בתמונה משפחתית ישנה אני ואחיי עומדים בשורה. אני בת ארבע בערך, מביטה סביבי, אני מושיטה את ידי לאחי שלי, שלשמאלי. תלתליי שחורים, גופי שחום, שמלתי כחולה ועליה דב קטב לבן. […]
ככה חינכו אותי- להיות מחונך- ונאלצתי לגלות שבעולם האמיתי הידע הולך לפח. הייתי שמח לשלוח מישהו אחר לעשות הקפות, שירוץ במקומי, שירגיש ויתחשל, שיחוש כיצד מכל גרגר חצץ הגוף מתקפל. […]
אני איש של מעשים קטנים. כן, אני מאמין. אני מאמין שאפשר לשנות את העולם, או לפחות את עצמי. אפשר לעשות את זה בעזרת כולם. בעזרת התרחקות מגאווה. כן, אני מאמין. […]
שאלתי אותך מה דעתך על חייך? ומה שעניתה כבר שמעתי אלפי פעמים, חיי מושלמים יש לי מלא חברים וכיף לי בבית ספר או החיים שלי בזבל כולם שופטים אותי ואני […]
אני הולכת בצעדים איטיים וקטנים לאורך המסדרון, מפחדת למעוד או להתקל במשהו או במישהו. הופרדתי מחברותיי ועכשיו אני פה לבדי והפחד החל להתשלט עליי. האורות מעומעמים והכל מלא עשן וראשי […]
מזל דגים אמא שלי תמיד אמרה לי שדגים זה מסריח, אבל שאי אפשר בלעדיהם. כמו בארוחת שישי, אפשר לבשל מלא תבשילים, אך לדגים תמיד יהיה מקום של כבוד בתחילת הארוחה. […]
הלוויה היתה מקסימה לכל הדעות. היתה זאת שעת צהריים מאוחרת כך שההר היה מואר אבל לא בזווית שמסנוורת, כך היה אפשר לראות את כל הפנים עטורות משקפי השמש וכל משיכת […]
זה חולני אני יודעת, זה חולני לאהוב את מה שהעולם כל כך נוגד ושאליו אני מתמכרת. לדמיין את האדם הגדול מחזיק בי והופך אותי לשלו, שמאפשר לי להרגיש כל כך […]
SO… השעה עכשיו 2 וחצי בלילה. אני נכנס לאינסטגרם שלי ורואה את כל הסטוריז של חברה מהשכבה,כל אלה שלכאורה נהנים וקופצים עכשיו במסיבה של יב עד 4 בלילה. ואני מסתכל […]
כשהייתי קטן הייתי ילד מאוד סקרן, לפעמים מדי. כמו למשל הפעם ההיא שטיפסתי על גדר, אני עדיין זוכר במעורפל את התיל חותך לי את העור הלבנבן והצעיר ואת פרצופה המבועת […]
המרחק ביננו הולך וגדל בכל דקה ודקה אתה על החוף ואני שטה לי על רפסודה קטנה ועדינה ללא משוט, על הגלים המרקדים לצלילי קולי הזועק אליך. אני צועקת לך שתעזור […]
“סוס נכנס לבר,” הוא החל להגיד כשנדמו מחיאות הקהל. ידו המקומטת נשלחה כמעין אינסטינקט אל שיערו המאפיר והדליל, כאילו בודקת שעוד נשאר על ראשו. חיוכו היהיר ויודע-כל, חשף שיניים רקובות […]
לרוב העצמים בעולם יש תפקיד די מובן- המייבש מייבש, המקרר מקרר, ישנו השדכן וגם הקולפן… רק לדבר אחר עוד רבים מחפשים תשובות; מה תפקידו של בן אדם לעשות?
“לא חשבתי שאני אבוא לפה שוב”,אמרתי לעצמי ונשכתי את השפתיים. כי משום מה קצת צובט לי. “אני ידעתי”,הוא אמר. הבטתי בו,”מה ידעת?”,שאלתי. “שאת תחזרי לפה”. באתי בכוונה לדבר איתו כמו […]
“איתמר אני מצטערת”,אמרתי ולא יכולתי לעצור את הדמעות. “אני לא יכולה לשמור על הסוד שלך יותר”. אביאל הביט בי מבולבל. “על מה את מדברת?. למה את בוכה?”,שאל מבולבל ומודאג. אני […]
הוא מחפש את הדרך חזרה לאושר. והיא לא סלולה בשלל אבנים צהובות. והנעליים רחוקות מלנצנץ בצבעי שני וארגמן. הוא בכלל עומד יחף עכשיו, על המרפסת בדירת חדר וחצי שלו. האפר […]
הוא התבייש בי. “את שמנה”, “את מכוערת”. ואני בסך הכל רציתי לאהוב. רצינו ללכת למסיבה באותו יום, יותר נכון הוא רצה ואני ביקשתי להצטרף. יצא ממנו כלכך הרבה אמירות שנאה […]
השמש סינוורה אותי, ישר לתוך העיניים. כיווצתי את הפנים ועשיתי את הפרצוף המוזר הזה. הוא הסתכל עליי וצחק. ניסיתי לצאת מהסיטואציה באלגנטיות. אולי זה דווקא יצא לי חינני? שמתי לב […]
עמדתי מול דלתו. רטובה. רצתי לכאן. רצתי אליו. לא יכולתי לעצור את עצמי. אני יודעת שאנחנו אסון. אני יודעת שרק לפני שנייה הייתי עם מישהו אחר. אבל אני לא יכולה […]
לגשת. לא לגשת. לגשת. לא לגשת. לגשת. עלי הכותרת הצהובים ריחפו הרחק. עלה כותרת אחרון נשאר. נתתי לו לקבוע…נתתי לפרח הצהוב הפשוט שקטפתי לקבוע משהו בעל משמעות. האין זה טיפשי?. […]
לא דיברתי עם איתמר כבר חודש שלם. לא מאז הפעם ההיא שהוא החזיר אותי הביתה. הלכתי לכיוון התחנה כדי לתפוס את הקו שייקח אותי הביתה. הסתכלתי הצידה וראיתי חתול שחור […]
“עזבי. פשוט עזבי. פשוט תלכי. מי צריך אותך?!. מי צריך אותו?”. הוא אומר לי שהוא לא צריך אותי…אבל בו זמנית אוחז בכתפיי בחוזקה? אני באמת כבר לא מבינה אותו. “אתה […]
טרקתי את דלת המכונית והתקדמתי במהירות לכיוון הבית. אחרי כמה מטרים מישהו משך בזרועי לאחור. אביאל עמד מולי. והוא נראה זועם. שקט אבל מסוכן. קפאתי. האם הוא ראה שיצאתי מהרכב […]
אין עליי לא פלאפון ולא כסף ואני תקועה באמצע הלילה רחוק מאוד מהבית. הייתי הולכת ברגל…אבל אין לי מושג איפה אני. אני ואביאל רבנו. וזה היה אכזרי. הוא אמר כמה […]
אביאל ואני הסתובבנו בקניון. “אני רעבה”,אמרתי כשיצאנו מחנות הבגדים. שילבתי את ידי בידו. “מה את רוצה לאכול?”,הוא שאל. “לא יודעת. אתה רעב?”. הוא חשב והסתכל לצדדים. “בא לך קרפ?”,הוא שאל. […]
ישבתי בבית על המיטה שלי וקראתי משהו באינטרנט. ואז הוא התקשר אליי. הסתכלתי בשעון,שעה דיי מאוחרת להתקשר אליי. ידעתי שאני צריכה להתעלם. אבל הוא אף פעם לא מתקשר אליי. “מה?”,שאלתי […]
הסתכלתי סביבי…כולם התחלקו לזוגות…ורק אני עמדתי בצד. אני בכל מקרה לא יודעת לרקוד. “היי”,הוא אמר. “אתה לא רוקד?”,שאלתי אותו. “שכחת?”,הוא שאל. ואז נזכרתי…כבר אין לו חברה. “אה…נכון. איזה באסה”. אז […]
ישבנו במכונית של תומר שהלך להביא משהו. אני והוא חיכינו לו באוטו. הוא ישב מקדימה ואני מאחורה במושב האמצעי. “את לא רוצה אבל…לא יודע…לפחות לחשוב על זה?”,הוא שאל אותי. “אני […]
מדוע? שואל הקורבן מדוע מה ? שואל חזרה התליין מדוע תלייה? ולא עריפה או הרעלה ? מדוע תלייה ? התליין אינו עונה , הוא מעולם לא חשב על מקצועו או […]
“את אוהבת שאני צורח עלייך?!…למה את תמיד מחפשת לריב איתי?!”,הוא צעק עליה בזמן שהיא מזעיפה לעברו פנים. “מה אתה חושב שאני!? שאני נואשת לתשומת לב?…זה לא עניינך מה אני עושה […]
