שביתת רעב. מישהו הולך ברחוב, עכשיו המישהו הזה הוא לא בדיוק בנאדם הגיוני, הוא מחביא בכיס של המכנסים שלו סכין, והוא הולך לו, ואף אחד לא יודע שיש לו סכין […]
הימים עוברים .. והשנים רצות …. איפה את ואני באמת… ילדים הולכים אמהות בוכות.. תגידי מה פה חשוב באמת? כמה נתעסק עוד בכאב… וכמה נתעכב עוד על השונההההה…. זמר: (אברהם […]
פקחתי את העיניים. הייתי בחדר שחור ומעליי נורה חשופה קטנה. "מדיסון…" הקול הנחשי לחש שוב את שמי. הקול נעשה חזק יותר ויותר. ניסיתי לזוז ולא יכולתי. מסביב היו רעשי רקע […]
אתמול בלילה חבר מיהר לצאת מהבית כדי לתפוס את הפתיחה לפעול בליל מוסיקה מקומית של בר. אחרי כמה כוסיות הבנתי שהטלפון שלי לא בכיס. בדקתי את השולחן שישבנו בו, את […]
כדי לחגוג את השנה הראשונה באוניברסיטה, שישה חברים הלכו קמפינג במדבר. לאחר שנסעו כמה שעות מהעיר הקרובה ביותר, הם גילו לגונה, השוכנת ליד צוק אידיאלי לצלילה. הם הקימו מחנה ביער […]
שני הסינים האלו ישבו זה מול זה. כדי לראות אותם הייתי צריכה ממש לקום ולהעמיד פנים שאני הולכת לשירותים. הם דיברו בשפה קולחת, מהירה שנשמעה כל כך שונה מהשפה היומיומית […]
כשלא הייתי מודעת לקיומך פתאום הופעת, ככה זה תמיד מתחיל, אתה לא שם לב לבן אדם עד שפתאום הוא מופיע ואז- אי אפשר להפסיק לשים לב אליו. "היי את האקסית […]
"בואי נחזור" אמר יונתן כשהוא מרכין את ראשו. יכולתי לחוש בתחינה וההיסוס שבקולו, אבל לא הייתי מוכנה להישאר כאן ללא תשובות. "יונתן. מה זה המקום הזה?" שאלתי. הוא לא הביט […]
היינו החברות הכי טובות, עוד מהגן, השם שלה היה שרון. זכרתי אותה כבעלת מבנה גוף קטן ושברירי ושיער קצוץ קצר, כל ילד שני היה צוחק על השיער שלה. אני זוכרת […]
הוא כעס עלי. הוא אמר שאני לא יודע מה זה חרא. חרא אמיתי. חרא שאתה עשוי מימנו. חרא מסביבך. 'אתה יודע כמה חרא אכלתי?' הוא שאל. לא. ספר לי: חשבתי, […]
מכלום מוחלט עלו גלים– מתמוגגים לקצף מרצד תלתלי שיבה המלכלכים ומנקים את רגליי. מכלום מוחלט עלתה סקרנותי על גדותיה מפלסת את דרכי לחפש קו סתור או נקודת בריאה ועם כל […]
יש פעמים שהאדמה רועדת רק מתחתיי יש פעמים שהגשם יורד רק מעליי יש פעמים שהשמש זורחת רק מצדדיי ויש פעמים שהדמעות זולגות רק מעיניי וזה בא והולך וסביבי מטשטש המוכר […]
הי את… לאן את ממהרת? תתני ללבך להתפתח לבד, לאופי שלך להתחזק. חכי… אולי היום אולי מחר לא תכשלי. אולי היום אולי מחר את תרגישי את האושר. אולי היום אולי […]
הי את, כן כן את, זו שמשוטטת ברחבי החדר הזה בחיפוש אחר סיפור להזדהות איתו. בואי תעצרי לרגע, יש לי משהו להגיד לך. אני יודעת שכואב לך כרגע. אני יודעת […]
אנסו אותי . סמכתי על הבן הזה הכרתי אותו ואת הלב שלו . הוא היה כמו אבא שלי והוא אנס אותי . אני מרגישה מגעיל, מזעזע. אני לא יכולה להפסיק […]
הגעתי למסקנה שלעולם לא אהיה טובה מספיק, תמיד ארגיש נחותה. אני פורשת מהאתר, לא שלמישהו אכפת. יום נעים.
אני כבר נושם באש הם יודעים, הם מרגישים את אנושיותי להחריב אחר ההתמזגות בשרם יהיה במוחי אוכל זיכרונות אשר אני נמצא בהם אתפור עולם על דם אחיי לשעבר אבל אני […]
לפתע פניו החווירו והוא החל להשתעל ולהשתנק, מביט על חזהו בזעזוע בעוד כתם חום – אדמדם התפשט עליו במהירות. קארה, קאיה וטרנס התחלחלו שלושתם למראה יד לבנה מזדקרת מאמצע בטנו […]
בוקר הגיע כאשר אני בחדר יושבת ומחכה לאחות שתודיעה לי מתי יקחו אותי לניתוח. לקחתי את הטלפון שלי ואני רואה שלוש שיחות שלא נענו מחברה שך לואי…בחרתי לא להתקשר אליה […]
רואה אותך בפעם האחרונה בין הלהבות בי זולגות דמעות של אש שאף אחד לא יוכל לכבות ועכשיו, אני אומרת להתראות.. נזכרת איך ליבי התרגש למרות שידעתי שלעולם לא ניפגש הסתכלתי […]
הכתיבה היא כמו תרופה, כטיפול וכמרגוע, לאנשים רבים. בה אתה מוצא בית ומקלט חם כשבחוץ הכל נעשה זר ומנוכר. באופן זה אתה יכול לבטא את כל אשר על ליבך, לאפשר […]
למה התחלתם לבכות? אתם כלל לא יודעים. שניות, דקות ושעות חולפות ואתם עדיין תוהים. הכרית כבר מזמן התכבסה בדמעות, הרגש כבר מזמן איבד איזונים. למה הקול הזה מפציר, ממה הכל […]
תפסיקו. תפסיק לקלקל. תפסיקו לקלל ולזבל ולבלבל ותפסיקו להתנהג אליהן כמו לחפץ ״זאתי שם.. כוסית! חומר נפץ!״ די! בנות הן לא משחק ולא צעצוע לבנות יש גם שכל, הן לא […]
הנסיך היה מאושר כי זה היה טקס שבו הכתירו אותו ליורש העצר של הממלכה. לגורל היו תכניות אחרות בשבילו. שני רעולי פנים שהתגנבו כך סתם באמצע הטקס חטפו אותו באמצע […]
בראשית הימים, כשהתחלתי לתפור לי ספר חוקים קצת אחרי שנוספה המילה נזקים למנין התשומות, שגורמות לי לכאוב עוד הרבה לפני שלמדתי לכתוב. אז נולד גם הצורך ליצור מתרסים מול עוצמת […]
התראות
