צחקנו, שרנו, רקדנו, דיברנו…… אבל לרגע אחד שכחתי שאתה לא יכול יש לך חברה והיא לא אני היום אולי בפעם הראשונה שכחתי שיש לך חברה מישהי שתופסת אותך רק לעצמה […]
בוקר טוב רינה! אני מרגישה הרבה יותר טוב. לינה החליט לוותר על העונש שלי רק הפעם בגלל ששרפתי את רונו אתמול בערב. אני יודעת שהוא היה יומן רע, אבל בכול […]
יש יותר נדושה ממך? מספרת אותם סיפורים, שרה על אותם דברים. יש חדש? לא כל כך… הכל בדיוק באותה צורה נשפך. אולי אם אעשה היום קוקו, אולי פזור, עם קצת […]
פעם בחיים יוצא לנו לחשוב, מיהו באמת הרע ומי הטוב פעם בחיים יוצא לנו לדעת, האם אמרת משהו אובייקטיבי או דעת וגם פעם בחיים יוצא לנו להפנים, שלא הכל מושלם […]
יש המון אנשים יוצאי דופן בעולם הזה. או לפחות חושבים ככה. הם מתהלכים בינינו, נראים רגילים, חלקם עם סיפור חיים ארוך ומסובך, וחלקם טרם הספיקו לדבר. כולם רק מחפשים דבר […]
קוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקו3קוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקו
קוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקו4קוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקוקו4
"הוא הלך" היא אמרה ובשקט ישבה, "הוא לא חזר מהמלחמה הוא נספה!" האמא החלה לבכות ולצעוק אחרי זה לקח לה זמן לצחוק.. "הוא היה יקר וחשוב לליבי למה לקחו אותו […]
הזיקוקים האלה שבכול שנה בפורים או ביום העצמאות או בכל חג כזה הם מפחידים אותי וכן אני יודעת שזה נשמע מטומטם אבל אני באמת מפחדת הרעש הזה נשמע כיאלו יורים […]
אף אחד במשפחה שלי לא מדבר על דברים רעים שקרו. זאת אומרת אסונות חיצוניים, כמו פיגוע או תאונה, על זה אנחנו מדברים. אבל ברגע שזה משהו פנימי, כמו ריה או […]
"אבא!" צעקתי וחיבקתי אותו. זה היה החיבוק שהשתוקקתי אליו שנה שלמה ! שנה שלמה שאין לי כתף לבכות עליה , מישהו להתייעץ איתו , לספר לו את הסודות הכי פרטיים […]
אומרים שאין אהבה יותר גדולה מהאהבה שלך, ואני רק חושבת, מה עבר עליהם שהם אומרים דבר כזה בכזו קלות? איזה יחס הם קיבלו ממך שגרם להם להאמין בתמימות למשפט הזה? […]
תודה רבה שקראתם את החלק הראשון :) עכשיו אני ירשום סוג של הקדמה או תקציר לפרק הבא. בפרק הבא אלה – לי פוגשת את אבא שלה שחזר משליחות לאחר שנה […]
אותו היום , אותו יום ש-30 ילדים צחקו עליי בלי הרף בבריכה.. אותו היום שחזרתי הביתה בוכה לאמא ומספרת לה את כל מה שקרה לי.. אותו היום שבלילה העיניים שלי […]
עד כמה שנאמר לעצמנו שהם סתם מגזימים, אי אפשר להחליט על הרגשות שלהם. אנשים לא מודעים לגודל המכה, עד כמה שזה כואב, עד שהם עצמם חווים את זה. מגלים את […]
היא הגיעה להחלטה, היא הגיעה אל הסוף. אין לה שום אדם שהיא יכולה לאהוב. שום אדם שיכול להכיל את כאבה. היא צועקת לעזרה, אך אף אחד לא שומע. היא מבינה […]
"לאין את הולכת?" היא שאלה והסתכלה משועשעת, על הילדה הצעירה. "לחפש אפשרי אחר" היא אמרה זאת כאילו זה הדבר הכי ברור בעולם, וקולה הדקיק נשמע רציני לחלוטין. "את בטוחה שאת […]
אני אתכם אבל אתם לא איתי אני מדברת כנראה לעצמי כי ממנה שאני רואה אף אחד לא שומע אותי אני מנסה להיכנס אבל נדחפת החוצה בחזרה אני שונה אבל אני […]
כשהוציאו אותי ועוד ילד מהכיתה שלי מהשיעור ישבנו בספסל ושמתי עליו את הרגליים והוא עשה לי קיצי וכל הזמן הסתכל עלי וכששאלתי אותו למה הוא מסתכל עלי הוא אמר לי […]
התור לאודישן עוד ארוך אני מסתכלת על שעון הזהב שמונח על כף ידי, השעה כבר ארבע אחרי הצהריים. האודישן שלי היה אמור להתחיל כבר. אני מתחילה לקחת את רגליי לכיוון […]
היא נכנסה לכיתה. ילדה בכיתה ד' במשקל 48. לא חייכה, לא צחקה עם אף אחד, לא הסתכלה על איש. נטע, מלכת הכיתה, הסתכלה עלייה בגועל ולחשה לחברתה באוזן בעודה מצחקקת. […]
בין המעצורים בדרך הם תמונות חייך הם בונים אותך אל העתיד הלא רחוק בין הדברים בדרך הם מסגרות חייך ולא העתיד הוא לא כה מתוק.. ובינתיים כלוא בתוך תמונה,בתוך מסגרת […]
הלכתי לאט לאורך המדרכה האפורה, אשר מלאה בסדקים. "שמיני במרץ שמח!" נשמעו קריאות מכל מיני כיוונים. בנים מברכים את החברות שלהן, בנות מברכות אחת את השנייה… שמיני במרץ. נכון, כמעט […]
היא הולכת איתה והוא בא אליהן והם מצטרפים לכל השאר ולאט לאט אני רואה אותם מתרחקים את כולם ומי נשאר איתי? אף אחד ושוב אני נשארת לבד
עיפרון פחם ישן, ביד האלוקים כותב… העבר הוא היסטוריה, המחר הוא תעלומה, ומה יקרה היום רק אלוקים יודע. ולפעמים אנחנו מנסים, לחטוף את העיפרון מאלוקים, להכתיב לנו גורל חיים. אבל […]
והכאב עומד לך בגרון , כל כך חזק שאת לא יכולה לנשום. חוסם לך את דרכי הנשימה… ואת לא יודעת אם, לבכות, או לצעוק לעזרה. והאוויר אוזל לך, הפנים שלך […]
אמא היקרה, הרבה זמן לא כתבתי לך, משום שלא היה לי זמן לשבת ולכתוב. המלחמה ממשיכה. אני יושבת עכשיו בתוך בקתת עץ קטנה ומחכה לסימן של ידידיי. את מבינה, היום […]
נכון, זה כל כך כואב, לקלף מעל הפנים את המסכה הזאת שאת הכל מכלת. לאחוז חזק בציפורניים, למשוך את זה לאט כדי לא להרגיש את הכאב המייסר, אבל עדיין… וזה […]
-המשך פרק 1- "יומני היקר אם אתה זוכר לפני כמה זמן סיפרתי לך איך זה ההרגשה להיות פופולרית, הייתי בטוחה זה כיף אך זה לא נכון זה שקר היו לי […]
איפה הבית הזה? שכול אומרים שהוא כל כך עוטף ואף פעם לא מאכזב אותו בית שנותן הרגשה טובה בו אפשר לנחות כאילו הגעת למקום הטוב ביותר בשבילך אבל איפה הוא? […]
סיפורי חיים אלו סיפורים אשר מתארים חיים של אדם, בד"כ של המחבר, כגון ביוגרפיה, סיפורי חיים מתארים אירועים, שאיפות, מטרות, הצלחות ,מסע רוחני או גשמי, בקיצור כל דבר שקרה בחיים אפשר לכתב עליו. כל אחד יכול לכתב סיפור חיים, זה סוג של סיפור אישי שמתאר את החוויות שהמחבר עבר והשאיפות שלו.
סיפורי חיים מתחילים כזיכרונות על דמות מסוימת או אירוע שקרה, המטרה להנציח את המקרה , הדמות שבסיפור והמקום. בסיפורי חיים ממד הזמן והמקום חשובים והם בד"כ ממחישים שאכן מדובר בדמויות אמיתיות ובאירועים שאכן קרו , סיפורי חיים הם בעלי משמעות עמוקה לכותב הסיפור, מכיוון שבהם הוא חושף פרטים אישיים מהחיים שלא בהכרח כולם יודעים.
בכתיבת סיפור חיים יש תחושה של שלווה והשתחררות, הכותב מעלה את המחשבות והזיכרונות שלו על כתב ובזה עובר תהליך של השלמה , אך לא תמיד, המטרה של כתיבת סיפורי חיים היא גם להנציח את הגיבור/גיבורים בסיפור, זה סוג של תיעוד האמת של המחבר.
סיפורי חיים יכולים להיכתב כסוג של יומן, כל פרק מתאר חלק בחיים, תקופה ,אירוע ,רגשות בחיי הסופר, אשר מתאר מה שחש או שקרה באותו היום.
אתר סיפורים מהווה פלטפורמה נוחה ואנונימית לכתיבה והפצה של סיפורי החיים של הגולשים., האתר מזמין אתכם לחוויית הכתיבה ולשתף את הגולשים בסיפור שלכם.
סיפורי חיים אלו סיפורים אשר מתארים חיים של אדם, בד"כ של המחבר, כגון ביוגרפיה, סיפורי חיים מתארים אירועים, שאיפות, מטרות, הצלחות ,מסע רוחני או גשמי, בקיצור כל דבר שקרה בחיים אפשר לכתב עליו. כל אחד יכול לכתב סיפור חיים, זה סוג של סיפור אישי שמתאר את החוויות שהמחבר עבר והשאיפות שלו.
סיפורי חיים מתחילים כזיכרונות על דמות מסוימת או אירוע שקרה, המטרה להנציח את המקרה , הדמות שבסיפור והמקום. בסיפורי חיים ממד הזמן והמקום חשובים והם בד"כ ממחישים שאכן מדובר בדמיות אמיתיות ובאירועים שאכן קרו , סיפורי חיים הם בעלי משמעות עמוקה לכותב הסיפור, מכיוון שבהם הוא חושף פרטים אישיים מהחיים שלא בהכרח כולם יודעים.
בכתיבת סיפור חיים יש תחושה של שלווה והשתחררות, הכותב מעלה את המחשבות והזיכרונות שלו על כתב ובזה עובר תהליך של השלמה , אך לא תמיד, המטרה של כתיבת סיפורי חיים היא גם להנציח את הגיבור/גיבורים בסיפור, זה סוג של תיעוד האמת של המחבר.
סיפורי חיים יכולים להיכתב כסוג של יומן, כל פרק מתאר חלק בחיים, תקופה ,אירוע ,רגשות בחיי הסופר, אשר מתאר מה שחש או שקרה באותו היום.
אתר סיפורים מהווה פלטפורמה נוחה ואנונימית לכתיבה והפצה של סיפורי החיים של הגולשים., האתר מזמין אתכם לחוויית הכתיבה ולשתף את הגולשים בסיפור שלכם.
