אז זה בעצם קונספט לסיפור שעלה לי היום, ואני אשמח אם תעזרו לי לפתח. כל רעיון שעולה לכם מזה, או אסוציאציה, או דבר שאתם חושבים שיהיה מעניין להגיד, תכתבו לי […]
רת',פרייד ואנווי עמדו שלושתם במבנה הגילדה, מול הדלפק. רת' ופרייד הביטו לצדדים בשעמום,ואנווי רעדה מלחץ. שלושתם הם בני 16. רת' הוא בגובה ממוצע לגילו,שיערו אדום קצר מנופח,עיניו אדומות,לובש חולצה ירוקה […]
את אומרת שהתגברת אליי , כותבת לי עשרות של הודעות כמה את מאושרת עכשיו. מעלה תמונות עם חיוך רחב ומתוק כמו שרק לך יש.. את נמצאת איתו בין השמיכות ומלטפת […]
יודע מה? רק לשנייה. אם היית יודע, רק לשנייה. אם היית מבין, כמה שאני אוהבת, גם אם זה רק לשנייה. אם היית מתבונן לי בעיניים עמוק, ולא סתם מסתכל, וסוף […]
אביטל נשמה עמוק ואמרה: " אני חושבת שאני שונאת אותה!" קבעה אביטל , פניו של גבריאל החווירו. ליאור כמעט התעלפה מרוב הלם. " מה היא אמרה?" שאלה כדי להיות בטוחה […]
אחרי שבועיים שבמהלכם אביטל וגבריאל לא נפגשו , ליאור, גבריאל , נדב , ירמיהו ואביטל יצאו לשבעה ימים של חופשה בכינרת. ליאור לא כ"כ אהבה את הרעיון שגבריאל צירף לטיול […]
אני רוצה להגיד לה אבל אין לי מילים טובות אני רוצה להיות איתה אבל אין עכשיו מקום להיות ביחד הזוג ממש מהשמים אבל איפה הדיבורים שמשמחים אותי עכשיו את כימעת […]
במדבר של ההרגשות לא היה כל לראות מה שיש בידידנו אחרי ההתחלה של הפגשה שנתנה לנו
שלג בלב כמו בהר החרמון התחלתי לשים את הרגשות שלי במקום חם וחלמתי על הזמן שראיתי אותך אוד פעם
יונה קטנה, זאת שרוצה לחלום. יונה קטנה, זאת שמביאה את השלום. יונה קטנה, הקשיבי לי לרגע קט. יונתי הקטנה, את תראי שהעולם מלא יונות קטנות. יונתי הקטנה, את תרצי שהשמיים […]
זה לא קצת עצוב עולם שלם שלא ראיתי בעיניים, קטנות, צעירות אשר מאחורי הסורגיים. ילד קטן שבכה נהרות שבהם טבע מיאוש ומדיכאון. זה סיפור עצוב, עליי, שראיתי אושר אבל לא […]
יש את השינוי, המחשבה האישית. הפרטית רק שלו. ואף אחד לא מתאר מה קורה ומה היה ועבר נותר רק לחיות את הרגע ולבכות.
היום אני כותבת ביומן השחור, זה שמיועד להוצאת הרגשות השליליים שלי. משום מה, היומן הזה הרבה יותר מלא מהיומן הלבן שלי. ואולי זה הגיוני.. אז יומני היקר, אני נוסעת לי […]
יצאתי מהחדר, מבולבל, מנסה להתחמק ממבטיהם השואלים של סאם ואמנדה. אבל ידעתי שאין לי סיכוי. אני אהיה חייב לדבר איתם בשלב מסויים. "בוקר טוב" שמרתי על קול שקט ויציב. לא […]
אני מקווה שלא אכפת לך שאני משתמשת לך במברשת שיניים." נשמע קולה של לורליי מחדר המגורים אל חדרה של ביתה. "איכס, אימא!" קראה רורי בעודה מתלבשת. "כדי לנקות את הכיור." […]
"אולי תיתני לי צ'אנס לצאת איתך? אף פעם לא יצאתי עם גיבורת על" הוא אמר בשקט, מביט בה במבט מתחנן. "אני גיבורת על כי יש לי סרטן?" היא שאלה בהשתהות […]
"מי זוכר אותך, מר אסימון? " שאלה המרכזנית. באמת מי. היום יש כרטיס, מטעינים אותו בכסף, מכניסים לחריץ, וכאשר מסיימים את השיחה לוקחים אותו בחזרה. אין תיבה שאופפת אותו בחיקה. […]
נדב הופיע . ליאור לקחה את גבריאל כדי להרחיק אותו כמה שיותר מאביטל. אביטל הביטה בהם בחיוך עצוב ונשארה לעמוד במקומה כמה דקות ספורות. נדב הבחין באביטל העצובה והתקרב אליה. […]
השכונה שלי בצורה של ריבוע. אוסף של 3 שורות בתים עם מחסום שחוסם כניסת מכוניות. רחוב ללא מוצא. תמיד אחרי הלימודים, מאז שמשפחת אופמן נכנסה כדיירת חדשה בשכונה, אני וטומי […]
#תיאודור# ראשו של תיאודור היה טרוד בעשרות דברים כעת. "זה לא יכול להיות"…. מלמל. "לאן הוא יכול להיעלם? לאן ניקולס יכול לברוח? זה לא יאמן"…. מה יעשה כעת? מספיק צרות […]
בזמן האחרון גיליתי על עצמי שבתקופות קשות שבהן אני מרגישה בודדה או חסרת אונים בחיים . שאין לי שליטה או שאני מיואשת. שאני מתחילה ללכת לאיבוד או כשאני מתחילה לא […]
אביטל חשבה לעומק על מה שנדב אמר על גבריאל ועליה. היא החליטה להקדיש לגבריאל את השיר של עופרה חזה " גבריאל" במסיבת האירוסין שלו. בכל אופן , היה לה נדמה […]
שלום,שמי אליסון. מייבל ואני היינו חברות טובות כבר מהיום הראשון של כיתה א.נשבענו תמיד שאף בן/גבר לא יפריד בנינו.בערך בתחילת הקולג׳ נכנס לחייה גבר יפייפה,שרמנטי חתיך כמו בסרטים.שמו היה גלן. […]
יפה אדם בצלם קרובה האמת לגבולה והולך האדם בתלם מסלול חיוו מתהווה לעת שקיעה יפה שעה אחת קודם ויפה המילה המגובשת מהמחשבה ופרפר בתוך גולם הוא האימרה החזקה
אם יש משהו שבני אדם יותר גרועים בו מלא להרוג אחד את השני, זה לנחש את העתיד. אם הייתם אומרים לבן אדם בשנות החמישים שעוד חמישים שנה תוכל לצחוק על […]
אביטל לא הצליחה להוציא מפיה שום הגה איך היא תוכל להתגבר על המבוכה שבקולה? " מי אתה?" שאלה אביטל בסקרנות והמשיכה להתבונן בו במבוכה. " שאלתי אותך מי את?" שאל […]
ילדה מוזרה, שקטה, אחרת, בודדה, כל מה שחושבים עליי, כל מה שרואים בי בכל מקום שאני מגיעה אליו, לא רואים את השמחת חיים הענקית שהיתה לי פעם, והכל כך קטנה […]
ישבתי במשרד של מנהל המחלקה שרוצים אותי בה. ספנסר,האיש המבוגר,הניח יד אחת על שולחנו, וביד השנייה החזיק את קורות החיים שלי. משקפיו עגולים וגדולים,מרחיבים את עיניו החומות הקטנות. "אין פה […]
