"רוני?" אני שומעת קול קורא בשמי, בעדינות. כנראה של אמי. "מה?" אני שואלת, חצי ישנה. אני מתהפכת במיטתי לאחד הכיוונים, בעוד עיני נשארות עצומות. אני מרגישה יד מונחת על כתפי […]
לוק נגרר באכזריות ברחובות לונדון. הגשם התמידי שנראה שלא פסק לעולם הפך לזרזיף אטי שלא הצליח לשטוף את השבילים מהדם הרב שהכתים אותם. גופות משופדות של גברים נערים וילדים היו […]
הברקים הבזיקו בשמי הלילה הכהים, חסרי הכוכבים. הרעמים נשמעו באיחור קל ומפתיע, כל פעם מחדש, והרעידו את השמיים השקטים. "לוס," נשמעה לחישה מהקצה השני של החדר. "לוס." הייתה זו אחותי. […]
רועי ישב צמוד לעידו על ספת עור שבחדר היועצת, הוריו ישבו במרחק מה ממנו, גם הם ישבו צמודים אחד לשני. עידו נקש באצבעותיו על מכנסיו בתנועות מכניות, שחזרו על עצמם […]
הגופה המדממת במרכז הזירה משכה את מבטם של הצופים, היא לא הניחה להם להסיט את מבטיהם מהדם הזורם ונספג באדמה. הצופים לא היו גזע עליון של ערפדים, או של כוהנים […]
לא יכול להיות שזה נגמר עכשיו. זה לא ייתכן. זה לא קורה. מבטי ההמום נעוץ בו. הוא עדיין באותה תנוחה, לא זז אף לא מעט. והוא נועץ בי מבט קר. […]
אתה לא יודע כמה זה קשה לגדל תינוקת בכוחות עצמך, היא בוכה ואת מחבקת אותה ברכות, היא נרגעת, אבל היא לפתע מתחילה להשתולל, היא מסתכלת עליי בעיניים אחרות. כי היא […]
"פעם, בארץ רחוקה-רחוקה, היו שתי ממלכות. הממלכות הללו היו הגדולות והעיקריות באזור, מרכז הפעילות. לשתי הממלכות האלו היה מלך אחד. עד כמה שזה נשמע מוזר, ואולי לא כל-כך הגיוני – […]
משל: בחדר שקוף, פרוץ לרוחות, שבתוכו נערמו צעצועים בלויים ובובות מרוטות. ובמרכזו עומד כיסא פשוט, הבנוי מעץ מצוי שעליו ישבה ילדה קטנה, עם שמלה לבנה וצמות קלועות בשערה, גבה ישר […]
מתישהו זה עוד ישתנה. מתישהו הם יבינו. זה לא הסוף. זאת רק ההתחלה. אני פורשת ידיים לצדדים בחוסר חשק, מביטה למטה. האנשים, המכוניות והבתים נראים כל כך קטנטנים. אני בבניין […]
את לא באמת חוזרת את נמצאת ולא נמצאת מחכה שתשובי לחייך את לא מנסה להשתייך את ממש קרה ומנוכרת העצבות שלך חודרת את מפזרת חיוך שקרי תזכרי, הכל עוד אפשרי […]
הרוח נשבה והרטיטה את העשב, היא חלפה בין הרגליים החסונות ודגדגה עכוזים גדולים, היא פרעה את הפוני והזנב, צוחקת ומתגרה בעדר המוסטנג, שרעה במערב הישן. בעבר, היה המערב הישן מערב […]
איך יכולתה לעזוב אותנו? את הוריך שעכשיו בוכים ואותי עם בתינו הקטנה שלא מבינה איפה אתה. אתה אמרתה לי שאחרי המלחמה אנחנו ניתחתן וביתנו הקטנה תהייה בשמלה חמודה כשהיא תישא […]
דמה השפוך זועק אהבה. דמעותיי הזלגות אומרות אהבה אחותה הקבורה לידה אומרת אהבה אביה השריד האחרון אומר אהבה וכל ישראל הדוממים לצפירה אומרים אהבה. אמע הנרצחת אומרת אהבה אחותה התמימה […]
שדה התעופה הישראלי, היה קטן וחובבני לעומת פארו והדרו של שדה התעופה בניו יורק. שין ישב על אחד הספסלים וסקר בעיניו את הנוסעים המעטים שחיכו לטיסה האחרונה היוצאת מישראל באותו […]
אני רואה אותו שוב בעניי רוחי את חיוכו ואת הגומה שצצה לה בלחי ואת העניים הנוצצות שלו. אני מעלה בזיכרוני שוב את המשפט האחרון שאמר לי "תשמור על עצמך תבטיח […]
הגיע הבוקר. אחרי הלילה הכי הזוי,מטורף,ומלא אהבה שהיה לי בחיים. רגע…למה אני בכלל מספר וחופר לכם על זה אם אפשר פשוט להיזכר…?אז ככה…: כמו כמעט כל שבוע,אני ושאר החברים שלי […]
ישבנו בג'קוזי, אני והוא. שנינו, לבד. הנוף היה מרהיב. השקיעה הסגולה-כחולה, השמש הזהובה והחמימה. היה פשוט מהנה. הרבה זמן לא היה לי כיף כמו איתו. הוא אחז בידי הרפויה ונישק […]
אני שמעתי את הכרוז מודיע "גבירותיי ורבותי ערפדיי וערפדותיי וכול שאר היצורים אתם מוכנים לתחרות הכישרונות של היצורים לשנת 2014". התכוננתי מול המראה מסדרת את שערי הירוק. שקראו בשמי אני […]
ראיתי את השירותים הקסומים דוהרים על הרקיע ואת הנייר טואלט על העץ שומר על גוזליו אחד הסבונים ניסה לנשוך אותי אבל אני זזתי מהר. לא הבנתי מה זה המקום הזה […]
הילה של שקרים אפפה את אדריל. הקול העצוב נשמע כטיפת גשם קטנטנה שקיפצה על ראשה. "היא לא נורמלית." ואז אדריל צחקה צחוק מתגלגל ומחריד. שפרץ לשבריר שנייה. בתוך הכאב והסבל […]
פרדי(קיצור של אלפרננדו). צעד נמרצות לאולם ההרצאות, מחזיק בתיקו המשרדי את תעודות שלושת תאריו וארשת חשיבות עצמית נסוכה על פניו. הוא נכנס בחיפזון והתיישב בכיסה האמצעי, בשורה הראשונה, ממש מתחת […]
היה היה פעם קקטוס גינה נחמד ושקט. הוא לא עשה דבר רע, רק עמד על אדן החלון וחייך אל העוברים ושבים עם קוציו החדים. יום אחד אחד הילדים נדקר ממחטיו […]
'צ'יטה טורבו' זו תחרות שמתקיימת כל שנה בארץ הצבים. בתחרות משתתפים חלזונות ענק ורוכביהם – בני אדם. יום אחד, נרשם לתחרות אלמוני-פלמוני והחילזון שלו, רירו – החילזון הכי מהיר בכל […]
שלום הפוך לכם. אני השקרן ההזוי. קוראים לי ככה כי אני שקרן ולא הזוי. שיקרתי! אני הזוי! אני אספר לכם עכשיו סיפור: פעם אחת הייתי צריך להעביר אבטיחים מממלכה אחת […]
עלים בצבעים כתומים הציפו את הקרקע בדרך לארמון וגרמו לאדי להרגיש כמנגן על מפרטי אמא אדמה. הוא הרגיש שהוא נמצא בציור שמן שכולו נצבע בגוונים חמים פרט לציפורים לבנות שהתעופפו […]
כנפיי תכלת עם גוון ורדרד בוהק. כמו של מלאך. עיניים גדולות בצבע אפור, שלוות אך מלאות סקרנות שתגלוש במורד הפנים הקרירות. איפה שזולגות הדמעות אצל בני אדם, ואיפה שלא אצל […]
—–הסיפור מסופר בלשון זכר—– אדרנלין זורם בעורקיי. בטני גועשת. אני נושף נשיפה חדה ומתחיל לרוץ. אני נתקע בחומר צמיגי, לא מסוגל לנשום, אבל ממשיך להתקדם. אני לא אוותר על ההזדמנות […]
כל לילה זה קורה כמו חלום אני רואה בשמי הלילה יוניקורן אני רואה אותו יפיפה ומלכותי דוהר לו שם במהירות כאילו הוא כוכב שביט אני רואה אותו בה לכיווני ומוריד […]
כידוע בכדור הארץ יש הרבה שכבות ובאמצע יש את הליבה…אבל תהיתם פעם מה יש בתוך הליבה? רק ליבה? אתם בטוחים? בתוך הליבה נימצאת ילדה שאוחזת בכדור, היא רדומה מתחילת קיום […]
