פרק 10: החזרה לפרוסבין ג'יין התקדמה אחרי ג'ונתן, הוא היה נראה בטוח בעצמו. הוא התקדם בהתאם לדרך שכבר ידע אל פרוסבין, ככל שהם התקדמו ג'יין רק חשבה על הרגע שתראה […]
———–נקודת המבט של נטע——– הסתכלנו אחד לשנייה בעיניים, נוצרים את הרגע. ויקטור היה נראה נבוך וגם אני הייתי די נבוכה. הרגשתי כיצד פניי מסמיקות וחום גופי עולה במהירות. "ממש חם […]
האם יתכן והוא ימות לבד, הוא, איש ולו אלף נשים, שוכב לבד בבית חולים, אין מבקר בחדר זה, מי ידע שכך יקרה. אין אדם יותר בודד, אלף פעמים בודד, הוא […]
״דניאל רוברט בייקר, לאן לעזאזל נעלמת?!״ צרחה גברת בייקר על בנה, ואז באה וחיבקה אותו. ״יש לך מושג כמה דאגנו? בית הספר נגמר בשתיים וחצי. עכשיו חמש בערב!!!! איפה היית?!״ […]
את עצמי ראיתי בעינייך, מנסה להבין כי זאת אני מולך, את עצמי ראיתי בצבעי תכלת, נזכרת כי פעם לא הייתי איתך. ועכשיו אתה מולי, ואתה מושיט לי יד, מבינה שכבר […]
היא עמדה על קצה הכביש בכביש הסואן ביותר בעיר, היא עמדה שם ורעדה. "מה את עושה שם? תרדי משם מיד!", הוא צעק לה מהמדרכה הבטוחה אך היא לא זזה ממקומה. […]
שלום קוראים לי סיגל, אני לא הילדה הכי מקובלת בכיתה אני חביתי דברים רבים כמו כל מני קללות וניבולי פה לא נעימים כלל. אני ביקשתי במשך 4 שנים לעבור בית […]
הזקן ישב על כיסאו בבר, מביט סביבו בעיניים יוקדות. זה היה הבר השלישי שנכנס לתוכו היום וטרם הזמינו איש למשקה. הוא הוציא ידיו מכיסי מעילו הישן והמרופט וניגב את אפו […]
זרקתי מבט לאחור והמדריך חייך. "מה אתה צריך?" שאלתי ביובש. "את אחייך" הוא ענה ביובש אף הוא. "מה אתם כל כךמסתירים מתחת לג׳קט?" זרכתי לעברו את פיסת המחדע שהייתה לי. […]
-תומאס (תומי) גרייס- אני הולך אל משמרת העבודה בכוח, אין לי חשק לעבוד, במיוחד לא כשליסה מסתובבת שם מולי. הלב שלי יכאב יותר אבל אין לי מה לעשות בנוגע לזה, […]
"מתי תפסיקי עם הסרטים שלך אה?", קסם…תמיד יודעת להרוס לי את המצב רוח עם הסצנות קנאה המטורפות שלה. "מתי תביני שאין ביני לבין ניצן כלום, למה את חייבת לבלבל לי […]
אתה ילד בן עשרים היא תמיד אומרת לו. למעשה הוא בן עשרים ושתיים. בגיל עשרים ושתיים במדינת ישראל ואולי בכלל, אפשר להספיק לו מעט. אפשר לתפס במדרגות האלה ממש עד […]
אמרת לי שהבוקר הוא יותר יפה מהערב. שבבוקר חושבים יותר צלול מהערב. אבל לא אמרת לי שכשהלילה צולל, הערב והבוקר נבלעים בתוכו. אמרת לי הרבה דברים שנשמעים יפים. אבל הם […]
דם. זורם, מרווה את האדמה הסדוקה. והוא עומד, מגחך לעומת הגופה. "איפה אבא?", מתעורר הילד בבהלה. "אבא מת ילדי, אבא לא בא". ברוך היא מעבירה יד על ראשו, ולפתע מדים […]
עומר רץ לעבר דניאל במהירות , הוא היה כלכך מבוהל , הוא ניגש אליה והרים את ראשה בעדינות " יפה שלי הכל בסדר ? כואב לך ? מה את מרגישה […]
כן זה תמיד היה הרגל כזה שלי להיקלע למקומות לא נכונים,לדברים הכי לא מתאימים אבל כן זאת אני ,'באד גירל' כמו שאומרים? אני לא אוהבת את זה ואני לא מתנהגת […]
למה ? אם זה מעלה בי חששות, טענות, שאלות… אז למה ? למה כל כך קשה להחליט ? למה המון פעמיים החיים מחליטים בשבילי ? למה קורים כל כך הרבה […]
תראו הנה – אדם. והוא עוד נראה קצת בסדר, לפני שמדבר. רק קצת תנועות מוזרות. אבל על זה סולחים. והשיחה נפתחת, ואתם שמים לב שהבעות הפנים לא תואמות למילים. כאילו, […]
דלהי פעם שניה בחרנו לגור מחוץ למרכז ועלינו לסמן חד משמעית איפה אנחנו מתגוררים ולהתביית שמה בצורה עקבית פעם אחר פעם. אף פעם לא חשתי בבטחה, שאכן זו הצומת הנכונה. […]
את היום השלישי לאוניברסיטה התחלתי עם שיחת טלפון זועמת מאבי. ״חשבתי שזה היה ברור שאסור לך לנצח אותם. את רק צריכה לבחון את הכישורים שלהם!״ בקולו היו מעורבבים רגשות רבים […]
ואתם השארתם אותי לבד ועם הסכין ביד ועם המחשבות המטריפות הן רק שוברות ורק מכות ומשאירות צלקות. וצריך ללכת עם ארוכים גם שיש בחוץ חום איימים רק שלא יראו תסימנים. […]
"טוב, אז מה עושים עכשיו?" שאלה קייט "אנחנו חייבים לצאת מפה ולחפש את מתיו". אמרתי. "יש פה פתח איוורור, אבל לא נגיע אליו, גם אם נעלה אחד על השני, צריך […]
עברו כבר חמישה ימים ואור עדיין לא ענתה לי .. אבל לא התייחסה זרקה חיוך או משהו .. כלום , כאילו אנחנו שני זרים . " אדם .. אני .. […]
הוא התגלגל אלי בכיסא גלגלים. הבנתי על מה אור דיברה הוא היה בלונדיני עם עניים כחולות שערו גלש מעט לענייו, והוא הביט בי במבט נבוך. "מה קרה לך?" שמעתי את […]
ערס לפי מילון אבן מיכלי, הוא עבריין שוליים שנתפס וישב מיליון פעם בכלא על עבירות קטנות עד בינוניות משום שלא היה מספיק מתוחכם לצאת מהן, אחד שיורק על זונות ומקלל […]
"קומי עכשיו" שמעתי צעקה. "תסתמי תפה שלך אישה מוכה "אמרתי בכעס והתכוונתי לכל מילה. שמעתי תדלת נטרקת קמתי מהמיטה פוסעת לעבר ארון מוציאה חולצה נופלת פשוטה לבנה וג'ינס שחור נעלים […]
לא אהבתי את סוף הסיפור בעיניים עצומות, לכן אני אמחק את פרק תשע או את רובו ואת אחרית דבר ואכתוב את הסוף כמו שצריך סליחה על אי הנוחות ומקווה לתגובות […]
-ג׳ונתן (ג׳ון) טורן- אני יושב בפינת החדר, המבט שלי מזוגג באיזה שהיא נקודה קטנה בפרקט העץ החום שמשמש בתור רצפה. אומנם הנוכחות שלי פה, אבל הראש שלי במקום אחר לגמרי. […]
יצאתי מהמכונית השחורה המבהיקה שלי והתקדמתי אל עבר הבר שמעבר לרחוב. המוזיקה נשמעה גם מהצד הזה של הרחוב וככל שמתקרבים יותר היא נשמעה חזקה יותר ויותר,ריח הסיגריות והאלכוהול שמאפיין ברים […]
