עונה 2 פרק 12: -נקודת מבט ליאור- "….חמש,שש,בום" אמר האיש שהיה בחדר וצחק בדיוק היינו בפתח הדלת אביב עמד מולו צמוד לקיר והאחרים בצד ברגע שהוא אמר 'בום' אגם התפרקה […]
"מתי נגיע כבר לדיונות?" נאנחתי. "רגע," אדמונד חייך "קיי, אין לך סבלנות." "אתה יודע שאני שונאת שקוראים לי קיי," רטנתי "קוראים לי קיילי." "זה השם חיבה שלך," האני קבעה "מהיום […]
הבטחתי שאני יעלה כשניקומילי תתחבר בפעם הבאה, נכון? אני כנראה יעלה עכשיו עוד פרק. ניקול נפרדה מאדריאן בצומת ליד מוזיאון כלשהו כשהיא פנתה ימינה והוא המשיך ישר, הוא אמר לה […]
היו היה בארץ אחת מאוד רחוקה מלך ולו 8 בנות, אשתו נפטרה מזמן והוא גר עם בנותיו לבד בארמון. המלך אהב את כל בנותיו איך היה לו קשה לגדל אותן […]
אחרי שאמה עזבה אותי הרגשתי שבור. דווקא ברגע שהיא הכי היתה צריכה אותי שם להגן עליה, לא יכולתי לעשות דבר. פשוט הרגשתי חסר תועלת. הבנתי שהיא צריכה זמן עם עצמה […]
לכל אחד, היה שער, שער מיוחד משלו, להגיע לעולם קסום, עם פיות,מכשפות,ערפדים. בקיצור? דברים הזויים. ואני, היחידה שהאמנתי, שיש אנשים כאלה, שיש פיות, שיש מכשפות, שיש רוחות, שיש שדים, שיש […]
כשהירח מתחיל לשקוע אני כבר רואה כיפת מתכת לבנה שבניינים מקיפים אותה. רק עכשיו אני קולט שאין לי מושג איפה אני או איך בכלל ידעתי את הדרך למעבדה. במבט ארוך […]
החדר היה מואר באור מנורות בוהק שסנוור את עיניו של וויל. הוא זכר את המבט המאשים שנשלח אליו רגע לפני שדלת הניידת נטרקה לפניו. "מדוע גנבת?" שוטר במדים מלוכלכים וזנוחים […]
עונה 2 פרק 11: -נקודת מבט ליאור- -כעבור שישה ימים- ערב,השעה -22:46 אני יודעת מה השעה כי יש לי שעון… לפחות תחושת הזמן לא אבדה לנו… סיוט. זה מה שיש […]
פרולוג – התקופה היא לאחר מלחמת העולם השנייה [זה לא סיפור שואה או משהו ] המקום הוא יער במזרח אירופה באוהל מרופט וישן. צרחות נשמעו מהאוהל , לא של אישה […]
הוא הביט בי לכמה שניות, וככה גם אני התבוננתי בזרוע הימנית שלו הקעקוע הזה נראה כמו כנף ארוך, כזו שכמעט הזכירה מלאך. מה שמוזר הוא, שאני מכירה את ג\'יימס, הוא […]
החייל מביט אלינו ואני כבר חושב להתקיף אבל אז אני נזכר: אני בלתי נראה, אבל אם אני אתקוף אותו הוא עלול להדוף אותי לצללים ואני אחשף. חוץ מזה, אם אני […]
אני פוסע כמה פסיעות קטנות ואז אוזר אומץ ולוקח צעד גדול קדימה. כעת הירח מאיר את כל הגוף שלי. את המעיל שלי השארתי באוהל אם השמש אז עכשיו אין כמעט […]
עונה 2 פרק 10: -נקודת מבט שי (אח של ליאור ורועי)- ישבתי על הספה,מחבק את אימא כשאנחנו צופים בטלוויזיה. עדיין לא הבנתי איך הם נעלמו… זאת אומרת,מה זה נעלמו? איפה […]
זה שוב קרה. נתתי לעצמי לאבד שליטה שוב. אני בוכה, אבל זה לא עוזר הרבה. אם מישהו אמר שהבכי משחרר, הוא צדק. רק שעכשיו הוא טעה. אני טעיתי. טעיתי בכך […]
"מאיפה לך בכלל לדעת שאני מתכנן בריחה?" אני אומר ומסתכל לה בעיניים. "הבריחה אמורה להיות סוד, נכון?" היא שואלת. "כן. אז?" אני שואל בחזרה. "אני חצי קוברה פרעונית. אני יכולה […]
"מיאו…" מלמל סבסטיאן בהנאה בזמן שליקק את שאריות ארוחת הצהריים שלו. הייתה זו שעת צהריים מאוחרת וסבסטיאן מקסימילאין ג'יירובסקי הראשון עדיין אכל את ארוחת הצהריים שלו. פרוותו האפורה של החתול […]
התעוררתי בבית החולים, מחוברת לכל מיני צינורות. "מה .. אני עושה כאן?" פניתי אל אמי שישבה בצד המיטה. 'זאת אשליה' חשבתי לעצמי, הרי לא ראיתי את אמי בחיים, חוץ מבתמונות. […]
חרק. קרצייה מכנית אם לדייק. החלאות האלה הדביקו לאחי הגדול קרציה מכנית. אם אתם שואלים, קרצייה מכנית זה חרק רובוטי שמטרתו להסיט נגדנו את הכוח האישי שלנו. כלומר? אם הייתה […]
טוב. אז כפי שאתם יודעים, תמה תקופת החופש, וקמה מחדש תקופת השירות שלי בבית הספר, או איך שאני קורא לזה, בית כלא. על הרגע הראשון שנכסתי לבית הכלא, וכשהשיר Welcome […]
גובלינים היער שאליו הם נכנסו היה למעשה חורשה קטנה שהפונדק נבנה על ידה. אך סהר שם לב, שמשלב מסוים, ערפל החל לחסות את העצים עד שבסופו של דבר, הם הצטרכו […]
"שלא תעשי את זה עוד פעם!", זעפתי באמבר, בזמן שאני מנסה ללכוד כמה שיותר מים לסמרטוט. "עכשיו, לכי לישון!, כבר מאוחר ומחר הוא היום הראשון שלך בכיתה א'", אמרתי תוך […]
חזרתי לכיתה והבחנתי באמילי, חברתי ששלחה לי את הקישור. אמילי היא בקבוצת המעודדות, עם שנאל.. אבל, בכל זאת היא מדברת איתי, אבל כששנאל לא מסתכלת. אני לא רוצה להרוס לה, […]
עונה 2 פרק 9: -נקודת מבט ליאור- אופק,מאור ורועי התיישבו לידנו. אביב ישב ליד אגם והניח את ידו עליה. ישבנו ככה: רועי -> אני -> מאור -> אגם -> אביב […]
למי שלא קרא או ראה אז הנה ההקדמה ל"עונה השנייה"+פרט ממש חשוב בסוף…: הסיפור ממשיך לספר המשך מרגש יותר,מותח יותר…שאף אחד לא ציפה לו! לאחר הירי בירדן,מתגלה סוד קטן אך […]
מי שראיתי במראה היה שונה לגמרי מהקונור שאני הכרתי. הקונור שאני זוכר מהתמונות שהבטתי בהן כשהתגעגעתי הביתה היה נער חיוור, נמוך ומעט עגלגל, אם שיער שחור בתספורת קצוצה מכוערת ופרצוף […]
הוא לא התקשר. לא אחרי שעזבתי , לא בהמשך הערב וגם לא היום בבוקר או בצהריים. ידעתי שהוא התעורר כבר מזמן, הוא מתעורר כל יום בחמש בבוקר כדי לצאת לריצה […]
חזרתי לחדרי וראיתי אותה שכובה על השמיכות והכריות שהיו מפוזרות ברחבי החדר כששכמותיה חשופות ושאר גופה ועירום מכסה בשמיכה. על שכמותיה היה קעקועה של זוג כנפיים ממורטות ועליהם תלוי שלט […]
אני לא יודע אם לנזיד בשר יש יכולות קסומות, אבל כשהתעוררתי בלילה כבר זכרתי הכל: השם שלי הוא קונור דיריקס. הייתי חייל בחיר במחתרת ההיברידים הצפונית, מכאן ההרגלים המשונים שלי, […]
כל-כך חשוך וקר! הקור משתק אותי ואני לא יכול אלא לקוות שבאורך קסם יבוא איזה דייג קסום וידוג אותי החוצה או משהו. זה ממש מוזר, כשהסתכלתי פנימה שנייה לפני שזרקו […]
סיפורים בהמשכים
סיפור בהמשכים יכול למתוח אותנו מיום ליום ומרגע לרגע, כמו סדרה טובה שנעצרה בשיא המתח. הסיפור בהמשכים מאפשר לנו להימתח ולהפעיל את הדמיון כדי לנסות לצפות מה יקרה בהמשך, וכך אנו נוטלים חלק פעיל בסיפור ומזדהים עם הדמות הראשית.
סיפור בהמשכים מאפשר לנו ללמוד ולהכיר דברים חדשים בצורה כיפית ומיוחדת ולכן חייבים לשמור על רצף של קריאה כדי להישאר בעניינים.
כשקוראים סיפור בהמשכים חשוב להתחבר לרגשות שהדמויות מעבירות לנו: אהבה, שנאה, חיבה וכו', ונשים לב לתפניות בעלילה.
העצירה בקריאה יוצרת את המתח ומעוררת אצלנו מחשבות: "אם הייתי במקום הגיבור הייתי עושה…".
סיפורים בהמשכים מתאימים מאוד לילדים כי עם גורמים לילדים להיות יצירתיים מאוד. יש גם סיפורים בהמשכים למבוגרים אף על פי שבדרך כלל סיפורים בהמשכים למבוגרים עוסקים באהבה ובמה שכרוך בה.
סיפורים קצרים בהמשכים
סיפורים אלו הם מאוד מאתגרים: מצד אחד הם קצרים לקריאה, ומצד שני הם ממשיכים ונמתחים כמו מסטיק. אפשר לקרוא כל יום עמוד אחד מסיפור קצר כזה ואז במשך שבוע להיות במתח עד לסוף הסיפור.
סיפורי אהבה בהמשכים
אלו הסיפורים בהמשכים הכי מוכרים. אחד מסיפורי האהבה בהמשכים הכי מוכרים באינטרנט הוא הסיפור "רק ידידים" שיש בו כבר לא פחות מ-255 פרקים! אלו סיפורים מאוד מרגשים שמתאימים בעיקר לבנות המחפשות את האהבה הראשונה האמיתית שלהן.
