אתם מכירים את זה שאתם עובדים קשה יוצרים משהו כל כך יפה והוא נעלם לכם? אתם באמצע לצייר ציור מדהים כשאח שלכם בן השנתיים שלוש מגיע לקשקש על הדף הזה […]
אני על הברכיים וויתרתי אני נותנת לכם להפיל אותי לכל הקולות לעטוף אותי ולשדים לחגוג על הניצחון נצחתם אני שלכם. עשו בי כרצונכם ותנו לי לשקוע תנו לי את השקט […]
אתה עומד מול המראה, השפם לא מגולח, השיער שמנוני והשקיות שמתחת לעיניים גרועות מאלו של אנשי זאב. אתה רגיל לומר שאתה בעצם שניים, אולי אפילו שלושה או ארבעה, שכל הזמן […]
כולם מסתכלים עלייך את והעניים שלך. ואני פה מהצד שואלת את עצמי מה יש בך? מה יש לכולם לבהות את כולך מרשימה אבל בפנים אין לך כלום את ריקה כמו […]
ירדה החשיכה ואנשי היום הלכו לישון. ונשארו להם אנשי הלילה. האנשים החצויים האלה. האנשים הכאובים האלה. האנשים שלא הצליחו למלא את עצמם ביום אז הם מנסים את מזלם בלילה. אנשי […]
זה מרגיש כמו הסוף, אתה יודע שבתוכך כבר החלטת. כבר מזמן ידעת שיגיע הרגע שתחליט. זה לא רגע דרמטי מדי, התפאורה יום־יומית ורגילה. היום הזה גם לא שונה מאוד משאר […]
היא ממש כעסה עליי בזמן האחרון, על הרבה דברים היא כועסת. אך היא זו שמפריעה לי! היא חייבת להבין שאני עסוקה וצריכה קצת שקט ופרטיות. השבת היא הגזימה. הרגשתי שאני […]
“רגע, אז מתי היומולדת שלך?” “יש עוד זמן” “אבל מתי? שנעשה לך משהו.." “יש עוד זמן” כן, ככה תמיד אני מתחמקת מלציין את יום ההולדת שלי. כששואלים אותי למה אני […]
אוכל להתחיל לתאר את מצב הקורונה וכל הצער המתלווה לתקופה הזאת. אנשים הופרדו פיזית בכורח הנסיבות, ילדים מודאגים להדביק את הוריהם הלא צעירים ורדיפה מתמשכת אחר הזמן מחוץ לבית בתקווה […]
זאבים עצובים מכורבלים בשקט השלג, השלג לבן כמו תמיד רך, נעים. הם לא רעבים עוד נמאס להם בשר לקרוע הם לא כועסים, לא עליך, אפילו לא על עצמם. הם בסדר, […]
אני רוצה שיר. לא שיר שמח; שמחה היא בסך הכל זיוף. לא שיר על תקווה, לא על אור שזורח מתוך החשכה; זה לא עובד. אני רוצה סיפור; לא יהיה לו […]
לוסי אהובתי כך בוודאי חושבים עליה ארבעת בני משפחת בתי הקטנה, אך מצטרפת אליהם גם אנוכי, עם פינה חמה בלב לזיכרה. לוסי הגיעה לפני 10 שנים (מבית מחסה לכלבים עזובים) […]
בגיל 22 כבר הייתי שנתיים עם חבר. גרתי עדיין עם ההורים שלי. בית פרטי, דו משפחתי בשכונה צעירה. עם השכנים בקיר הצמוד היתה לנו שכנות טובה. אפילו היתה לנו דלת […]
אז כן, בקושי עבר שבוע להסגר שגרם הנגיף הארור ואני כבר מתחרפנת. אם אתם רוצים, אתם מוזמנים לקרוא את ההתבכיינות שלי. בדידות היא תחושה מוזרה. אפשר להיות בחדר מלא באנשים […]
תסתכל עליי, תביט בעיניי אתה תאמר שאתה אוהב אבל כל מה שאני חשה זה כאב… תשמע לי, תקשיב לי… אני ממלמלת בין שפתיי.. אבל אתה לא רואה את דמעותיי.. ואני […]
יום אחד זה יקרה יום אחד לא נתחלק לקבוצות יום אחד לא יהיו הפרדות יום אחד לא נריב ונהרוג על פאקינג חלקות אדמה יום אחד לא נסתכל על הצבע אלא […]
כולם מדברים על שוויון "ערבי מניאק שיתפוצץ עליו רימון" כולם מדברים על רעות "אמן היא וכל המשפחה שלה תמות" כולם מדברים על אהבה ואחווה "כל מי שלא זורם בו דם […]
הרחובות שוממים, רטובים, קר, בררר… השמיים כנראה מתאבלים על המצב. הירוק הפך לקודר מתמיד. אילנה מנסה למצוא דרך בכד לחלץ אץ עצמותיה. ירדה ועלתה במדרגות הבניין בו היא גרה, כי […]
טיפת גשם קרה נחתה על שפתיי ופקחתי את עיני. מצאתי את עצמי עטופה בזרועות של ענפים ועלים הנדבקו כקישוט על עורי. כאב עבר בגופי, ונעזרתי בידי השרוטות להתרומם מהאדמה הלחה. […]
אמי רחל וולפיאנסקי (לימים רחל שוורץ-שחורי) נולדה בעיירה וירבלן, ליטא, סיימה גימנסיה עברית במקום, למדה ולימדה נגינה בפסנתר. כאשר עלו הורי ארצה בשנת 1934 והשתקעו בירושלים ולא היה באפשרותם לרכוש […]
כתיבה. מילים. היו המקלט שלי כבר שנים, דרך הבריחה שלי מימים עצובים, לתוך עולם שלם שבו אני מחליטה מה החוקים, בשונה מהמציאות שבו אני הבובה על החוטים. לכל אחד הדרך […]
הכל השתנה אבל לכיוון השלילי. הכל נהרס, נחרב! אין נקודה אחת שעדיין לא עשתה את השינוי. כולם רק חוקרים ובטוחים שיש לזה הסבר. הכל הגיוני בעיניהם. אמרו לי שאתן לזמן […]
העובדת הסוציאלית דיברה בקרירות. אמרה מעט פרטים. כאילו היא עושה לי טובה. הכוח הוא החוק והחוק בידיים שלה והיא עושה את העבודה שלה בלי שום רגישות ואכפתיות לנערה שיושבת מולה […]
אילנה התחילה כבר לטפס על הקירות, לספור את השעות עד גמר הבידוד. היא גם היתה מתוסכלת שלא יכלה להצביע, כי לא היה לה איך להגיע לקלפי למבודדים. פעם ראשונה שאני […]
הקבצנית זו הייתה שכונה בפאתי העיר הגדולה. ביתנו היה ישן, טיח קירותיו קולף עם השנים, צלקות של רוח וגשם ניכרו על פניו. חדר המדרגות היה אפלולי וריח טחב מלאו. לדירתי […]
כשהייתי קטנה הייתי לבושה בסוודרים ובבגדים של ילדים, ואמא שלי הייתה לבושה בתלבושות מנצנצות צבעוניות שמשכו לי את העיניים מאוד. עינייה החומות היו תחומות בתוך משיכות של עיפרון שחור, והשיער […]
שמעתי את עצמי מדברת בפעם הראשונה מדברת קול פנימי התפרץ והתנפץ לא על שום אוזניים חיצוניות וראיתי בפעם הראשונה כאישה היוצאת מן הבאר אחרי שעבר זמן כה רב עד כי […]
ובאמצע הרחוב, לפתע, צלילים ומבלי שחשבתי על כך, פתאום הם עולים והחושך מתפזר קצת, והמים פחות עמוקים, כי מהעיר הרחוקה של פעם, הם הגיעו, צלילים ובאמצע הלילה, לרגע, צלילים והדלתות […]
יש משהו מנחם בלדעת שהכל נשאר אותו דבר בזמן שלא היית פה. בזמן שראית עולמות אחרים פגשת חברים חדשים בזמן שבו קיבלת נקודת מבט חדשה על החיים. ואולי, רק לרגע, […]
"רק תעזוב אותי, בבקשה" לחשתי מתחננת, שנאתי את עצמי, על שלא צעקתי, שלא עשיתי דבר בשביל לעצור את זה. "הכל בסדר" הוא אומר, מלטף. רציתי להרביץ לו, לצעוק שיפסיק לגעת […]
סיפורי חיים אלו סיפורים אשר מתארים חיים של אדם, בד"כ של המחבר, כגון ביוגרפיה, סיפורי חיים מתארים אירועים, שאיפות, מטרות, הצלחות ,מסע רוחני או גשמי, בקיצור כל דבר שקרה בחיים אפשר לכתב עליו. כל אחד יכול לכתב סיפור חיים, זה סוג של סיפור אישי שמתאר את החוויות שהמחבר עבר והשאיפות שלו.
סיפורי חיים מתחילים כזיכרונות על דמות מסוימת או אירוע שקרה, המטרה להנציח את המקרה , הדמות שבסיפור והמקום. בסיפורי חיים ממד הזמן והמקום חשובים והם בד"כ ממחישים שאכן מדובר בדמויות אמיתיות ובאירועים שאכן קרו , סיפורי חיים הם בעלי משמעות עמוקה לכותב הסיפור, מכיוון שבהם הוא חושף פרטים אישיים מהחיים שלא בהכרח כולם יודעים.
בכתיבת סיפור חיים יש תחושה של שלווה והשתחררות, הכותב מעלה את המחשבות והזיכרונות שלו על כתב ובזה עובר תהליך של השלמה , אך לא תמיד, המטרה של כתיבת סיפורי חיים היא גם להנציח את הגיבור/גיבורים בסיפור, זה סוג של תיעוד האמת של המחבר.
סיפורי חיים יכולים להיכתב כסוג של יומן, כל פרק מתאר חלק בחיים, תקופה ,אירוע ,רגשות בחיי הסופר, אשר מתאר מה שחש או שקרה באותו היום.
אתר סיפורים מהווה פלטפורמה נוחה ואנונימית לכתיבה והפצה של סיפורי החיים של הגולשים., האתר מזמין אתכם לחוויית הכתיבה ולשתף את הגולשים בסיפור שלכם.
סיפורי חיים אלו סיפורים אשר מתארים חיים של אדם, בד"כ של המחבר, כגון ביוגרפיה, סיפורי חיים מתארים אירועים, שאיפות, מטרות, הצלחות ,מסע רוחני או גשמי, בקיצור כל דבר שקרה בחיים אפשר לכתב עליו. כל אחד יכול לכתב סיפור חיים, זה סוג של סיפור אישי שמתאר את החוויות שהמחבר עבר והשאיפות שלו.
סיפורי חיים מתחילים כזיכרונות על דמות מסוימת או אירוע שקרה, המטרה להנציח את המקרה , הדמות שבסיפור והמקום. בסיפורי חיים ממד הזמן והמקום חשובים והם בד"כ ממחישים שאכן מדובר בדמיות אמיתיות ובאירועים שאכן קרו , סיפורי חיים הם בעלי משמעות עמוקה לכותב הסיפור, מכיוון שבהם הוא חושף פרטים אישיים מהחיים שלא בהכרח כולם יודעים.
בכתיבת סיפור חיים יש תחושה של שלווה והשתחררות, הכותב מעלה את המחשבות והזיכרונות שלו על כתב ובזה עובר תהליך של השלמה , אך לא תמיד, המטרה של כתיבת סיפורי חיים היא גם להנציח את הגיבור/גיבורים בסיפור, זה סוג של תיעוד האמת של המחבר.
סיפורי חיים יכולים להיכתב כסוג של יומן, כל פרק מתאר חלק בחיים, תקופה ,אירוע ,רגשות בחיי הסופר, אשר מתאר מה שחש או שקרה באותו היום.
אתר סיפורים מהווה פלטפורמה נוחה ואנונימית לכתיבה והפצה של סיפורי החיים של הגולשים., האתר מזמין אתכם לחוויית הכתיבה ולשתף את הגולשים בסיפור שלכם.
