אמיל שאף לדבר אחד — להכרה. הוא רצה שיכירו את הציורים שלו בכל העולם ושילמדו את העבודות שלו בבתי ספר לאמנות. מאז גיל ארבע-עשרה פנטז שקובי מידן מראיין אותו בתוכנית […]
החתולים התכנסו בפחי האשפה הגדולים שבקצה היישוב. כולם כעסו, ייללו ורטנו ודרשו להעניש את שושנה. כולם – חוץ מתמר, אחותה הגדולה של שושנה. “ש ק ט!!!” קראה תמר בקול, וכולם […]
ואני עדיין זוכרת את מגע ידיך בי, כאילו זה היה רק לפני שעה קלה. אני עדיין מרגישה את הנשימה שלך, על הצוואר שלי, על העורף שלי. אני עדיין אוהבת את […]
המעטפה הייתה בצבע בז’, מסביב לפתיחה הסתלסלו קווים בצבעים כחול אדום. בידי הרועדת מעט, חתכתי את החלק העליון של המכתב. הרמתי את מבטי לעבר הורי, הם עמדו מחובקים לנגד עיני. […]
בְּיוֹם שֵׁנִי בַּבֹּקֶר הִגִּיעַ פֻּצְ’קִיק אֶל תְּמַר אֲחוֹתוֹ הַגְּדוֹלָה, כּוֹעֵס וְרוֹטֵן, וְכֻלּוֹ רָטֹב – מֵהַזָּנָב וְעַד הָרֹאשׁ. “מָה קָרָה לְךָ פֻּצְ’קִיק?” נִבְהֲלָה תָּמָר, “קַיִץ הַיּוֹם, אֵיךְ נִרְטַבְתָּ כָּל כָּךְ? אַתָּה […]
הנה אחרי כל כך הרבה זמן אני עדיין שואלת את עצמי, מניין נחתת עליי? הרי חד משמעית לא היינו אמורים לגמור ככה, או לגמור בכלל… אני עדיין זוכרת הכל מהתחלה […]
“אני צריכה למהר לעבודה, תכין לי קפה… בוא מהר! תביא גם את המצלמה!” “מה? מה קרה?” “אלה הצעדים הראשונים שלה… תצלם.” “כן, אני מצלם… בואי לאבא,” “בואי לאמא,” צעד אחד, […]
ואת עדיין ילדה… מה את צריכה את כל הכאב ראש הזה את שואלת את עצמך. את הדמעות בלילות, קוצר הנשימה משום מקום, את הזיעה בידיים, את הדופק לב המהיר ואת […]
חֲבֵרִים יְקָרִים, אִתָּם בֶּטַח הוֹלְכִים בְּכָל יוֹם לְבֵית הַסֵּפֶר אוֹ לַגַּן, לוֹמְדִים שָׁם דְּבָרִים חֲדָשִׁים וּמְשַׂחֲקִים עִם הַחֲבֵרִים בֶּחָצֵר. אֲבָל יְדַעְתֶּם שֶׁגַּם הַחֲתוּלִים עוֹשִׂים דְּבָרִים כָּאֵלֶּה? בַּיִּשּׁוּב שֶׁלָּנוּ, לְמָשָׁל, יֵשׁ […]
חששות רבים הטרידו אותי במהלך צעידתי המהוססת. מה אם יתעורר לחיים אחד מן אינסוף העצים הללו, שצורת גזעם מעצבת להם תווי פנים זדוניים וחיוך נבזי, ויבתר אותי לגזרים? שמא יצוץ […]
הלן נהגה בימי רביעי לצאת להליכה ארוכה, ״מאוורר את הראש״ כך היא נהגה לספר לחברותיה. את חולצת הספורט הפשוטה שעוד נותרה מהצבא לבשה לאט, עסוקה במחשבות על אה ודה. המכנס […]
ראיתי אותה בכל יום בדרכי חזרה לביתי. ראיתי אותה בערבי הקיץ הנעימים, בהן הרוח שיחקה בשערה ושמלתה התנופפה לה אנה ואנה. ראיתי אותה בלילות החורף הגשומים, רטובה עד לשד עצמותיה, […]
פעם אחת, לא לפני הרבה זמן, פנתה קבוצת חבריי ואליי ילדה. היא הציבה בפנינו אתגר, “תנו לי סיבה אחת טובה בשביל לחיות.” לא היה לי מה לומר, אז חיכיתי לשמוע […]
“רופאי הטוב… אנא ממך…” הם קוראים. אני מטה את אוזני אליהם ומניח ידי עליה כמעין אפרכסת, ואומר, “התוכלו לחזור על כך, בבקשה?”, ואלה מביטים בי בפנים מיוסרות ומיוזעות, לעיתים שולחים […]
ולסיס וברברה מתראים כבר חודשיים ויום. סוף־סוף, אחרי 61 ימים ו־7 שעות, ולסיס מוכן להיבדק אצל משפחתה וּמכריה של ברברה. כעת, בזרועות שלובות ובהופעה מכובדת, ולסיס וברברה עומדים בפתח דלת־הבית […]
הסיפור שלנו מתחיל ביום רגיל לחלוטין שבו הלכתי לבית הספר כרגיל, אך בהתלהבות רבה יותר מתמיד. באותו היום היה שיעור כתיבה יוצרת עם מיס אן. המורה אן מתעקשת שנקרא לה […]
יומן יקר.. אחרי פרדה של כמעט של שנה מהאקס החלטתי לעשות קצת שינוי עם עצמי. הלכתי לספר שלי בשדרות ירושלים ביפו ואחרי כמעט של 4 שעות לא אמנתי שזאת אני! […]
למה את מחייכת? את לא רואה שאני רציני? תפסיקי לזוז. את לא נורמאלית. בואי לפה! תפסיקי לכעוס! אל תצעקי! מה את בוכה?! פשוט לכי.. .. .. .. ואחרי זה שואלים […]
“ענבל, את מוכנה להקשיב לי?” התחננה נועם. הפניתי לה את הגב, היא הייתה האדם האחרון שהתחשק לי לדבר איתו עכשיו. “את חייבת להבין אותי! זה החלום שלי, זה כל מה […]
שמחה גדולה פרצה בין החתולים כששוני חזר לרחוב. שושנה ומלכישוע הסתובבו איתו ברחבי היישוב והכירו לו את תמר ופוצ’קיק ואחר כך גם את שאר החתולים. “אנחנו חייבים ללמד את הילדים […]
26 בינואר ראיתי אותה בקהל, המבט נצלב מפעם לפעם, ופתאום הרגשתי שרק היא שם, כלל האנשים בקהל נעלמו מלבדה, היא הסתכלה עלי, אני עליה, המבטים מתחלפים, לתוך עיניינו. הילדה מסתכלת […]
יום אחד הסתובבה שושנה ליד בית הכנסת של היישוב, והינה היא שומעת קול יללות. הלכה שושנה בעקבות הקולות וגילתה מאחורי שיחי הוורדים גור קטן בוכה. “מה קרה לך גור קטן?” […]
שלום ילדים! שמי אלישע ואני גר ביישוב קטן. ראיתם את החתולה הלבנה עם הכתמים השחורים, ההיא שמסתובבת בחוץ כל הבוקר? זו שושנה החתולה! היא לא החתולה שלנו, וגם לא החתולה […]
שלושה סטודנטים עולים לאוטובוס. אחת – ג’ינג’ית, שנייה – סטודנטית ושמה קרן, שלישי – בחור עם עגיל בגבה. הם נעמדים במקום המיועד לנכים. הבחור תולה את ידו על המעקה וחותך […]
זו היא שוב, אותה הנערה שמגיעה לשם בכל יום, אל אותו גשר מכוסה בשלג ומתחתיו האגם הקפוא. היא מכוסה בגלימתה האדומה, שערה הזהוב מתנופף ברוח בין הערביים הקרירה ועיניה הירוקות […]
“אם X כפול Y שווה 682, כמה שווה Z אם מכפילים אותו ב5?” המורה למתמטיקה שאל את הכיתה. דממה. “כל כך משעמם לי!” לחשתי לאיימי שישבה לידי, היא לא הגיבה. […]
בוקר אחד, קם ארנב במחשבה מוזרה. הוא רצה ללמוד לעוף והחליט להגשים את החלום במהרה. במשך אותו היום ניסה הארנב לעוף בכל הזדמנות שניתנה לו על ידי הגורל. הקטנטן קיפץ […]
אתה הפנטת אותי עם העיניים שלך זה כלכך מוזר כי מצד אחד העיניים שלך כלכך מפחידות אותי, אבל מהצד השני העיניים שלך כלכך מרגיעות אותי. אני נשאבת לתוכן, נהיית פתאום […]
שבת בבוקרר, יום יפה. אני, בסלון מול הטלוויזיה והקוביה הונגרית ביד -“רותייי שמעי בדיחה” עידו (אחי) צעק לי מהחדר שלו. -“נו..” אני, המיואשת -“איך קוראים לבנק של אשכנזים ?” -“איך?” […]
אתה זוכר את הפעם הראשונה שנפגשנו? איך הסתכלת עליי? איך חייכת אליי? אתה זוכר איך הבטחת לי שלא תיתן לי להרוס אותנו?, אתה זוכר איך הבטחת לי שתמיד תאהב אותי?, […]
