סיפורים על מוות

חלוק לבן / דוקטור לפט

זה לא משנה כזה הרבה, מחלוק לבן אחד לאחר; גם ככה הייתי צריך להיות כזה בשביל להגיע למקום שבו הייתי לפני. בי לא השתנה כלום מבחינה פנימית, רק חיצונית. הרי […]

החיים חזקים

בית א. לא לקחת ללב. לא להתרגש. העבר מתקלף. בעתיד הוא פוגש. יש בי משהו חזק. שדוחף ודוחף. וממשיך לא נפסק. ואותי הוא סוחף. פזמון. החיים חזקים, מכל עצב ושכול. […]

אולי כבר נעצור לחיות, נהיה כבר מרוצים

פתיחה. רוצים עוד ועוד עוד ועוד עוד ועוד, פשטות החיים מלאה הוד והוד. ולמה נרדוף אחרי העתיד. בעוד ההווה אינסוף יופי יגיד?! בית א. אומרים אי אפשר במקום לעמוד, תשאף […]

נגד הזרם

בית א. בין אם אני עני, בין אם אני עשיר. רוצה להיות אני, זך אמיתי ישיר. רוצה להיות כנה, וחי עם כל הלב. שונה לא משתנה, מרוח שנושב. פזמון. שוחה […]

כל עוד בי חיים, כמה טוב ונעים

בית א. פעם חשבתי, כי כשאמות, ימות גם כל העולם. אח”כ הרגשתי, חסר משמעות, נחפר וגם בוש ונכלם. האם ישמחו או שיבכו, כשאמות ואובד. האם יצעקו או שילכו, ישאירו אותי […]

עירית

“את ממש בעולם משלך” לאה אמרה לי, “אני מניחה ששתינו” עניתי לה. בזמן האחרון התחברנו מאוד, כנראה בגלל שאנחנו כל הזמן אחת ליד השניה . בהתחלה והאמת עד עכשיו לא […]

הכוכבים

אני שוכב במיטה,השעה כבר מאוחרת. תחושה מוזרה אוחזת בחזה ובלב שלי,כמעין עצב דל שקט. מוזיקה מתנגנת באוזניי כאשר אור הטלפון מאיר על הקיר הלבן שבחדרי. בליטות קטנות של צבע נבלטות […]

ONE MORE TIME

עוד פעם אחת עוד מאמץ עוד שנייה אשר חולפת לה… עוד פעם אחת לנשום לחיות עוד פעם אחת.. לשמוע פעימות לב עוד פעם אחת לשכב על המיטה עוד פעם אחת […]

אסיר3765421: מורי ורבי (תעתועי שיגעון)

“3765421, זה שימך מהיום. אסיר מספר 3765421, מובן?!”. פניו של הסוהר כבר מביטות היו הלאה, אל פני הבחור שצעד עירום מאחרי. אני כבר עומד הייתי, סמוך אל התור הבא, כדי […]

חתכים / השרוט

יום אחד, סתם ככה באמצע הרחוב זה קרה, הוא התמוטט לעיני המון מודאג. לרופא שהגיע למקום נשאר רק לקבוע את מותו. בנתיחה לאחר המוות התגלה שמת מדימום פנימי מסיבי, ללא […]

אני האחרון ששרד

אני רוצה לספר לכם על הבית שלנו זה בית גדול בעל 2 קומות ו3 מרפסות וגינה ענקית עם בריכה אנחנו משפחה יש לי 2 הורים קוראים להם דניל ומייבל אבא […]

זכרו אותי

זכרו אותי כמו שאני בלי סיפורים מיופייפים כשהאמת מרה, ומצחיקה, כי אלה החיים. זכרו אותי איתכם, ברגעים טובים וקצת פחות- כי בכל זאת, להיות אנושיים, זה גם, כשמותר לנו לבכות. […]

אל למופע להיעצר

הוא היה אומן שאת עבודתו הערכתי עד מאוד ואחר יצירותיו עקבתי במשך זמן מה, ושבועה בפי שזוהי הסיבה היחידה שבשלה העזתי לעזוב את חלקתי. אמנם נותרתי מלא ספקות בעת דשדושי […]

דיי ביי דיי איי דיי

בימי ראשון אני תמיד מתייבש ומת, לא משנה כמה אני שותה. אני יכול להתנפח כמו בלון מים ואיכשהו בלילה כל המים מתאדים ממני. זה לא כזה מבאס. ימי שני אני […]

יצאנו מלחמה

יצאנו למלחמה, חמושים במכונות הריגה, אין לי שום כוונה לגזול חיים, אבל אני לא שונה מאף אחד, אני חייל פשוט שהולך אחרי פקודות. אני נלחם על החיים שלי, מאבד חבר […]

כשהלכת- יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל

לכתוב עלייך מחזיר אותי רגע אחורה, זה שואב אותי לתוך עולם פנימי שגורם לי לחשוב הרבה עלייך. אני מדמיינת הכל בראש. אני מנסה להרגיש מה שהרגשת, כאב לך שהלב שלך […]

הרגת אותי אמא.

אמא, אני יכול לקרוא לך בכלל אמא? אמא אמורה למחוק לי את החלומות? לגזור לי את הכנפיים? את מעמידה אותי תחת תנאי שאם אני לא מי שאת רוצה שאהיה, אז […]

תקווה אבודה

“יום 36, עדיין אין לי מושג איפה אני, אני ממשיכה לשקר לעצמי שיש לי תקווה לצאת מכאן, הדבר היחיד שיש לי תקווה לגביו הוא דן- אני יודעת שהוא יחכה לי […]

מה ההבדל?

תכלס, מה ההבדל בנינו? שנינו נוצרנו באותה הדרך, יצאנו מהרחם וצרחנו. שנינו גדלנו בבתים שהם אולי לא מושלמים, אבל העניקו לנו את כל מה שהיינו צריכים. שנינו הלכנו לגן, ואז […]

יום הולדת לצ’סטר בנינגטון

“אני השתדלתי מאוד והגעתי כל כך רחוק, אבל בסוף כל זה לא משנה…” היום צ’סטר בנינגטון היה צריך להיות בן 42, ומה ניתן להגיד לזמר כל כך טוב ומוכשר שעבר […]

גריינה – מביא המוות

גריינה – מביא המוות זהו שדה קרב עצום ממדים. אלפי חצים תקועים באדמה הרטובה מגשם, כלי נשק זרוקים בכל מקום, שריונות שבורים, וגופות. רק הגשם הקל נשמע ברקע, ומעט רעמים. […]

ימים שטופי שמש

אני זוכרת ימים שטופי שמש, כשקרני האור המלטפות מלוות אותך בכל צחוק. את צועדת את צעדייך הראשונים בעולם, לא מודעת מה העתיד טומן בחובו. את פרפר, שסולל את דרכו בשדה […]

מקום המפגש האחרון

הייתי פה בעבר. דרך סיפורי מתח הנמצאים על מדף הספרים המאובק שבחדרי, דרך שמועות העוברות מפה לאוזן בין ילדי השכונה, דרך הדמיון שרץ פרוע בתמונות חפוזות כמהירות האור, ועדיין, אף-פעם […]

אדם שאין לו סוף

תגיד לי מה אתה זוכר קח אותי איתך אדם שאין לו סוף הושט לי את ידך יש עוד זמן להשתנות נתחיל מההתחלה רק חזור לכאן עוד לא מאוחר תגיד לי […]

בגיא צלמוות

אי-שם במדבריות המרוחקים שמעבר להרי החושך, בארץ נוד הנשכחת תחת השמש המסנוורת והקופחת, הצועדים הלכו בדממה. שיירה ארוכה של עשרות אלפי בני אדם שהתמשכה עד האופק, חוצה את המדבר באטיות […]

יואבי למה?

יואבי למה הפרחים כמלים? כי הם נבלים שירה. יואבי, אבל הם לא היו יפים שנה שעברה? כן, אבל עבר זמנם. יואבי, עכשיו הפרחים ימותו? כן שירה. יואבי, זה לא יקשה […]

אני לא יכולה לדמיין את החיים בלעדיך

*לדעתי צריך להוסיף פואמה לז’אנרים* אני לא יכולה לדמיין את החיים בלעדיך בלי החיוך שלך בלי הצחוק שלך בלי הנוכחות שלך אני מסתובבת בבית ריק ממך אבל מלא בך בזיכרונות […]

הנסיעה לעבר שום מקום כדי לפגוש אף אחד

אחזתי בהגה והבטתי ישר אל הכביש. למרות שהישרתי מבט, המוח שלי לא ראה דבר, או שהחליט לבחור במודע שלא לזכור דבר ממה שראה. כאדם הנוהג באופן קבוע כבר למעלה מעשרים […]

מכתב לאמא

היי אמא. הייתי רוצה להתקשר ולדבר איתך באמת. לשמוע את הקול שלך ואם אפשר אפילו לראות את הפנים שלך מחייכות אליי. אמא, למה את לא מתקשרת? אני מתגעגעת. אני מבינה […]

פגיעה עצמית

פרק 1- איך הכל התחיל? \”קורל?\” \”קורל את בסדר?\” \”מה קרה לך?\” \”קורל הכל טוב?\” אלפי שאלות צצו סביבי וכולם עומדים, מלאי דאגה מסביבי, בזמן שאני שוכבת על הרצפה הקרה […]

סיפורים נוספים שיעניינו אותך