זה קרה בשני לאפריל, ביום חמישי בשעה שש ארבעים ושלוש. מצחיק שאני זוכר את התאריך, במשך זמן כה רב ישבתי בחוץ, עם זוג אזניות לבנות דקיקות, עם מוזיקה רועשת, מהסוג […]
"את יכולה לעשות את זה" מלמלתי לעצמי אל מול המבנה הגדול. זה היה הבניין המאיים ביותר שראיתי בחיי. בניין הלימודים עמד לא רחוק משם, קצת יותר קטן מבניין המעונות המאיים […]
נ.מ אביאל: אוף!! נמאס לי כבר. עד לא מזמן יואב היה הילד כאפות של החבורה, ועכשיו רועי ולירון האלה מאוהבים רצח, יואב קיבל את שני ונדב עם בריטני!!! זה כל […]
שבת שלום שבת מבורך לכולנו ♥♥♥ אין כמו השקט והשלווה אשר מקדמים את שבת המלכה סבים ונכדים אבות ובנים כולם לבית הכנסת נוהרים לבושים בגדי שבת מחייכים וכולם מבורא עולם […]
חזרתי הביתה מאוחר באותו ערב. ברגע שהחניתי את המכונית הבחנתי שגם זו של אנדרו עומדת בחניה; הוא בטח מצפה לראות אותי ולשמוע את מה שתמיד ניבא- אני אפס לעומתו. לא […]
יקינטון קטנטון פורח על אדן חלוני סנונית קטנה מצייצת על כתפי אני הכי עשיר בעולם בסיפוק עצמי וכולי הודיה לבורא עולם על עולמי הזר המוזר, הנפלא והמשכר כמו יין צונן […]
ואנחנו יושבים ומדברים והיא רוצה, רואים שהיא רוצה, איך שהיא משחקת בשיער וצוחקת על כל שטות… והיא מושיבה אותי במיטה הזו, זו מיטה זוגית עם חלל בשני הצדדים, צמודה לקיר […]
מסתכלת במראה, לא רואה דבר. הכל נראה אבוד,אפור וריק. איך אעבור? העולם נגדי. כותבת. מילה אחר מילה. זה עוזר? אני רק מתחילה רוצה לגמור, להתחיל מחדש, לסגור דלתות ולפתוח דרך […]
היא כל כך תמימה. מאוהבת בו,או שבעצם מאוהבת באהבה. היא לא מבינה שבשבילו הכל זה משחק. הוא אוהב לשחק ברגשות,הבן של זונה. זה עושה לו את זה,הריגוש. היא חושבת שהם […]
אנשים אומרים לי דברים, אבל לי לא אכפת. המילים שלהם לא חודרות לתוכי. אין להן משמעות בשבילי. הם לא יודעים, שמאחורי הילדה המתבודדת, מסתתרת מישהי שיודעת להתמודד. לאנשים לא אכפת […]
אני שונא אתכם – בריוני המתים תאבי בצע כוחניים אני שונא אתכם – שמש העמים אותי אתם לא מייצגים אני שונא אתכם – אבירי התיישבות אצלכם אין ספקות, אין תהיות […]
"האנה" ניק צעק מהצד השני של המסדרון בעודו הוא רץ לעברי. "מה" שאלתי. "אני…." הוא התחיל לגמגם ונעצר מולי. "מה?" אמרתי בקרירות למרות שליבי פעם בחוזקה. "אני..או..ה..ב…." "כן גם אני […]
רומאו ויוליה; תערים מפרידים בניהם תארים מפרידים בניהם, אך אחד לא יתקיים בלי האחר כמו אנטי חומר שמתאפס. ואף אחד לא מספר להם שהם טועים. אם העולם נגמר ומתחיל אחד […]
לי יש דרך מיוחדת, לכתוב שיר. שיר לא כמו שלכם, רגיל ותמים. בשיר שלי אין מילים ואין שורות ואין בתים, אין פזמון ואין רווחים, יש רגש ויש כנות, יש השקעה […]
הדבר הראשון שעשה הוא לבהות ביריכיי הערומות במשך דקות ספורות , אך אני הסתכלתי עליו בבהלה מתחת למשקפיים שלי שהיו נראות כמו תחתיות של בירה . כמובן שהתביישתי מהמראה שלי […]
נ.מ יואב: לא ידעתי מה לעשות, אך בסוף החלטתי לא לבוא. אין להם שום הוכחה לדעת שאני זרקתי את הסיגריות. עמדתי ליד רועי והבטנו על בית הספר, עד שלפתע לירון […]
הוא הניח אוכל על השולחן מולי והתיישב בצד השני שלו. "תאכלי." הוא אמר וקירב את המגש אליי, הרמתי את עיני אליו לשנייה וצחקתי, אלוהים, אני לא חושבת שאי-פעם צחקתי במרירות […]
בודק מצב אחרי מצב אחרי מצב מרגל אחרי עצמי מרגל אחריי סותר שמוסתר שכבוי, אני דלוק טובל בנוזל אחרי נוזל מהבהב מאופק שמאופק לצרוח בקולות עגולים הולך ועורג געגועים בערוגות […]
Dear Misaki, It's me. Elena. You probably already saw my name on the envelope, I don't know if you continued reading. I am afraid, honestly. I want you to read […]
רק רציתי להיות כמוה גבוהה ורזה על שלטי איילון הורדתי קילו, הורדתי מכנסיים גל גדות מוסרת שלום לאכול זאת חולשה אז עישנתי במקום ולקחתי הרבה כדורים נכנסתי לג'ינס וגם למיטה […]
פרק 2: ראינו שהחייזרים התקרבו לעבר האולם , אני שמתי לב שהם היו עם רובים . לפי חוברות הקומיקס שקראתי , זה כנראה רובים אמיתיים , אני כבר מזמן הפסקתי […]
החלטתי לכתוב הפעם על עצמי, על איך התחלתי לכתוב בעצם. זה בטח לא מעניין אף אחד, אבל גם המישהו הבודד הזה שנכנס רק כי אני התקווה האחרונה שלו למשהו מעניין […]
עיר הרוסה, מופצצת שנים ילדים מחפשים את הבית החם חברה מדממת, מלקקת פצעים ברחוב מפעמת תאוות הנקם הפצצות מלמעלה שורקות מסביב הילד גדל ואיתו הזקן החורף מגיע, השנה אין אביב […]
היא תפסה את החרב שלה והצליפה באוויר, מתקרבת באיטיות לעבר האופוננט שלה, היריב שלה. היא הייתה מרוכזת בו לחלוטין, כל טיפת זעה שנטפה ממנה נקלטה מיד במוחה ועברה את תהליך […]
״מה רצית לומר, קייט?״ לי אמרה. שתקתי. אני נשבעת שזה עמד לי בקצה הלשון, אני נשבעת שעמדתי לספר לה על זה שהלוויתי כסף למארק, אבל משהו עצר אותי, אולי הפחד […]
מאז שהלכת / צביה גולן מכל הזיכרונות שנשארו לי מאימא שלי, דווקא זה נחרת הכי חזק, ובאמת שאין לי מושג למה דווקא זה, למה לא אלפי רגעים מאושרים אחרים. אבל […]
חברה אחת ויחידה הייתה לי … החברה הזאת הייתה החברה הכי טובה שלי ,עברנו הרבה ביחד למרות הכול אני שכחתי מה היא חברות אמיתית . לשכוח חברות זה כמו שלא […]
בפרק הקודם: "שרה!" קראו לי השוטרים. "כן?" עניתי. "החלטנו שאת יכולה להיכנס לשם" אמר השוטר הנחמד. "באמת?" שאלתי בתמימות. "כן, אני אתלווה אלייך" הוא אמר ואני והוא התחלנו לצעוד לעבר […]
