מזג האוויר ביום שני הזכיר לכל תושבי הבירה שהקיץ עדיין לא עמד בפתח, למרות ימי השמש האחרונים. היא גילתה שהיה זה מעשה טיפשי למהר לאחסן את מעילי הפוך והסוודרים בחלק […]
היום היה שמשי ובהיר בפריז. כן, בפריז. זה הגיוני, כי היא עמדה ממש מתחת למגדל אייפל, בעוד סוס רתום למרכבה הסתובב סחור וסחור סביבה. לפתע, הסוס עצר ובעקבות כך, גם […]
אני עוזבת את המקום ונושמת עמוק בהקלה כשאני רואה שסבי לא בא אחריי. “מי את ומה הסיבה?” אני שומעת את קולם של השומרים השומרים על פתח חצר הארמון ואפילו לא […]
“אז איפה את רוצה להתחיל את הסיור?” שאלתי את החניכה שלי, בעת שיצאנו מהמועדון המואר של הפלפאף. ג’וליה הלכה לצידי בעליזות, ידיה שלובות מאחורי גבה כמו ליידי. היא פסעה מלפניי […]
הכי אופייני שלהורים שלי, המלך והמלכה, תהיה סוג של ‘ישיבת שלום’ דווקא באמצע נשף. זה ה-דבר היום. אני מתקדמת במהירות לחדר שלי, נכנסת, טורקת את הדלת ומתיישבת על המיטה. “רבע, […]
היי ,היום אני אספר להם סיפור על ילדה אחת . לסובבים אותה זה נראה כאילו חייה היו מושלמים ,היא משיגה את כל מה שהיא רוצה , מצליחה בהכל ותמיד עם […]
פרק 8: אנחנו מגיעים אל הכרכרה. בני משפחת המלוכה צועדים בגב זקוף ובראש מורם, כיאה לאצילים. רעד עובר בי על המחשבה לפגוש את ג’ון שוב… וזה דיי מוזר, כי אף […]
“אז אתה אומר שזה הגיוני לבלוע זנב של עכברוש ולצפות שיצמח לך גם אחד כזה?” האנה שאלה את אריק בהרמת גבה קלה והסתכלה עליו כלא מאמינה. שלושתינו ישבנו במועדון השטוף […]
אני מתעוררת בהפתעה. עכשיו, כנראה, קצת אחרי אמצע הלילה, ואתמול, נרדמתי על השטיח בחדר שלי. אני מתרוממת לאיטי ופוקקת עצמות, השיער הלבן שלי פרוע וסבוך… מתילדה עומדת לתת לי את […]
הספרים שנערמו קודם ל הרצפה, חזרו אל המדפים שלהם, ולא מצאתי כלום… אני אפילו לא בטוחה עכשיו מה אני רוצה למצוא! יכול להיות שזה אפילו לא ספר! אני משתגעת… “אני […]
“חכה רק רגע,” אני נעצרת. “אני באה.” ג’ון מחייך חצי חיוך ומסמן לי להמשיך ללכת לצידו. הוא נושא ערימת ספרים עבי כרס בין שתי ידיו וכמה עפרונות. “מה קרה?” ג’ון […]
זה קרה ביום הראשון ללימודים, בשנה השישית שלי בהוגוורטס. כמידי שנה בתחילתה כל תלמידי ארבעת בתי הוגוורטס מתיישיבם סביב ארבעה שולחנות ארוכים עמוסים בכל טוב ומשתפים חוויות מחופשת הקיץ שלהם. […]
“למה לא באת לבקר במהלך השנים?” סבי שאל את השאלה ורעד של בושה עובר בי, ממש קיוויתי שהוא לא ישאל את זה. “אני ממש מצטערת,” אני ממלמלת ורואה איך פניו […]
אני מתקדמת יחד עם מתילדה בגב זקוף. למרות הסקרנות שצפה בתוכי, אני שומרת על הבעת פנים חתומה. תמיד לימדו אותנו, הבנות, לצעוד בגב זקוף ובראש מורם – תמיד. כמובן שאני […]
“מה חשבת לעצמך?!” רוגזת מתילדה ואני שותקת. “למה לא סיפרת לי? את יודעת מה הורייך יעשו אם הם ישמעו על היעדרותך?” “אבל-” אני מנסה, אך כמובן שהשמרטפית קוטעת אותי. אני […]
פרולוג: איך הגעתי למצב הזה? למצב הזה שאני לבד. לחלוטין לבד. מאז ומתמיד היו אנשים סביבי… אבל איכשהו… הכל נעלם. לגמרי. נותרתי לבד. הכל התהפך. הדבר שבזכותו כולם העריצו אותי, […]
אחרי הדייט בשבת, סאן ספר את השניות, הדקות והשעות עד שיראה את אוולינה שוב. ביום שני, הוא קיפץ מהמיטה החוצה כמו חץ שלוח והתלבש בכזו מהירות שהפתיעה אפילו את סטיקי […]
השמש מגיחה לפתע, מניחה את הקרניים החמות שלה בכל רחבי הפארק. בדיוק ברגע שבו סאן עמד לומר משהו, אבל הוא עצר ואמר שזה לא חשוב. אוולינה חשבה שזה מוזר, אבל […]
“תסמכי עליי.” זה כל מה שאמר. וזה בערך כל מה שהיה צריך לומר, כדי לגרום ללחיים של אוולינה לבעור ולהאדים. היא מנסה בכל כוחה לא להסגיר את הסערה שמתחוללת בתוכה, […]
בשעות אחר הצהריים, אחרי בית הספר, אוולינה ישבה בחצר ביתה על כיסא הנדנדה ושיחזרה לעצמה את מה שקרה בינה לבין סאן לפני שעות אחדות. היא ניסתה לא לפספס שום דבר, […]
החדר מסביבה נעשה פתאום חשוך, הלב שלה דופק כל כך מהר עד שהוא מרגיש כאילו בכל רגע הוא עלול לקפוץ לה מהחזה. הנשימה שלה כמו נתקעת בתוך החזה, והפה שלה […]
שלג קל יורד, והרחובות מכוסים בשכבה דקה של שלג שנאגר במהלך הלילה. הטמפרטורה נמוכה, אבל יחסית, נעים. אוולינה מצטנפת בתוך המעיל שלה, היא התגעגעה לצעוד ברחובות האלה בדרך אל בית […]
שימו לב קוראים יקרים! הפעם, בונוס של שני פרקים, אל תפספסו את פרק 15 שעולה מיד אחרי פרק 14. קריאה נעימה! _________________________________________________ מלצרית בלונדינית גבוהה, מפזזת בין השולחנות, מגישה משקאות, […]
את ערב החג אוולינה בילתה בביתם של סבא וסבתא שלה. כמדי שנה בחג המולד, התאספה המשפחה המורחבת אצל סבא וסבתא שלה כדי לחגוג. בתור ילדה, אוולינה אהבה מאוד את חג […]
3 אריקה ההרגשה הזאת. כמו סם, ממכרת. אחרי הפעם הראשונה לא הצלחתי להפסיק. אני כאילו צופה בעצמי מהצד. חולמת. פה אני יכולה להיות מי שאני רוצה. מה שאני רוצה. אף […]
1 חמש שנים לאחר מכן אריקה “הכל בסדר אמא. למה את צריכה לדאוג לי כל כך?” עניתי לאמא שהתקשרה אלי בפעם המיליון היום בשביל לבדוק איך אני מרגישה לגבי המעבר […]
“את יכולה בבקשה לגרום להם להפסיק לקרוא לך ככה?” מתיו תמיד כועס שכל הבנים בכיתה שלי קוראים לי אר, הוא האח הקטן הכי דואג בעולם. לפעמים יותר מדי אבל ככה […]
העיר בוסטון, נמצאת במרחק של ארבע שעות ויותר מניו יורק, וכדי להספיק לעקוף את כל הפקקים, סאן יוצא לדרך מוקדם יותר מהרגיל. השעה עכשיו שלוש אחר הצהריים וזה אומר שפחות […]
הבוקר מגיע במהירות. הוא מגיע הרבה יותר מהר ממה שסאן ציפה. הוא עוד מכורבל בתוך שמיכת הפוך שלו, מעוך לגמרי. הוא מותח את רגליו וידייו מתחת לשמיכה, לאט לאט מתחיל […]
אדיסון גילברט הייתה ביתו הבכורה של אלייז’ה סוליס גילברט, מדען מצליח ושחקן גולף לא רע בכלל. היה לה אח קטן, תומאס שמו (כן, היא מודעת לאירוניה, אבל מה אפשר לעשות […]
