אשר החליט להקשיב לעצתו של אבישי ונרשם לחדר כושר כדי להוריד במשקל ולהפוך לגבר מושך יותר, ואז אולי מישהי תסכים להתחתן איתו ולגאול אותו מבדידותו. אחרי פעמיים בחדר כושר הוא […]
נובמבר מעולם לא הרגיש קר יותר ועדיין הזיעה טפטפה לי במורד הקרקפת. אולי אני התסריטאי של החיים האלה- אבל מי אמר שלא גם אוכל להיות השחקן הראשי? אני מציץ מבעד […]
יש משהו בשליחים שעושה לי חרדה, לתחושה לא נעימה בגוף. הם בדרך כלל אנשים קשיי יום ולא נעימים, ותמיד מזיעים. הם נכנסים אליי הביתה, מנחיתים את המצרכים על הרצפה, מסתכלים […]
הוא חתך בפרעות את הגדר היפה של השכנים שלי, אחר כך טיפס על המנועים, תלש את החלון ונכנס לחדר של אמא שלי. עוד נשאר שם הריח שלו, ריח של פחד. […]
השמיים היו עם מלא כוכבים, אז החלטתי לנסות ולספור אותם תוך כדי הליכה עם אבא. הרמתי את היד לשמיים והתחלתי לספור, אני יודע לספור כבר עד אלף. אבא הוריד לי […]
במחצית השניה של הלימודים המורה כוכי אמרה לנו שעכשיו שיעור הפתגמים הופך לשיעור הבעה ושכל אחד מאיתנו יצטרך לכתוב סיפור קצר ולהקריא אותו בכיתה. המורה שאלה מי הם שני התלמידים […]
היא ראתה אותו. יושב על החומה שבגן הציבורי ליד הבית שלו. “מה את עושה פה ?”,הוא שאל בחשד. “סתם מסתובבת”,היא אמרה ונשענה על החומה לידו. הוא עישן סיגריה והסתכל על […]
ירדתי למטה לחפש חברים לשחק איתם כדורגל ומצאתי את אסף וניר איפרגן בתוך בריכה מתנפחת, משפריצים מים אחד על השני בדשא מתחת לבניין שלי. רציתי להצטרף אליהם אבל לא הייתי […]
ידעתי שליערה יש קרחת מתחת לכובע. כל הילדים ידעו, אבל אף אחד לא דיבר על זה. היה לה חבר אחד, עמית. הם היו משחקים כל הזמן ביחד בהפסקות, קינאתי ביערה […]
ענהאלי התהלכה בדרכה הביתה במעילה הורוד כשבידה גלידת שוקולד. לא היה אכפת לה מהקור. היא לא יכלה שלא לחייך שכן הבחור החתיך מהמכולת היה כל כך נחמד אליה. וזה חימם […]
בתמונה משפחתית ישנה אני ואחיי עומדים בשורה. אני בת ארבע בערך, מביטה סביבי, אני מושיטה את ידי לאחי שלי, שלשמאלי. תלתליי שחורים, גופי שחום, שמלתי כחולה ועליה דב קטב לבן. […]
ככה חינכו אותי- להיות מחונך- ונאלצתי לגלות שבעולם האמיתי הידע הולך לפח. הייתי שמח לשלוח מישהו אחר לעשות הקפות, שירוץ במקומי, שירגיש ויתחשל, שיחוש כיצד מכל גרגר חצץ הגוף מתקפל. […]
אני איש של מעשים קטנים. כן, אני מאמין. אני מאמין שאפשר לשנות את העולם, או לפחות את עצמי. אפשר לעשות את זה בעזרת כולם. בעזרת התרחקות מגאווה. כן, אני מאמין. […]
שאלתי אותך מה דעתך על חייך? ומה שעניתה כבר שמעתי אלפי פעמים, חיי מושלמים יש לי מלא חברים וכיף לי בבית ספר או החיים שלי בזבל כולם שופטים אותי ואני […]
אני הולכת בצעדים איטיים וקטנים לאורך המסדרון, מפחדת למעוד או להתקל במשהו או במישהו. הופרדתי מחברותיי ועכשיו אני פה לבדי והפחד החל להתשלט עליי. האורות מעומעמים והכל מלא עשן וראשי […]
מזל דגים אמא שלי תמיד אמרה לי שדגים זה מסריח, אבל שאי אפשר בלעדיהם. כמו בארוחת שישי, אפשר לבשל מלא תבשילים, אך לדגים תמיד יהיה מקום של כבוד בתחילת הארוחה. […]
הלוויה היתה מקסימה לכל הדעות. היתה זאת שעת צהריים מאוחרת כך שההר היה מואר אבל לא בזווית שמסנוורת, כך היה אפשר לראות את כל הפנים עטורות משקפי השמש וכל משיכת […]
זה חולני אני יודעת, זה חולני לאהוב את מה שהעולם כל כך נוגד ושאליו אני מתמכרת. לדמיין את האדם הגדול מחזיק בי והופך אותי לשלו, שמאפשר לי להרגיש כל כך […]
SO… השעה עכשיו 2 וחצי בלילה. אני נכנס לאינסטגרם שלי ורואה את כל הסטוריז של חברה מהשכבה,כל אלה שלכאורה נהנים וקופצים עכשיו במסיבה של יב עד 4 בלילה. ואני מסתכל […]
כשהייתי קטן הייתי ילד מאוד סקרן, לפעמים מדי. כמו למשל הפעם ההיא שטיפסתי על גדר, אני עדיין זוכר במעורפל את התיל חותך לי את העור הלבנבן והצעיר ואת פרצופה המבועת […]
המרחק ביננו הולך וגדל בכל דקה ודקה אתה על החוף ואני שטה לי על רפסודה קטנה ועדינה ללא משוט, על הגלים המרקדים לצלילי קולי הזועק אליך. אני צועקת לך שתעזור […]
“סוס נכנס לבר,” הוא החל להגיד כשנדמו מחיאות הקהל. ידו המקומטת נשלחה כמעין אינסטינקט אל שיערו המאפיר והדליל, כאילו בודקת שעוד נשאר על ראשו. חיוכו היהיר ויודע-כל, חשף שיניים רקובות […]
לרוב העצמים בעולם יש תפקיד די מובן- המייבש מייבש, המקרר מקרר, ישנו השדכן וגם הקולפן… רק לדבר אחר עוד רבים מחפשים תשובות; מה תפקידו של בן אדם לעשות?
“לא חשבתי שאני אבוא לפה שוב”,אמרתי לעצמי ונשכתי את השפתיים. כי משום מה קצת צובט לי. “אני ידעתי”,הוא אמר. הבטתי בו,”מה ידעת?”,שאלתי. “שאת תחזרי לפה”. באתי בכוונה לדבר איתו כמו […]
“איתמר אני מצטערת”,אמרתי ולא יכולתי לעצור את הדמעות. “אני לא יכולה לשמור על הסוד שלך יותר”. אביאל הביט בי מבולבל. “על מה את מדברת?. למה את בוכה?”,שאל מבולבל ומודאג. אני […]
הוא מחפש את הדרך חזרה לאושר. והיא לא סלולה בשלל אבנים צהובות. והנעליים רחוקות מלנצנץ בצבעי שני וארגמן. הוא בכלל עומד יחף עכשיו, על המרפסת בדירת חדר וחצי שלו. האפר […]
הוא התבייש בי. “את שמנה”, “את מכוערת”. ואני בסך הכל רציתי לאהוב. רצינו ללכת למסיבה באותו יום, יותר נכון הוא רצה ואני ביקשתי להצטרף. יצא ממנו כלכך הרבה אמירות שנאה […]
השמש סינוורה אותי, ישר לתוך העיניים. כיווצתי את הפנים ועשיתי את הפרצוף המוזר הזה. הוא הסתכל עליי וצחק. ניסיתי לצאת מהסיטואציה באלגנטיות. אולי זה דווקא יצא לי חינני? שמתי לב […]
עמדתי מול דלתו. רטובה. רצתי לכאן. רצתי אליו. לא יכולתי לעצור את עצמי. אני יודעת שאנחנו אסון. אני יודעת שרק לפני שנייה הייתי עם מישהו אחר. אבל אני לא יכולה […]
לגשת. לא לגשת. לגשת. לא לגשת. לגשת. עלי הכותרת הצהובים ריחפו הרחק. עלה כותרת אחרון נשאר. נתתי לו לקבוע…נתתי לפרח הצהוב הפשוט שקטפתי לקבוע משהו בעל משמעות. האין זה טיפשי?. […]
