השדון עופץ מול אירלד, תוקע בו מבט מסוקרן וחכם. אירלד נשכב כנגד העץ חסר נשימה וליבו פעם בחוזקה, הוא התחיל להסדיר את נשימתו. השדון היה יצור קטן וירקרק, כרס שמנמנה […]
קייט הסתובבה וראתה שריק כבר לא שם… פרק חמישי: היא הלכה לכיתה ושם ראתה את דוד יגאל ואדם. "הי, בנים, בואו לפה רגע" קראה להם רגע לצד. "מה?" שאלו הם. […]
– אמבר – לרגע נחנקתי. כשכבר היינו כל כך קרובים לתשובה – הדף עם התשובה תלוש! סטיבן נראה כאילו לפני שנייה הוא כמעט נפל מגג של גורד שחקים, ונראה לי […]
-ליסה- זו הייתה רוח , רוח רפאים , לא הכרתי אותה ת'אמת, ופתחתי את החלון בתקווה שהיא לא תצרח עליי ותבהיל אותי כמו המקרה שקרה לי בגיל 4 ,שהסתיים בבכי. […]
"אז גם לי יש משהו שאני רוצה לדבר איתך עליו." אמר ריק… פרק רביעי: "מה?" אמרה קייט בפליאה. "אולי את תחשבי שזה קצת מוזר אבל…." אמר ריק ועצר לרגע. "מה?" […]
~ נקודת מבט רייצ'ל~ לפני שראינו את האי, לפני שגילברט חיבק אותי בזרועותיו היפיות, המושלמות ה… סליחה, נסחפתי. אז אני ושרון צעדנו ברחוב ושיתפנו זאת את זו במכתב ובתוכנו, התברר […]
קול דלת הנפתחת בלחץ אוויר החל מהדהד בשטח השממה המדברי מצידה האחד של הדלת, זאת נפתח הצידה מעצמה כאוטומטית ודרכה צעד שאדו אל השממה שלבש חדר האימונים הנוכחי. הוא ציפה […]
שלום לכם , קוראים לי מיילין ואני חייה בעיר אנדרלמיה , אחת מחמשת הערים הגדולות – טלובר (tlover) , גורמיי , דרקום (drekom) , דנסיונג dancyong)) וכמו שאמרתי – אנדרלמיה […]
שאדו הביט בניק העומד מעליו, מופתע מן העובדה שהוא אכן עומד מולו אך מופתע עוד יותר שהציל את חייו. הייתה בכך מין בושה מסוימת, שדווקא מבין כל האנשים במסדר הגיע […]
המולה התחוללה סביב לוח המודעות העיקרי בהיכל הגדול, מסך מחשב שטוח ענקי ודו צדדי התקוע במרכז ההיכל שכל העוברים בו יראו אותו. מבין כל ההודעות שתפסו לעצמם פינה קטנה במסך […]
הדממה הדקיקה שהקיפה את אירלד כמו חומה הייתה מצמררת, היה מדהים לחשוב שכל קול שאירלד אי פעם שמע תם במקום הזה. רק רעש העצים הנעים והאוויר שנע בין הענפים העתיקים […]
עורו אפור וגפיו צנומות וארוכות בלבוש עור שחור. שיערו לבן וארוך ואוזניו ארוכות ומחודדות. ללא ספק אותם בני הלילית עליהם דיבר לוגן. שאדו בחן את הגופה בשתי חלקיה שהופרדו בנחשול […]
מה זה להיות אנושי? המחשבה הזאת הטרידה את מוחו של שאדו מזה כמה לילות, מדירה שינה מעיניו עד השעות המאוחרות ביותר של הלילה. הוא שכב לו במיטתו הנוחה בעלת הסדינים […]
בפרק השני: לאחר כ-20 דקות מילי, קייט, אדם יגאל ודוד היו כבר בפארק. הם קנו שם שערות סבתא ונהנו מתחת לצל של עץ גדול. פרק שלישי: לאחר כ-20 דקות מילי, […]
"אני חושב שאנחנו צריכים להקים מחנה ללילה." אמר רזיאל שהניח בזהירות את אליזבת' על שמיכות וכריות ששמו לוק ואיתן. "כן. כבר מתחיל להיות מאוחר מאוד." אמרתי אני. "שנלך לאסוף עצים […]
בפרק הראשון: "אוי, אוי, אוי, תיראו מי בא! שני לוזריות!" אמרה אמה וצחקה ואחריה גם לורה ורייצ'ל. ו… בפרק השני^^: "כן, מצחיק מאוד אמה, מצחיק!" כעסה קייט. "אני יודעת, בעתיד […]
פרק ראשווןן: היה זה בוקר נפלא בשכונת פרוידו! הציפורים צייצו להם בהנאה בשמיים והרוח הקלילה והנעימה העיפה את העלים היבשים סיבובים סיבובים בשמיים הכחולים חסרי עננים. האנשים העצובים שרק חשבו […]
טוב, לפני שאתם תתחילו לקרוא, אני רק רוצה להגיד שזה סיפור שיראה לכם ילדותי. אבל עם תיקראו ותישקעו בו, אתם תיראו שהוא דווקא ממש מעניין. הקדמה: אני כתבתי את הספר […]
תסתום. פשוט, תסתום. המנהל חייך אלי חיוך שהיה אמור להיות חמים, אבל היה קר כקרח. כולם הביטו בי בהפתעה, ואחרי כמה שניות, גם ברין. "אתם… שדים?" שאלה קייטלי בקול המום. […]
"היי, אמא." אמרתי. "אבא." הסתכלתי עליהם במבט חודר. "רייצ'ל, מה.. מה את עושה פה?" נרתעה ממני, "ואיך מצאת את שיילין?" היא הצמידה אותה אליה, כאילו פחדה שאני אפגע בה. אבא […]
במשך שעות ארוכות שכבתי על המיטה שלי בלי לזוז, עיניי היו נעוצות בתקרה, רגלי נגעו ברצפה וידיי היו פרושות לצדדים. חשבתי לצאת אל היער אל קיילין אך מזג האוויר הסוער […]
– נאט- ראיתי את ליסה לשבריר שנייה ,ואז השד השתלט עליי שוב , אני בכלל לא זוכר איך זה קרה או איך הכול התחיל, אני יודע שהתעסקתי עם לא דיי […]
"ת'יאה, זאת את?" שמעתי את קולו של ג'וש מחדרו. "כן, זאת אני" עניתי לו, והלכתי לכיוון הסלון. "איפה היית? את יודעת מה השעה? אני מחפש אותך כבר מהצהריים" הוא צעק […]
– סטיבן – עברו כמה ימים. שכחתי לגמרי שהיום אמורה ליהיות הפגישה עם סיימון ליד עולם המתים. ׳ליד עולם המתים.׳ זה נשמע כל כך הזוי. שכחתי מזה כי היו לי […]
"היי היא בחיים?" שאל איתן. "אל תהיה טיפש!" אמר רזיאל ונתן מכה קלה על הראש של איתן. "למה זה!?" ילל איתן. "היית טיפש." אמר רזיאל וכרע ברך ליד אליזבת'. "היא […]
פרק חמישי. באותו הלילה בקושי הצלחתי להירדם.חלמתי שאני מגלה על דודה שלי סוד נוראי. הייתי במסדרון חשוך, התהלכתי בו כשרגליי יכפות ורק כותונת לילה לגופי. ואז שתי עיניים אדומות ניצתו […]
״תסלחי לי?״קרייסוס נתן לאוריינטל הזדמנות לחשוב מחדש על מה שאמרה.אבל היא הייתה משוכנעת.״אני לא אתחתן איתך.״קבעה. ״אבל את חייבת,אחרת אספר לכולם על הרצח שלך.״ ״אתה תספר,וארצי גם אותך,איך זה?״היא חייכה. […]
~ נקודת מבט של ליזה~ אני הייתי חייבת לנסות לעלות עד הקומה האחרונה במגדל אייפל, הדבר לא יתכן! אין מעלית עד לשם, אין כלום והייתי חייבת להתחמק ממוחרי המזכרות המוזרים […]
"אני לא יכולה יותר להיות כל כך עייפה!", עניתי לניקול שהייתה סקרנית וסרקה אותי בעיניה האפורות הגדולות. "כולנו עייפים לפעמים", היא אמרה בעייפות, "את לא צריכה להגזים עם זה". הבטתי […]
בארץ האהבה בארץ האורות ריחף מכתב: " אי מרחף על שמי הלילה והיום כולם תמיד חושבים שזה חלום חלום, שלא היה אמת אך האי לא מת. האי שצף על השמיים […]
