ולסיס וברברה מתראים כבר חודשיים ויום. סוף־סוף, אחרי 61 ימים ו־7 שעות, ולסיס מוכן להיבדק אצל משפחתה וּמכריה של ברברה. כעת, בזרועות שלובות ובהופעה מכובדת, ולסיס וברברה עומדים בפתח דלת־הבית […]
חנקת אותי בידייך, גססתי אל מול עינייך, אמרת שהייתי כל חייך, וכמו טיפשה האמנתי לשקרייך. האמנתי שאהבת באמת, כי בלעדייך הרגשתי שלבי נובל, מת, הייתי שם בשבילך בכל עת, לא […]
אני תוהה מה קורה, כשאתה נזכר בדברים שבהם לא רצית להיזכר, כשאתה נזכר בדברים שעליהם נמנעת מלדבר, כשאתה נזכר בדברים שגמרת איתם יותר, האם הם נוגעים בך יותר מכל דבר […]
הסיפור שלנו מתחיל ביום רגיל לחלוטין שבו הלכתי לבית הספר כרגיל, אך בהתלהבות רבה יותר מתמיד. באותו היום היה שיעור כתיבה יוצרת עם מיס אן. המורה אן מתעקשת שנקרא לה […]
יומן יקר.. אחרי פרדה של כמעט של שנה מהאקס החלטתי לעשות קצת שינוי עם עצמי. הלכתי לספר שלי בשדרות ירושלים ביפו ואחרי כמעט של 4 שעות לא אמנתי שזאת אני! […]
ושוב מכה בי הגעגוע, כל יום הופך כמו שבוע, כבר רגיל, אפילו קבוע, בתוך שורשי ליבי בחוזקה נטוע. זולגות מעיני הדמעות, במשך כמה דקות, שנהפכות לשעות, המחשבות בראשי רק נעות, […]
למה את מחייכת? את לא רואה שאני רציני? תפסיקי לזוז. את לא נורמאלית. בואי לפה! תפסיקי לכעוס! אל תצעקי! מה את בוכה?! פשוט לכי.. .. .. .. ואחרי זה שואלים […]
“ענבל, את מוכנה להקשיב לי?” התחננה נועם. הפניתי לה את הגב, היא הייתה האדם האחרון שהתחשק לי לדבר איתו עכשיו. “את חייבת להבין אותי! זה החלום שלי, זה כל מה […]
שמחה גדולה פרצה בין החתולים כששוני חזר לרחוב. שושנה ומלכישוע הסתובבו איתו ברחבי היישוב והכירו לו את תמר ופוצ’קיק ואחר כך גם את שאר החתולים. “אנחנו חייבים ללמד את הילדים […]
26 בינואר ראיתי אותה בקהל, המבט נצלב מפעם לפעם, ופתאום הרגשתי שרק היא שם, כלל האנשים בקהל נעלמו מלבדה, היא הסתכלה עלי, אני עליה, המבטים מתחלפים, לתוך עיניינו. הילדה מסתכלת […]
יום אחד הסתובבה שושנה ליד בית הכנסת של היישוב, והינה היא שומעת קול יללות. הלכה שושנה בעקבות הקולות וגילתה מאחורי שיחי הוורדים גור קטן בוכה. “מה קרה לך גור קטן?” […]
שלום ילדים! שמי אלישע ואני גר ביישוב קטן. ראיתם את החתולה הלבנה עם הכתמים השחורים, ההיא שמסתובבת בחוץ כל הבוקר? זו שושנה החתולה! היא לא החתולה שלנו, וגם לא החתולה […]
שלושה סטודנטים עולים לאוטובוס. אחת – ג’ינג’ית, שנייה – סטודנטית ושמה קרן, שלישי – בחור עם עגיל בגבה. הם נעמדים במקום המיועד לנכים. הבחור תולה את ידו על המעקה וחותך […]
זו היא שוב, אותה הנערה שמגיעה לשם בכל יום, אל אותו גשר מכוסה בשלג ומתחתיו האגם הקפוא. היא מכוסה בגלימתה האדומה, שערה הזהוב מתנופף ברוח בין הערביים הקרירה ועיניה הירוקות […]
“אם X כפול Y שווה 682, כמה שווה Z אם מכפילים אותו ב5?” המורה למתמטיקה שאל את הכיתה. דממה. “כל כך משעמם לי!” לחשתי לאיימי שישבה לידי, היא לא הגיבה. […]
בוקר אחד, קם ארנב במחשבה מוזרה. הוא רצה ללמוד לעוף והחליט להגשים את החלום במהרה. במשך אותו היום ניסה הארנב לעוף בכל הזדמנות שניתנה לו על ידי הגורל. הקטנטן קיפץ […]
אתה הפנטת אותי עם העיניים שלך זה כלכך מוזר כי מצד אחד העיניים שלך כלכך מפחידות אותי, אבל מהצד השני העיניים שלך כלכך מרגיעות אותי. אני נשאבת לתוכן, נהיית פתאום […]
שבת בבוקרר, יום יפה. אני, בסלון מול הטלוויזיה והקוביה הונגרית ביד -“רותייי שמעי בדיחה” עידו (אחי) צעק לי מהחדר שלו. -“נו..” אני, המיואשת -“איך קוראים לבנק של אשכנזים ?” -“איך?” […]
אתה זוכר את הפעם הראשונה שנפגשנו? איך הסתכלת עליי? איך חייכת אליי? אתה זוכר איך הבטחת לי שלא תיתן לי להרוס אותנו?, אתה זוכר איך הבטחת לי שתמיד תאהב אותי?, […]
כבר שש שנים חלפו להן מאז שעזבת בלי להסתכל לאחור ארזת את החיים שלך נעלמת לתוך האור ואני, אני רציתי להגיד לך שקשה לי שאני לא יכולה כבר לנשום שנמאס […]
הם היו צעירים במוד של מלחמה רצו לחיות, ללמוד אהבה. למדו לשתוק כשלא מצאו מילים, ומצאו תקווה בחלומות של אחרים. היא היתה יפיפיה, ילדה מאוהבת הוא היה לוחם, הימר על […]
אולי ערב אחד כשאצא אל המרפסת, תחכה לי דמות מיוחדת שכה ייחלתי לבואה, והיא תצפה בשמי הליל המנצנצים, ידיה שלובות על המעקה, ותפנה אליי עם חיוך רחב כשתשים לב לבואי. […]
מידי פעם הדמות הייתה מגיעה לחדרה של הילדה. פעם כגבר ופעם כחיה, אך תמיד באה ברגע של חולשה. בהתחלה היא הייתה נחמדה ותומכת אבל עם הזמן היא השתנתה למפלצת. היא […]
אני מוצפת. טובעת. הכל גועש. לא כמו נהר גועש.. כמו סכר פרוץ. אין לי שליטה על המחשבות, והניסיון למצוא סדר והיגיון נהיה כמו למצוא נעל אבודה בבוץ. הכל נסחף ואני […]
בס”ד הוא נפרד ממני כשחיוך על שפתיו עם עיניים בוהקות המייחלות להצלחה. רציתי להוסיף איזו מילת פרידה אך היא הישתתקה ונהייה כבר מאוחר הוא הפנה את גבו וצעד למרחק. עיניי […]
גן העדן הפרטי שלי. עץ הדעת, מלא בשקרים. הפיתוי גדול איך בוחרים מה עושים? התפוח האדום, המפתח אל הלב, רק נחשים אומרים קח תאכל, אתה תתאהב. נחש הכיש, גידל רגליים […]
אני מרים את מבטי קדימה ורואה את המדבר, רחב, פרוש ידיים ומשתרע על אלפי קילומטרים. אני כבר מיואש. בהליכה, כשהרגליים הולכות והראש פנוי אפשר לחשוב על כל מה שרוצים. כבר […]
“את לא מתלבשת יפה”. המשפט שחוזר על עצמו כל פעם. אני מודה, לפעמים אני לא מתאימה בגדים אחד לשני, אני מתאימה אותם לאישיות שלי, ולפי מה שנוח לי. לפעמים אני […]
עיניה התכולות נצצו, והוא נשבה לקסמה. הניסיון שלה להצחיק, להרשים אותו, לדאוג לו, לאהוב אותו, הם הסיבה שהוא התאהב בה. התאהב בה בלי לשים לב, לשים לב להתנהגות שלה. על […]
למה החיים האמתיים לא יכולים להיות כמו בטלוויזיה? הדמויות השמחות שתמיד מקבלות מה שהן רוצות, הפתרונות היצירתיים והמהירים שבעזרתם כל בעיה נפתרת בשנייה, פרק אחד דמות רבה עם החברה הכי […]
