אני מפחדת להפגע שוב. אני באמת לא מבינה אותך, הרבה זמן לא לדבר איתי , להזניח אותי? ואל תתרץ לי "חשבתי שאת כועסת" או שזה לא באופי שלך לשלוח הודעה, […]
עד מתי, הוא עוד יבוא אלי ידבר איתי לאט יצחק ממה שבה ליד עד מתי, הוא לא יבקש דבר עד מתי, הוא יחייך אלי ינשק אותי חזק ויצמיד אותי אליו […]
אני יודעת ברגע שהדלת נפתחת שזה הוא, ולכן אני לא טורחת אפילו לפקוח את עיני. אם לומר את האמת אני לא יודעת למה אני ממשיכה לעשות את זה, למה אני […]
פתחתי את התיק והוצאתי מגבת, היה לי קר הקור חדר לי לעצמות ולא הפסיק להכות בי. הלסת שלי רעשה וככה גם הידיים. לא רציתי לעזוב את הים, המקום שמרגיעה אותי, […]
חמש אחה"צ וגילה לא תסגור את היום. מטפסים שוב לאוטובוס ונוסעים לפארק, שתחוב עמוק יותר בשכונת גיון. מאוטובוס צפוף לא פשוט לרדת. צריך לפלס דרך בצואר הבקבוק המארך שלפני הנהג, […]
יומה חזרה למקום בו השאירה את רוזה.ציפורים ציפצפו בקרחת היער בזמן שעיניה הירוקות של רוזה עקבו אחרי הצלליות שלהן בין עלי העצים."הי רוזה."רוזה הביטה עליה."סוף סוף.חשבתי שהלכת כבר."יומה חייכה."כמובן שלא." […]
הקדמה- "היה הייתה פעם ממלכה. בממלכה שלטו מלך ומלכה ולהם חמישה שומרים. כל שומר התמחה באחד היסודות: אדמה, אש, אוויר, אור וחושך ויחד עם המלכה עצמה ששלטה במים הקימו השומרים […]
פתאום במוחי עלו המון תמונות, אף פעם לא הרגשתי כזה דבר, הכל צף פתאום ובבום פשוט הבנתי מה היה עולה בגורלי אילולא דניאל. מצד אחד סמכתי עליו אבל מהצד השני […]
היה לך קשה, בכית המון, אולי כי הכל חדש לך כאן ואולי סתם ככה. סמכת על האנשים שנמצאים כאן, הסברתי לך שלא כולם נולדו טובים, יש בעולם גם אנשים רעים. […]
רוח קרירה נעימה נשבה בשיערה החום הפיראי של נערה בת 17. עיניה החומות הביטו אל צמרות העצים הגבוהות. היא לבשה חולצת טופ אדומה,מכנס קצר שחור ונעליים חומות. על גבה היה […]
״זה הסיפור הראשון לא?״ הכרתי את הסיפור הזה אבל רק בגרסה שונה מזו שריין סיפר לי. ״כן, רק שזו הגרסה של האלפים, היא שמורה אצלינו בקנאות גדולה שלא תעלם.״ כלומר […]
הסיפור מתחיל כאשר משפחת LIRX קיבלו הודעה אנונימית למחשב ביתם על עברם מארץ מולדתם ביסטלנד , וכמה דקות לאחר מכן נשמעות דפיקות בדלת ביתם , ומשם חייהם של בן ואנג'לה […]
איך ממשיכים מכאן? אני לא יודעת אם הצלחתי לעכל את כל מה שקרה. עברה שנה, ואני עדיין מתפעלת כל פעם מחדש, כשאני נזכרת במילים ההן. במילים שבנו את כל חיי, […]
אנחנו החברים הכי טובים. הכל אני מספרת לך ואתה הכל לי.דיברנו על משפחה חברים אהבה תיכון צבא מוזיקה בגדים אוכל וסתם משיעמום וטימטום של שעות לילה מאוחרות. אנשים לא יכולים […]
"אני אמצא את כולם… כדי שהעולם ישאר כמו שהוא. עם הטוב והרע." זה משיומה החליטה וזו המטרה לשמה היא החליטה להשתמש באנרגיה שלה. לכל אדם קיימת אנרגיית חיים. חלק מודעים […]
פרק 40 חלק א'- בום ~טאטו~ איציק הבוס: חבר'ה ישיבת צוות מוקדמת היום בחמש לקראת המסיבה. תאשרו שקראתם. אנג'י המכוערת מי יקח אותה לסרט: עכשיו את מודיע?! עידו אוחיון: אני […]
גם את החיים ואת המוות קיבלתי כל הטוב וכל השפל כל השפע הדחוס על פני הארץ המתעקמת שדות ועמודי-מחט, ערים מנייר מתקפלות בכל אלה נגעתי וניתקתי והיו ללא כלום כמו […]
קיילי: ניב דפק על דלת הבית שלי ביום ראשון, קצת אחרי אותו סופש בו לא נפגשנו. התאריך היה העשרים ושישה לחודש. כשניב ואני היינו חודש יחד, פשוט נפגשנו לפגישה פשוטה, […]
אמא שלה עליי. ותגיד לאמא שהכסף על השידה מאחורי התמונה של הבובול שלי
~פרק 5~ לבשתי את הפאה הבלונדינית שוונדי הביאה לי ל-1 באפריל. שמתי מעליי שמלת פאייטים וורודה נוצצת, עם מחשוף עמוק. לבשתי חזיית פושאפ, והוספתי לתוכה כמה כדורי צמר גפן. הוספתי […]
~פרק 4~ הגעתי הבייתה. הורדתי את התיק הכבד מכתפיי ותליתי אותי על הוו שליד הדלת, הדלקתי אמ.טי.וי בטלוויזיה על פול ווליום, והלכתי לחדרי. סגרתי את הדלת. המוסיקה הגיעה לחדרי מהסלון. […]
~פרק 3~ "מה?" "לא, כלום. פשוט.. יש שולחן אחד ריק בכיתה, אבל אתה בטח לא רוצה לשבת לבד. ו…יש ילדה אחת שעוברת דירה לעיר אחרת, אז יהיה מקום פנויי ליד […]
———–נקודת המבט של נטע———– הרגשתי מוזר מאוד. האלקידריות שבי כמעט רצתה לפרוץ מבעד למקום הסגור והמחניק הזה ששימש לי בחודשיים האחרונים כבית, לרוץ כאיילה ולאחר מכן לפרוש כנפיים. \"נצא?\",שאל ויקטור. […]
~פרק 2~ היום למחרת. אני מספיקה לכתוב באוטובוס של החזרה הבייתה. אני שומעת מוסיקה באוזניות, אבל אפילו המוסיקה לא מצליחה להשכיח ממני את התמונה שלו המשתקפת במוחי. הנער שישב לידי […]
הייתי רוצה, לשבת בצד לשתות איזה תה עם ספר ביד. הייתי רוצה, לשמוע, לראות, להבין ולחוות את כל הבעיות. הייתי רוצה, לדעת את האמת שפוגעת וכואבת אבל קצת מנחמת. הייתי […]
~פרק 1~ התיישבתי על הכיסא המשרדי השחור, העור המתוח קריר לרגליי החשופות. לקחתי את הטלפון מהשולחן, פתחתי את הפתקים, מוכנה להמשיך את ספרי עם עוד רעיונות חדשים. פתחתי את הספר, […]
~פרולוג~ אני ג\\\'ניפר. בת 14, עוד מעט 15. אין כל כך מה לספר עליי, אני לא חנונית ולא שמנה ולא טיפשה, אבל עדיין אני דיי דחוייה. בגלל הספרים. אני קוראת […]
אני לא רוצה לשכוח איך זה הרגיש, אותם רגעים שהיו רק אני והזמן- כשכולם מסביב צועקים ומשתוללים, ורק אני לבדי על שולחן, מזמזמת מנגינות ומילים, עמוק בתוך תחושה של בועה. […]
.gif)
