אני רצה בבית החולים, מנסה להגיע למיון כמה שיותר מהר. ג'נה התקשרה אליי, אמרה שטיה נדקרה והם בבית החולים, טיה מורדמת ומונשמת. נתקפתי פאניקה, אבל ג'נה אמרה שלא נשקפת סכנת […]
ידו בידה הם מביטים אל האופק, השמש שוקעת. שערה החום זהוב תחת השמש. הוא מסלסל פיסת שער סביב ידו. הוא יכול עכשיו סוף סוף לשכוח את המצב של הבית, של […]
איבדתי את עצמי, אבדתי בסערה. איבדתי את הדרך ללכת, אולי טעיתי בשביל, אולי עדיף לשחות בזרם, אני כבר לא בטוחה. שאלוהים יעזור, אני כבר לא מבינה! ייאוש בי נטמע. וזה […]
חושך, זה כל מה שהוא הצליח לראות, חושך ועוד חושך ועוד, זה היה ככה למשך הרבה זמן, הוא לא יודע בדיוק כמה, אבל הוא יודע שהוא ראה את החושך הזה […]
בס"ד בכל סוף יום תפילה אל אלוקים אני נושאת על כך שבסוף כל יום אני חוזרת מוכת בכל ערב אני מתפללת, ה' עשה שלא אקום אני רוצה למות, אינני רוצה […]
אני אוהבת מוזיקה. אני אוהבת צלילים. ארוכים ומחלחלים שעוטפים ונכנסים עמוק. אני אוהבת שהם סוחפים ואז לוקחים רחוק אל דמיון נקי. אני אוהבת כשהם זורקים אל תוך סערה של צלילים […]
נ.ק. אלייבר ״הטיסה 34567 לניו יורק ממריאה בעוד כמספר דקות תודה.״ הקריאה נשמע שוב באוויר ,לאנשים שצריכים לעלות למטוס. אבל אני כבר הייתי שם , על המטוס, חגור כבר, מוכן […]
אני יודע שאני מתחיל סיפור, ואחרי שלושה פרקים בערך מפסיק להעלות אותו. אני עכשיו עובד על סיפור בדרייב, ואני אעלה אותו מתישהו בקרוב כאן. אותו אני אמשיך ואתמיד בו. אם […]
מי אני, מה הייתי ולמה זה חשוב? בעבר, בעודי נערה צעירה אשר רק התחילה להכיר את העולם איבדתי את זהותי לאט לאט. פעם, הייתי מחוברת לעצמי. הייתי כותבת וקוראת ובמיוחד […]
לפעמים אני חושבת ששכחנו מי אנחנו ומה מטרתינו בעולם, יש כאלה שיגידו שאין מטרה. אולי הם גם צודקים, הרי הסוף הוא ידוע מראש, כולנו נמות. מתייסרים על העבר, בהווה מנסים […]
כשאני מגיע הביתה יש ריח של פיצה, וזה לא דבר טוב. היחיד שאני מכיר שיודע להכין פיצה הוא לורנזו, וגם עליו אי אפשר להגיד שהוא יודע להכין פיצה. אני הולך […]
התעוררתי בבהלה , שוב החלום הזה. התיישבתי במטה ושיפשפתי את עיניי. מבחוץ נשמעו יללות של חתולה וטרטור מרוחק של מכונית מזדמנת. הבטתי בלאות על השעון הדיגיטלי שזהר בירוק זרחני , […]
סלסול סלסלו את המחשבה, והיא תרומם את הלשון". – ביטוי מקסים, מאת אחד העם אני מסלסלת ומסתלסלת והלשון –[השפה] מתרוממת ולמרחקים נוסקת – לרגע לא נחה רצה אחרי המחשבה רוצה […]
" את יודעת בדיוק מה מוצא חן בעיניי!" קרא נטליו בפנים שמחות. " עשיתי משהו לא טוב , סבא?" שאלה חולייטה בעצב פתאום. " טוב , זה תלוי." ענה נטליו […]
נתתי לך חיים, שחררתי לך חבל ללכת קדימה. ראיתי איך את דורכת בחשש שמעתי מילים מהוססות שניסית להגיד. חזרת אליי שפופה. חיבקתי אותך וניחמתי אותך וחיזקתי אותך שתוכלי מחר שוב […]
"לילי תרדי למטה, עכשיו!" צעקתי לבתי בפעם החמישית. מייקל היה בזרעותיי וניסיתי להרגיע אותו, אט אט הוא נרגע ונרדם. לילי לא השיבה לי, או ירדה למטה כבקשתי. הנחתי את מייקל […]
בס"ד קשה לחיות, קשה לשמוח, קשה להתנהג כאילו הכל כרגיל, במיוחד בגלל שאני לא אוהבת את חיי ואני לא שמחה ונמאס לי להתנהג כאילו הכל כרגיל. אני לא אוהבת לחיות […]
בס"ד עבר הרבה זמן אפילו יותר מדי ואני והלב הדפוק שלי עדיין אוהבים אותך,אני מתגעגעת ברמות מטורפות ואני יודעת שלא משנה מה אתה לא תחזור לעולם! אני בחרתי להיות זאת […]
אין לי סיבה להסתובב באיינשטיין אחת-עשרה במקביל לאוניברסיטת תל אביב או לקניון רמת אביב. לא מכיר אף בחורה שגרה באיינשטיין אחת-עשרה בדירה מספר שלוש שכניסה לה מחופה. לא אני הוא […]
תפנית חדה ומבלבלת אור מאיטה את הנסיעה ונעצרת ממש לפני שער הברזל. היא קוראת את השלט המופיע בצדה השמאלי ומתקשה להאמין. "שלום, אחר-הצהריים טובים לך. המחיר הוא באמת שלושים וחמישה […]
הם ירדו אל ההר ומטה כל אחד בשירו לבדו וכולם מתנקזים אל שפל הדס. שם הם התכנסו להצטרף להצטופף תחת משוררים שקרסו בחורבה מונומנטית בין פנים שמבינות שהעולם כולו הוא […]
ורונה היא מלאת קסם ומהממת ורונה מהפנטת. זה אני , רומאו מונטרו . זו משפחתי. זו אימי , אלנה מונטרו נשואה לאבי , ברונו מונטרו. השניים עובדים בחברה של קומיקס […]
וגם למי שלא~ שלום. טוב אתם בטח תוהים למה לא העלתי כלום במשך חודש וחצי. אני די תקועה אם להיות כנה. לגבי רסיסים- העלילה של הפרק השני כבר כתובה לי […]
יצירה יש יצר טוב אותו יש להלל ויש יצירה עליה שיר הלל ייכתב יש יצירות מופת שלעולם לא תשכחנה ויש יצרים שנוצרים ולעיתים משתוללים. חוה נוצרה מצלע האדם והיא יצירה […]
למרות ההפצרות, למרות ההתנגדויות ולמרות העצות ההגיוניות שכריס שב ונתן לפייר לאחר שביקש ממנו שיעזור לו להוכיח לאנג'י שהוא אמיץ וחזק, הוא עדיין היה נחוש בדעתו להוציא את תוכניתו לפועל. […]
דמעותיי החוצפניות נופלות ניגרות בתוך קערה אטומה. כאשר עולה על גדותיה שבות הדמעות למקומן ליד העין שחוקות וחסרות טעם מחכות לפעם הבאה.
אז החלטתי אחרי שכמעט כולם כתבו לי במקבץ רעיונות שפרסמתי להתחיל את 'הציידים' (שהיה בין הרעיונות האהובים עליי ברשימה) ובאמת החלטתי להתחיל לכתוב אותו. כתבתי היום את הפרק הראשון (1000+ […]
