, אני אוהבת את מי שאני הופכת כשאני איתך. השעות האלו, הקטנות של הלילה, שאנחנו מגלים אחד את השניה, בדרך שלנו .. ב אמת שלנו, […]
היי, שאלה לי אליכם – יש כאן מישהו\\י שיודע\\ת איפה אפשר למצוא סדנאות כתיבה לילדים? אני בת 12.5 ומחפשת סדנת כתיבה. תודה לכל העוזרים!
כמה עמוקה אהבתי כלפייה הייתה, אני גם לא יודע, כי התשוקה שלי כלפייה הייתה אין סופית ואהבה שלי כלפייה, כפליים. אבל למה אני לא יודע עדיין? כי מאז אין אחת […]
חץ אחד של אהבה מובל ישר אל תוך הלב, וכשאתה מתאהב, החץ פוגע בך מיד. יש מסר מקופידון, הוא אמר שתשמור על ליבך משברון, אך לחץ ישנו גם יתרון. שלא […]
רוצה לברוח לאי השקט כי מישהו מרעיש בי ללא רחמים נהנה שם בפנים מעלה בי רגשות קשים שורף כל ליטוף דוחה כל חיבוק נותן אשליה של אוהב אבל. שונא. נותן […]
בן אדם שמתחיל ללכת לאורכו של מסלול החיים, צריך לכל אורך הדרך, שיהיו איתו כמה דברים. זה לא יעלים את הדרך, אבל זה יכול להקל. חבל, ופנס, ומקל. כל אחד […]
אני עמוד של אש וגם גל גדול אך גם גחל לוחש וערמה של חול אני איש החברה וגם חסיד לבדידות ריכוז צרוף של שמחה וגם שמיכה של עצבות אני מבולבל,מפוזר […]
עמוד עשן מתפזר באופק, ההגה עייף מאנשים. הרגליים נושאות בכובד הפחד, אבל המראה כבר התרגלה. מנורות הרחוב מאטות, הנופים כבר לא חדשים.
לפני עשרים שנים, הוא נולד. תינוק, ילד, מתבגר, ואדם בוגר. מודע, חושב, מרגיש, ועקשן. נפש עצמאית וחופשיה. הוריו, משפחתו, וסביבתו, ניסו לעצב אותו בדמותם. תחילה נתן להם, לספק את היצר, […]
גדוד ארבל זה גדוד מושלם בואו נרקוד כבר בם בם בם שנה רביעית וזה הזמן להופיע בם בם בם תניעו תגיעו ולארבל תריעו אנחנו מציגים פסטישבט כה מדהים אז נשיר […]
הידיים הקפוצות עוד יוטחו וקול זעקה לא תיילל. תשאירני יחידה, מפזרת דמעה ותאסרני כמושל. כנתינה ממושמעת פי יאלם, תחתיך אפול לשפל. אגרופיי יצרבו מלהט עורך עד אפול ארצה. אתפלל, ליום […]
שבע בערב, חשוך מעט. הבהובי אורות באדום ובכחול מאירים את האזור. צליל מוכר בוקע מרחוק. ניידת חולפת בכביש וחונה בסמוך. לרגע נדמה שאני מעדיפה שזה לא היה קורה. שאף אחד […]
הרקולס וחברו הטוב פגסוס, עפים ביחד למרחקים, כדי להציל את האנשים מסכנות. לנסות מהחורבות בניינים לבנות, לא הוא לא מתייאש, גם אם הדס את נפשו כל פעם מבקש. בכל זמן […]
החיים צועקים לעברי בקולי קולות שאינם מתכוונים לחכות. ואני עומדת במרכזם בעיניים עצומות, כראשן קטנטן בתוך ביצה ענקית, שומעת את צעקותיהם לעברי כלחישות דהויות ומבולגנות שגוזלות את דעתי מעלי. והרי […]
אני רוצה שתנשום אותי. עמוק, חזק. את כל הכאבים שחוויתי, כל חלק שבי שלא מצא מנוח. אני רוצה שתרגיש אותי, כל חוויה, ולא תירתע כשהיא אחת שאני צריכה להתבייש בה. […]
אני נלחמת בבוץ טובעני. מנסה לצאת כבר שנים…התקווה מגיעה ומתמוססת, הדרך לצאת היא בין היתר להאמין חזק שזה יקרה, אבל בזמן שנלחמים בבוץ הטובעני למי יש כוחות נפש להאמין שאנצח. […]
לקח לי חצי שנה להתגבר על כל הרגשות שהיו בי כלפייך. כל פעם קיוויתי שתחזור אליי, שאתה תבין איזו טעות גדולה עשית כשעזבת אותי. היום אני מבינה שאולי היה אפשר […]
הכאב אף פעם לא עובר. הכאב שבפנים לא יעבור הוא יכול להדחיק אבל אף פעם לא יעלם באמת, החור שבלב נישאר כשהלך וממשיך לדמם עד סף תהום והכאב לא נתפס. […]
"מה אתה אומר? נחיה ככה שנינו, לנצח?." "אני אספר לך איך עבר עלי היום. ומה אני הכי אוהבת לארוחת צהריים. ואת מי הערצתי כשהייתי בת 10. ומה היו הפחדים שלי. […]
תפסיקו אני לא יכולה אני רצה בעוד הכבלים מחזיקים אותי מנסים להחזיר אותי למקור לילדה הקטנה והחמודה עם הקוקיות זאתי שחייכה, זאתי שעשתה מה שאמרתם לה הדמעות זולגות בעודי מנסה […]
אבא, אתה באמת רואה את סבלי? אני חשבתי שאתה מטומטם, לא רואה בעיניי ולא תראה! אבל רק מהתקציר אני מבין שידעת ושתקת, כי ידעת שכול מילה שלך לא תעזור, זו […]
בשער גני אתה עומד וארצה לפתוח אותו לקראתך אך שער הפלדה שבגני כבד ולו שבבים מדקרי שכחה של קוצי ורדים שלא קמלו, כי אם אפתח שערי לרווחה ידממו ידיי ולא […]
הגיע הזמן להעיר דמותך למה כי הכוחות אוזלים, החלומות נוטפים והקולות כבר מטלטלים אז תזכר בעבר שנחתך, בעולם שנעלם, בכאב שנמצץ ממך תתעורר ותשרוף אותך תאיר את הזמן תעוור את […]
החלקים המיותרים של המעבורת נותקו ממנו על מנת שיהיה טיסה יותר טובה. סיגל שמתחביביה לצלם צלמה כל מה אשר יכלה, מכדור הארץ הכחול עד לכוכבים הנוצצים ולמעבורת. בערב הכירו להם […]
"זה לא שאני לא מרגישה יותר, זה פשוט שאין לי טעם יותר. אתה מבין? אני לא מוצאת סיבה להמשיך. אני כמו מכונת חטיפים ריקה שעדיין עובדת. אני הולכת ועושה אבל […]
קעקועים וצלקות הם שני דברים שרק יכולים לדהות לא יורדים לחלוטין לעולם חרוטים לי בגוף ובנפש כל עוד מסוגלת אני לספוג מעשה קונדס מעלה חיוך היה זה מבחינתך מבחינתי, הייתה […]
שוב אני עושה את זה ניגשת אל המכתב ולא פותחת אותו,מפחדת מהכתוב בו. ״איך יכולת רן? לעזוב אותי פה לבד״ שאלתי צועקת לחלל החדר והתיישבתי על הריצפה ממשיכה בסבב הדמעות. […]
מי שותה תה בצהרי היום ועוד אוגוסט? למה אני רוצה לשתות תה ועוד בבית קפה? אני לא בדואי ואפילו לא חולה.. אוף אני אני איש מוזר? מעניין אם יש עוד […]
