משהו תמיד קורה. משהו תמיד משתנה. משהו תמיד יתפוס אותך מאחור ואף פעם לא יעזוב, או יותר נכון לא ירצה לעזוב. הוא לא ירצה לשחרר אותך, ואת העבר שלו אתך. […]
השעה הייתה כבר מאוחרת, סביבות 23:30, לקראת 00:00. הטמפרטורה הייתה כנראה בסביבות ה9 מעלות, ולמאסי לא היה על גופו יותר מווסט שיגן עליו מהקור. אבל הוא כן הצטייד בחם-צוואר וכובע […]
@יונתן־ג׳יימס נוגה “אכזבת אותי, גַ’מֵה…” אני שומע אותה אומרת לי בקול שקט, ועם זאת מפחיד, וקודר כל כך… אני רואה את עיני הקרח האפורות, הכמעט לבנות שלה, נעוצות בי בזעם […]
כבר כמעט חמישה חודשים, הזמן עובר גם כשזה נראה בלתי אפשרי. יש לי חור בחזה שמתרחב בכל פעם שמזכירים לי אותו, לרוע מזלי הכל קשור איכשהו בו – הקור, היער, […]
נקודת מבט נויה החדר היה מורכב מחדר אחד גדול עם מטבחון כמה כורסאות ספה שטיחים שולחן קטן מרובע בסלון וטלוויזיה ובקיר ארבעה דלתות כל אחת מובילה לחדר שינה פרטי, נויה […]
נקודת מבט נויה היא הביטה שוב במראת המכונית רק לבדוק שהכל מושלם,היה לה שיער בלונדיני כהה, עיניים חומות דבש עור בהיר ושפתיים ורודות בהירות מראה מלאכי, שעוטף בתוכו מפלצת. בעולם […]
“תאמיני בחלומות שלך ,ויום אחד הקשת שלך תופיע מבעד לעננים”… זה משפט מסינדרלה כמובן , אמא קראה לי כמעט כל ערב את הסיפור הזה כשהייתי קטנה.. היא ניסתה לגרום לי […]
ארץ היופי הקסום. מג׳יקל ביוטי לנד. שמות שפשוט נוטפים מתיקות. אתם בטח מדמיינים עכשיו מין אחו, מלא דשא ירוק יותר משל כל השכנים שלכם, פרחים יפים וצבעוניים יותר מכל הפרחים […]
לכל סיפור יש התחלה, משהו קטן ובלתי נתפס,האבן הראשונה שסוחפת אחריה פתית קטן ובמהרה זה הופך לכדור שלג ענק שצובר תאוצה עצומה בעודו אוסף פיסות קטנות מהחיים שלכם בדרך, דוחס […]
“העוגה הזו פשוט מדהימה!” אמרה קריה לארמון. “המתכון הסודי של המשפחה….” אמרה וחייכה. קריה מעולם לא הרגישה בטוחה יותר,נמצאת באזור האהוב עליה,עם אישה נהדרת היא לא הייתה צריכה יותר. למעשה […]
היי , למי שמכיר את הסיפור שלי ולמי שלא:) כרגע אני עובדת על סיפור חדש שעתיד להתפתח לספר קצר. אני רק בתחילת התהליך ואשמח לקבל ממכם כקוראים רעיונות שהייתם רוצים […]
To: Queen of Denmark From: Korean Empire Army. Princess, Your Highness, all my life. I’m writing to you, you would probably have recognized my writing in a matter of seconds. […]
ההורים שלי עזבו היום אחר-הצהריים, בנשיקות פרידה וחיבוקים ממושכים נפרדנו מהם, זכרתי את מילותיה של אימא וחשבתי על לכתוב אותם ביומן מיוחד שאקדיש רק למילים ולמחשבות שלי. שמעתי על המון […]
מאז אותו יום בחדר המוזיקה, יצאנו בכל אחר-הצהריים מהארמון לטיולים קצרים בחצר בשל מזג האוויר הנעים בימים האחרונים והיינו עולים אל חדר המוזיקה, הייתי מנגנת לו יצירות של שופן והוא […]
אם הדרך המאושרת בחיי הייתה לפני כשבוע, אז זאת הפעם השנייה שאני חווה את אותה הרגשה כשאני צועדת בשמלתי החדשה, בדרך אל הכרכרה שתיקח אותנו אל הספינה שמחכה על שפת […]
ידו עשתה את דרכה מקצוות שיערי אל צווארי ואז אל מותני בעוד ששתלתי נשיקות קטנות על פניו, גורמת לו לצחקק מדי פעם. אצבעותיו הרגישו כמו בית, שפתיו הרגישו כמו החמצן […]
-“אני חושב שאם היית מנסה לכתוב רומן, היית כותבת את הספר הזה.” הוא אומר בזמן ששנינו יושבים, שעונים על השולחן וקוראים מהספר שמונח בין שנינו. “אתה חושב?” אני שואלת, מרימה […]
ארוחת הצהריים הסתיימה, כל מה שיכולתי לעשות היה ללכת, רגליי הילכו במהירות לכיוון החדר שלי ושל פיטר ומוחי היה עסוק בשאלות ללא תשובות. פתחתי את דלת העץ ונכנסתי אל תוך […]
לא האמנתי. ישבתי צמוד אל החלון שבכרכרה והבטתי דרכו על הדרכים בהם עברנו. הרגשתי את העיניים שלו, ידעתי שהוא מסתכל עליי אך אף אחד מאתנו לא דיבר. רק חריקות הכרכרה […]
“תבטיח לי שלא תעשה שום-דבר.” אני מבקשת ממנו, מחכה לתשובה הזאת שתופיע בעיניו. הוא מניד בראשו ומסתכל עליי. “בבקשה.” -“מה אני כבר יכול לעשות?” הוא שואל. לקחתי את ידו המאוגרפת […]
התעוררתי לציוצי ציפורים וקולות עם טונים קשוחים שלא הייתי רגילה להם. כותונת הלילה הייתה על גופי וברגע שהתרוממתי מהמזרון, נזכרתי באירועי אמש. שפתיו טיילו על כל גופי והשאירו את ריחו […]
פיטר עמד על יד החיילים הקוריאנים והמשיך לשוחח איתם, אני עמדתי על ידם, במרחק של כמה צעדים מהם ומהגשם החלש. תמיד אהבתי לצפות בטיפות הגשם כמו שאהבתי להביט בשמש החמה […]
שמרתי על ההליכה המלכותית שלי כשירדתי למטה במדרגות ופיטר חיכה לי למטה, מושיט את ידו. בעזרתו, ירדתי והתייצבתי על הרצפה הישרה. הסתכלתי לאחור על הספינה שלנו וחייכתי אל עצמי. האוויר […]
עונה התחלפה ועוד עונה והגיע החורף הקר ביותר. לאחרונה פיטר נהג להסתגר עם אנשיו בחדר המפות מבלי לערב אותי בענייניו אבל הדבר האחרון ששמעתי מאחד המשרתים היה קשור להפלגה. עוד […]
אחרי הלילה והשיחה במרפסת ביחד עם הנסיך פיטר שיצא עם חיוך מהחדר שלי, הכריזו עלינו כזוג מאורס בבוקר למחרת. לא ידעתי איך להתייחס לזה יותר מדי ברצינות, לא ידעתי שהיינו […]
וואלס מספר עשר של שופן מתנגן פעם אחר פעם, אצבעותיי רצות על קצה השולחן, אני מדמיינת את עצמי מנגנת את היצירה שמתנגנת ברקע ומביטה קדימה. קרני השמש שתשקע בעוד זמן-מה […]
רומן בן ארבע-עשרה פרקים קצרים המספר על חייה של נסיכה מופנמת לזוג הורים מלכים המחזיקים בארמון וממלכה משלהם, אשר גדלה לבדה בתוך הארמון בין כל אנשי המלך בטקסים משונים שאביה […]
יש בכל אדם צד טוב וצד רע . לכל אחד יש תגוונים הבהירים שלו ותגוונים הכהים שלו, כל אחד רוצה להיות טוב יותר להצליח יותר לחיות חיים טובים ומאושרים. אין […]
הדבר הראשון שתקף אותי כשעיניי נפקחו היה כאב הראש הבלתי נסבל. נדמה כאילו מישהו ממש דוקר את ראשי בסכין שוב ושוב, ואז הולם עליו בפטיש רק כדי לגמור את העבודה. […]
“אנחנו חייבות לחזור לשם!” התעקשתי. היינו רחוקות כבר כמה קילומטרים מהמקום שממנו הנער – שלא ידעתי את שמו, אבל הוא ידע את שמותינו – קפץ. לא ידעתי אם הוא שרד […]
