דברי איתי פחות תגידי שנמאס לך לדבר תגידי שחופר אל תספרי לי סיפורים עלייך זה לא מעניין! אפשר שתשתקי נמאס לי כבר לצעוק לך "שקט!" מהצד השני זו עוד פעם […]
שני פליטים נכנסו לאוטובוס, שניהם בחולצות שחורות, דקות מכופתרות. בחוץ ירד גשם. זה שהתיישב ליד החלון צייר עליו משהו באצבע. השני ישב רכון קדימה, כמו בהיכון. זה שליד החלון היה […]
12 שנים של מוות קליני, כך אני מתייחסת לנישואים שלי, קו ישר ארוך ובלתי נגמר של חוסר תחושה. ובסוף שבוע מופלא ונורא כאחד חתכתי את הורידים של נישואי ובכך למעשה […]
ווסיליסה נעמדה וקפאה במקומה. היא זיהתה את הקול האנושי הזה טוב, טוב מדי. כל גופה רעד, אכולת אימה, היא חיבקה את גופה והביטה בארדן מבעד הסבך של שיערה וידייה. בשעה […]
"כבר מגיעה" – הבהבה הודעה על צג הטלפון הנייד שלי. "מחכה לך " – עניתי. לא ראיתי, את החברה הכי טובה שלי בעשרים שנים האחרונות, כבר כמעט שנה. מיותר לציין […]
ארוחה ארוחה חמה וטעימה , ח. ח לאירוח נועדה לאורח ולמארח אך מה חבל שיש בה כה הרבה עבודה,. אבל בעצם למה לעשות רוח או להגיד קשה זה הרבה עבודה […]
"אני אוהב אותך", הוא לחש. "גם אני,". ראשינו מתקרבים, עיניו הירוקות נעצמות- ואני מתעורר. שוב אותו חלום. כל לילה, כל פעם שאני עוצם את עיני אני רואה אותו. עיניו הירוקות […]
השמש המסנוורת שהחדירה את קרניה הצהובות לכל עבר. תנועת המכוניות הייתה עמוסה מתמיד. השווקים היו מלאים עד אפס מקום ,ים של אנשים הסתובבו שם הלוך וחזור. באותו הרחוב , אותו […]
מה אני? איפה כולם? הכל במקום, איפה שצריך להיות, לא מקבלים שוני בעולם, אז מי אני? איפה אני? באוויר, גבוהה בשמיים.
בבוקר השכן ביקר ושאל את ארנבי אם הוא רוצה לצאת איתו לתחרות דייג דג הפניקס המוזהב שתתקיים בים בשעה 17:00-19:00. ארנבי הסכים והלך לאכול ארוחת בוקר. אחרי שכל הוא הלך […]
אדיר:״רגע״- אמרתי כשכל ראשי היה בסבון. שטפתי מהר את הסבון מהראש שמתי מגבת ויצאתי לפתוח את הדלת. זה היה דביר. דביר:"זהו היא נפרדה ממני סופית". אדיר:"מה? לא הסברת לה שזה […]
אביטל נתקעה בתוך קצף לבן וגדול. בין גלי הקצף הרבים היא לא יכלה לראות שום דבר. יד של גבר אמיץ הורמה לעברה. אבל היא לא השיבה לו את מבטה. שניהם […]
״אמאאאאאא!״ צעקתי מבעד לדלת. ״מה קרין? מה אתה צועקת?״ אמא עלה במדרגות והתקרבה לחדרי ״איפה הנעליים שלי?״ שאלתי אותה בזמן שהיא נכנסה לחדרי והתחילה להטיף לי כמה שהחדר מבולגן ״מה […]
מי שרוצה להירשם לסיפור זה, חייב לתת שתי דמויות
ארוך וחד הכאב שמאחור, מבקש להתאחות אך לא בקרוב. בין העשבים מסתתרות הצרות, אך בניהם יש גם אהבות. עיניים כחולות נשטפות בדמעות, ואף גיבור לא בא קרוב. להחזיק ביד רעה […]
אמא, אני לא מוכנה לעולם הגדול. אמא, אני עדיין מפחדת מאוד, לא חושבת שאני יכולה, להסתדר כאן לבדי. אני רוצה שתרפי אמא, תרפי ותחבקי. אני רוצה את העצמאות, אמא. אני […]
נ.מ עמית אני קמה מצלצול מעצבן מהטלפון שלי. אני מתהפכת במיטה ורואה את השעה: 3:23. מי מתקשר בשעה הזאת? אני בקושי מרימה את היד לטלפון ועונה. ״אלו?״ אני אומרת בקול […]
סופרמן כבר לא יבוא היום לא לא לא….. סופרמן כבר לא יציל את החלום לא לא … כי יש פה כל כך הרבה שנאה , דמעת . גאווה אבודה איכות […]
היה הלילה השמיני שאני חולם את אותו חלום, בכל לילה הוא מתחיל מהתחלה אבל הוא נגמר שונה. אני מנסה להבין מה הפירוש של החלום הזה, אבל אני לא מצליח מכיוון […]
כבר שנים כבר שנים שאני לא מוצאת שקט בכלום כבר שנים שנה ועוד שנה עברו ואני הייתי עסוקה בלרדוף כבר שנים של חרדות ועינויים ומחשבות שדוקרות כמו סכינים יותר כואב […]
כשהייתי קטן היה אצלי בחדר הרבה בלגן צעצועים על הרצפה, וגם על המיטה אהבתי אותם כל כך, אבל אימי אמרה לי שאני גדול והיא זרקה אותם לפח, הצעצועים היו מיוחדים, […]
לפני קצת יותר משנה התחלתי לכתוב סיפור בשם "קול הזאבים", והקפאתי אותו אחרי שבעה פרקים בגלל מחסום כתיבה. מאז פיתחתי קצת את העלילה, הרעיון והדמויות, אני חושבת שגם שיפרתי את […]
השירה שלה הרעידה את רצפת העץ בפאב. האורות היו מעומעמים והתחושה של המקום הרגישה משכרת. אך שירתה לא הרעידה בצווחות חזקות וריקודים, אלא בשירה איטית, שצורמת בלב. שירה שמעבירה את […]
ארדן וווסיליסה ישבו על בול העץ יחד. היא דאגה לשבת במרחק מה ממנו, ידייה הצנומות סגורות זו לצד זו על ירכייה. ארדן בהה בה בהערצה, בוחן בקפידה את עורה החלק […]
הלב שלי מתכווץ בכאב בכל פעם שאני נזכרת בימים בהם גרמתי להם סבל. הקשתי על חייהם, תמיד התווכחתי ולא הקשבתי לדבריהם, מתכחשת לקול הקטן שבתוכי שידע ואמר שהם צודקים. ראיתי […]
הייתי אז בת 16 . עברתי עיר לתל אביב. פחדתי ולא ידעתי מה אהיה וזה. אז אני באה עם חברה טובה שלי אלינוי לכיתה. מדברות צוחקות בנינו .ואז היה אחד […]
איני צריכה טוב. איני צריכה רע. איני צריכה, הגדרה. איני צריכה להבין, איני צריכה להאמין, איני צריכה, אמונה. איני צריכה, הבנה. איני צריכה לבן, איני צריכה שחור, איני צריכה צבעים, […]
נקודת מבט של – אופליה: הייתי בעולם שלי. בעולם המיוחד. עולם של אנשים טהורים, כאלה שלא עשו רע. אך למה? למה מגיעים אלינו אנשים רעים? אנשים שצריך לתקן. אני חייבת […]
מסתכל על הלוח, שחור ולבן. מסתכל על הלוח ולא נרדם. מסובב את המבט ורואה שחור הנה עוד חייל שנתקל מאחור. מסתכל על הלוח עוד חייל נעלם. מסתכל על עולמם של […]
השמש המסנוורת שהחדירה את קרניה הצהובות לכל עבר. תנועת המכוניות הייתה עמוסה מתמיד. השווקים היו מלאים עד אפס מקום ,ים של אנשים הסתובבו שם הלוך וחזור. באותו הרחוב , אותו […]
