הסיפורים של הסגלגלה
זה שוב פעם קורה. הדלתות הכפולות נפתחות ואני בפנים, ריח חריף של פחד ותרופות ממלא הכל. אני רואה את אמא לידי מתכווצת בגניחה חרישית, היא תופסת אותי מסתכלת עליה ושולחת חצי […]
כולנו מחפשים משהוא להאחז בו בין אם זה אל עליון שמשגיח עלינו מלמעלה או בין אם זה כמות הכסף בכספת או סתם דברים שאנחנו יוצרים שיגידו הינה אנחנו כאן. העניין […]
הם צועקים על רקע משטחי השיש המבהיקים. ידיהם זזות בתנועות רחבות ומכות באויר בזמן שהם להוטים לשפוך את עצמם החוצה בזעם מתגבר.״מצלמות מטבח אחד ושתיים בפוקוס״ קורא אריק ורוכן מעל […]
תמיד היה הכפתור האדום. הוא היה גבוה, באמצע קיר לבן, עגול. אדום.הייתי צופה בו מלמטה סקרן, להוט. ידי נמתחה כמעט עד אליו וכשעליתי על קצות אצבעותיי יכולתי ללחוץ. לא לחצתי […]
אוונגולין לא הייתה ככל הילדים, עיניה הנבונות יכלו לערוב לכך. אבל לא רק בכך הסתכמה שנותה, בזמן שילדות בנות גילה חבקו בובות ולקטו פרחים אוונגולין היתה מתגנבת לעמק הפראי ששכן […]
כל הכוכבים נופלים, שובלים מכוספים מלווים אותם בדרכם מטה.עיני הזיקוקים שלו סוקרות את השמים בהתפעלות ואז נפנות אלי. נישמתי נעתקת ואני שולחת יד, לגעת בפניו. לסת מרובעת- חזקה, שפתיים דקיקות […]
עייפים ומוכי שחין הם צעדו אל האתר. שיירה בילתי נגמרת של סבל טמון בגופים שלדיים שפוסעים במקצב איטי לצללי הגניחות.שאלתיאל פסע ביניהם מראהו השדוף כמעט כמראם מלבד עיניו, צמד של […]
בנות הים הברישו את שערם בגאווה. הן ישבו על הסלעים כשסנפיריהן הנוצצים זקורים מעל פני המים והתגודדו בטור קטנטן. הראישונה מסרקת את זאת שלפניה וכן הלאה. האחרונה ללא דבר לעשות […]
הנערה במראה העוותה את פניה.שערה היה פרועה. דוק של זיעה כיסה את גופה ועיניה הבריקו מחום. התינוק בעט. הכאבים בלתי ניסבלים. אני כבר לא מסוגלת ללכת. אמא רוחצת אותי במים […]
אני מסתכלת במראה ונתקלת בפנים קטנטנים ועניים חומות בורקות. גם השיער מבריק והוא נופל בפסי נחושת מתנחשלים על כתפי עד למותני. השיער מכסה את כתפי וחזי אבל עדיין בטן עגולה […]
הנערה שבמראה צופה בי. עיניה שקועות והיא פוחדת נוראה, חיים גדלים בתוכה. אבל איך? אני שואלת ובולעת את הדמעות. פסיעות מהירות מכל עבר ואמא יושבת עם שפתיים קפוצות לידי. הבטן […]
אמצע הלילה ואני מקיאה. יושבת ישר מעל האסלה כולי מוקפת נירוסטה נוצצת ומקיאה. כל גופי רועד ודמעות מלוחות חוסמות את ראיתי. בשנייה של מנוחה אני מתיישרת ומנסה לבלוע רוק, הגרון שורף. […]
נמאס. נמאס לי מהכל.היום התחיל כמו תמיד, אמא צעקה מהמטבח ואני מיהרתי לרדת עדיין חצי ישן. לקחתי את האוכל שהכינה וטסתי החוצה מפחיד בריצתי חבורה של ילדים קטנים בני שלוש […]
המילים פשוט זלגו מאצבעותיו. הוא כתב על הכל את הכל.ידיו הוכתמו בכיתמי דיו שחורים בזמן שהוא הרקיד בלהיטות את עטו מעל הדפים בעודו מתעלם מהכל. עולמו הפך לבליל של צורות […]
הפיות הגיעו כמידי לילה. הן רפרפו בכנפיהם העדינות ונחתו על הסדינים. הן היו שלושה, זעירות, עם כנפיים בכחול זהב ואדום .בלו חייכה והתיישרה במיטה ״הגעתן״. ״כמובן״ הפיה הכחולה טלטלה את […]
סיוט.אש עשן וערפל. הוא מנסה להתקדם. הוא חייב להזהיר אותם.נחילי אדום עוטפים את הכל והוא לא יודע לאן ללכת.כואב. הוא מתקדם בצליעה וצועק, אבל אין לא קול והם כבר נעלמו. […]
עוד יום הגיע ועבר לו במהירות כאילו הוא בורח ץמימנו. בורח מהעצב הנוראי שסירב להפסיק לעפוף את הבית, הוא ברח כמו כל אחד אחר שהגיע ואמר מעלות ניחום ריקות וחפוזות, […]
אליוט צחק, הוא נפל אל הפוך הלבן עצם את עיניו וצחק. היום הזה היה מושלם.השמים צפו בכפר דרך עיני צמר צחורות והשמש נמתחה לאורכם בחיוך צהבהב. ריח מתקתק ריחף באויר […]
״ הוא יחיה״ הרופא החזיר את התינוק לאימו. האמא חיבקה את צרור השמיכות וחייכה.היא הסתכלה בפנים הזעירות באהבה, הוא יהיה בסדר, והיא כלכך דאגה שאדלוף הקטן והרגיש יחלה וימות.
הוא פסע בתוך המנהרה ,צעדיו מהדהדים אל הבילתי ידוע. הכל הושחר ומהקירות עולה שריקה חרישית של רטיבות. איך יוצאים מכאן?. עקב לאחר עקב מנסים להתקדם בתוך האפלה, הוא מועד ומתייצב […]
היה היתה ארץ מישור שילד נולד לתוכה,הם היו קוראים לו ילד האדמה .הוא היה הולך וחוצה את הארץ שוב ושוב כאילו הוא מחפש בה משהוא נסתר שרק הוא יודע עליו. […]
השעון מעורר מצלצל. בקרת נזקים: גב תפוס, עניים מכוסות קורי שינה וידיים רדומות, אבל לא יותר מידי.התעלמתי מהתחושה המעקצצת ומשכתי כלפי מעלה נאנק. עוד משיכה, עוד דילוג ואני בחוץ רחוק […]
את כן את! בואי לכאן כברהפעם את לא תתחמקיאת שומעת? הפעם את לא תתחמקילא הפעם כןכן אני יודעת הכל! לא אכפת לי היית צריכה לחשובהיית צריכה להרגישאכפת לי מאודזה כואב […]
אתם כולכם מחכים לנסיך.אני לא.איך אוכל לחכות? רפונזל בלי שערהוא נפל, הוא נטלשהנסיך נפל, גבו פגע בדשא היפה כבר לא יפההיא נחתכה, היא נשרטההחיה גערה, ניביה נטפו סינדרלה בכתההיא דיממה, […]
הרחובות רטובים והם מלאי שיירות אדם המתרוצצים כה וכה כבכוורת דבורים בעוד גשם זלעפות מכה בהם ומוסיף בוהק רטוב לקצה מטריותם ויהלומים קטנטנים לכובעיהם הצמריריים.אני עומד שם, מביט ונותן לנתחי […]
הוא עמד שם בקרן זווית הרחוב מוקף בכל תצוגת חנות הפרחים הסמוכה: פרחי לוע הארי זעירים, באדניות זעירות, שיחי ורדים קוצניים ומטופחים, כלניות כמעט בכל צבע אפשרי ועוד שלל עציצים […]
הכל כאן מתקתק בין אם זה שעוני הקיר, הידיים על המקלדות, נעלי העקב שחוצות את הרצפה הלוך ושוב. כמו פצצה אחת ענקית שרק סופרת הרגעים עד שתתפוצץ.אני יושבת שם מחכה לפיצוץ […]
והכל היה אחד.השמים בהקו בכחול מחשמל כמעט בילתי אפשרי. תחתם התפרס לו הים, שקט ואינסופי ויצר את האשליה של הכל ולא כלום כשהשמים והים נראו כנמזגים לאחד.צורה לא מוגדרת כלשהיא […]