הולכת ברחוב ממשיכה ישר, עוברת במעבר חצייה פונה שמלאה ימינה וכך אלה,נעצרת מול מעבר חסום שבו נמצאת מראה. מישהי מסתכלת עלי מתוך המראה, מי זאת יש לה שיער כמו שלי […]
"הקופסא" פרק ז' – מאת אסנת צדוק בעודה נוהגת ליטפה את כף ידו המונחת על בירכה. השתיקה ביניהם נעמה לה בדיוק כמו מגעו. השתלשלות העניינים מאז שפגשה אותו היתה מפתיעה […]
"הקופסא" חלק ו' – מאת אסנת צדוק המכונית האטה את מהירותה כשנכנסה לשביל הצר. שני גברים יצאו מהמושבים הקדמיים. אחד מהם מיהר לפתוח את הדלת לאדון היושב מאחור והשני פנה […]
"הקופסא" חלק ה' – מאת אסנת צדוק היא אחזה בזרועו כשומעת אותו בפעם הראשונה מתעלמת מתעוזתה ומבטו החוקר. "באיזה מצב היתה הקופסא?" שאלה בדאגה. "סגורה" ענה מרק, עיניו לא מרפות, […]
"הקופסא" חלק ד' – מאת אסנת צדוק הוא שכב על גבו, מביט בפנים המודאגים היפים הרוכנים אליו, רצה לומר משהו אך התחרט. מנסה להשתחרר מחוסר האונים שפקד אותו ניסה לקום […]
"הקופסא" חלק ג' – מאת אסנת צדוק כאב עמום בצד ראשו שטף את הכרתו במהירות. שוכב על צידו נאנק מכאבים, עצם את עיניו. ריח חריף של בושם חדר לנחיריו ואילץ […]
"הקופסא" חלק ב' – מאת אסנת צדוק הוא הביט במכנסיו, מנסה לאתר בידיו את הכיס בו היתה מונחת הקופסא דקות ספורות לכן. ידיו ממששות בודקות במהירות את הבד שעתה נפער […]
"הקופסא" חלק א' – מאת אסנת צדוק היה זה יום קיץ שרבי וליבו האיץ פעימותיו במהירות כשטיפס על הגבעה החולית. הוא צעד נמרצות, ידו מוחה את זיעתו הניגרת… קופסת הפח […]
את רואה אותו מרחוק. הוא כל כך הטעם שלך… הגוף הרחב שלו.. והידיים החזקות, או החיוך הרחב כל כך.. הגובה שלו שתופס את מבטך, או להפך זה שהוא לא הכי […]
בחברה כמו שלנו, בני אדם נוהגים לשפוט אחרים ולקטלג אותם על סמך המראה שלהם בעיקר, ומשום מה, בלי סיבה יותר מדי ברורה, הדבר הזה לא מפסיק להרתיח אותי, או שאולי […]
פקחתי את עיני וראיתי אותה שוכבת בקצה המיטה עם פה פתוח וכמה נחירות נשמעות פה ושם, זה העלה לי חיוך על הפנים ושמתי לב רק עכשיו שאני לא יודעת איך […]
אני ישראלית טיפוסית- חצופה וחסרת סבלנות, שתצפצף כבר כשהרמזור מתחלף לירוק, שתטעם את כל החמוצים בסופר ובסוף לא תקנה כלום. להיות ישראלי זה לבחור סיסמה בלתי פציחה (1234) לחשבון האימייל, […]
המשוטטת בגנים. נערה יפה שחורת עין יצאה לשוטט ולא תדע אין, הלכה היא והלכה והגיעה לגן מופלא מאין כמוהו בנמצא, יחיד הוא ומיוחד. שוטטה היא בין הפרחים, הריחה, ליטפה והמשיכה […]
חזרתי הביתה מותשת אחרי היום הארוך שעבר עליי. יום מלא בשאלות כמו "את בסדר?" המלוות בדרך כלל בהטיית ראש קלה ובמבט מרחם, התשובה שלי לרוב הייתה "כן אני בסדר" עם […]
״אתה מנסה לעבוד עלי כאילו״? אמרתי וחיוך טיפשי התפרס על הפנים שלי ״אני ממש לא עובד עליך״ הוא אמר ברוגע מסוים וצנח על הספה ״אז אתה רציני איתי״? דיברתי בטון […]
אחרי מספר דקות של הליכה במסדרון, יון מצא את עצמו באולם נוסף. גודלו היה דומה לגודל אולם הכניסה, אך בעל הבדל משמעותי אחד – התקרה נראתה באופק. במקום קומות על […]
-נקודת מבט של הארי- פקחתי את עיניי ורעדתי. כל זה היה רק חלום, היא עדיין בחיים…אני מקווה. "אדון סטיילס?" הרופא שאל והוציא אותי ממחשבותיי. "כן, אני יכול לראות אותה עכשיו?" […]
לא חשבתי שאי פעם אני התאהב ככה, לא חשבתי שאי פעם אני יירצה אהבה אמיתי הכי בעולם, לא חשבתי שאי פעם אני יירצה אותך. אני לא יודעת מה אתה מרגיש […]
כשאתה מאוהב … הכל נראה כמו חלום ! השמחה משתלטת על הלב שלך וכל מה שסובב אותך פשוט … נעלם ! הדבר היחידי שאתה רואה הוא האדם שעומד לצידך , […]
טוב, אז אחרי כמה התלבטויות החלטי שאני לא מפרסמת עונה שנייה לאהבה זו לא אגדה, אלה סוף דבר (ארוך במיוחד בשביל לפצות על זה). אז ככה, היו כנראה שלושה חלקים […]
ישבנו שנינו ליד השולחן לאכול, שני אחים, שני אויבים. מתח שרר ביננו, לפחות מנקודת מבטי, מבטו שלו היה אדיש. אחח… האדישות שלו, בלתי נסבל. שיערו הבלונדיני שהגיע מעבר לכתפיו זהר […]
אני חושב שהבנתי משהו בטוח על החיים, שאתה מחכה למזל הוא לא מגיע אתה צריך לעזור לו להגיע. -דרור- "מורדכי" קראתי שוב בשמו על מנת להיות בטוח. הביט מורדכי לעברנו. […]
איזה עניין גדול תמיד נעשה, מכל אחת מהפעמים הראשונות. הנשיקה הראשונה בפארק, והרגע בו התחלנו לומר שטויות. הפעם הראשונה, שרצינו להפסיק לחיות. כהגשם בחוץ כבר לא הביא את השמש, והזהות […]
אמא ואבא הצטרפו לצחוק שלי ,היה כמה רגעים מאושרים וקלילים שמהר מאוד נגמרו, הסיבה לצחוק נגמרה וכך גם הצחוק. אבא כחכך בגרון אחרי כמה שניות של שקט מעיק, " אני […]
פרק 16- מנקודת המבט של דילן- התיישבתי יחד עם ת׳ור והאנה בבופה של הארוחת בוקר. עכשיו אפשר להירגע עם הסיפורי כיסוי והכל. הרגתי אותם עם הקטע ההוא של הבני זוג. […]
זה היה ביום קריר. היא ישבה על ספסל בפארק. עם ספר ביד, היא קוראת ולא מפסיקה. הוא יושב על ידה, וקרוא עיתון. שיערה הברונטי מתנופף ברוח. היא סוגרת את ספרה, […]
העצים עוד מתחילת האנושות היו המקום לברוח אליו. כשהאדם הקדמון ברח מאויביו, עוד לפני המערות, הוא היה נפלט לעצים. גרייס אמצה את העצים, ולשמחתה הם הגנו עליה כמו שרק יכלה […]
פרק 10 – לא חזקה כמו שחושבים שהיא ראשי היה מונח על החלון, עיניי עצומות והמחשבות מתרוצצות במוחי. עוד כמה דקות רואי ואני נגיע לבסיס, הוא ילווה אותי לאוהל, ומחר […]
"אנחנו צריכות לדבר בלעדייך" אני לא מאמינה שהיא אמרה לי את זה! שהן אמרו לי את זה! הן החברות שלי, חשבתי אנחנו לא מסתירות כלום אחת מהשנייה. חשבתי שהן לא […]
