פרק 11 ~ סודות של הים קמתי בבוקר וראיתי שישנתי 14 שעות! ואוו הייתי בשוק אני לא בנאדם ישנוני. ניזכרתי שמלא זמן לא ראיתי את טל! לקחתי את הנייד שלי […]
לכל קוראי אויב הממלכות היקרים. כפי שאת יודעים אני עושה את הסיפור ביחד עם aaliyot9 ואני מנסה להיג אותה כבר כמה ימים, אך ללא הצלחה. אני לא יכול להעלות פרק […]
זה היה בלילה עצוב ואפל, זה היה היום ששני עזבה את המשפחה בלי להגיד את הסיבה,אופק לא הצליחה להפסיק לבכות ,היא הלכה לה בשביל של היער החשוך הכול היה שקט […]
ברידג'ט התעוררה על משטח רך בצבע שמנת וערפל היה מסביבה. היה לה קר וכל מה שראתה היה ערפל לבנבן שכיסה את הכל, היא התחילה להתקדם אל תוך הערפל ללא ידיעה […]
ג'ונתן לא התכוון לפלוט צווחה שכזו, בטח שלא ליד קייט. אבל הוא היה די בטוח שראשים משונים לא אמורים לצוץ מתוך המים. זה היה ראשה של נערה, או אולי אישה? […]
אין לי אוויר. אני לא מאמינהה שכל הסיפור שלי נמחק. כל הפרקים שעבדתי עליהם שעותתתתתת. אני לא נושמת. ייואוווווו. בבקשה תצבטו אותייי. פרק לא יעלה בקרוב, הוא יעלה כשאני אצא […]
אני לא טיפוס שילך לפסיכולוג כי לדבר עם אנשים פנים מול פנים על מה שעובר עלי לא קוסם לי.. אני לא אוהבת את המבטים עלי ואת הרחמים. אני בוחרת לכתוב […]
את הדרך הביתה היא עושה בצעדים מהירים, מהורהרים, מאלה שמבקשים לחזור אחורה. אחורה לתחילת הערב, אחורה לתחילת השנה, אחורה לתחילת הקשר. אבל היא למדה עם השנים שאין טעם להתחרט, חרטה […]
נקודת המבט של מוראל: ״אליעד איפה אתה?״ שאלתי מבעד למוזיקה הרמה, ״אמא שלי איבדה את הנשימה, עכשיו.״ הוא אמר ושמעתי את הבכי בקולו. ״לעזאזל,״ מלמלתי לעצמי, ״מוראל תהנה ביום הולדת […]
" אינך חושבת שזוהי התעללות להאכיל דגים בפרוסת לחם ? " לפתע שמעתי קול שואל הסתובבתי באיטיות , ואז המבטים שלנו נפגשו . זאת הייתה הפעם הראשונה שראיתי אותו . […]
הבר היה מלא, סאם ג'ייק וסופי נדחקו ליד חרבת הריקודים "סאם למה שלא תביא לנו בירה" אמר ג'ייק וחייך סאם הנהן והלך "אז סופי איך בתיכון החדש?" שאל וחייך חיוך […]
נו אבל מה קרה?." סהר שאלה אותי בפעם המיליון. "כלום לא קרה, פשוט נפרדנו וזהו." אמרתי לה ונכנסנו לקפיטריה, הסתכלתי על השולחנות וראיתי את דנה יושבת עם גייד בשולחן אחד […]
ראשית, שלום. החלטתי להתחיל מחדש את סוד אפל. אני מתכוונת שאולי כך קוראים חדשים יוכלו גם להתחיל לקרוא, וגם תהיה לי הזדמנות להאריך את הפרקים, ולשכתב אותם מעט. רק רציתי […]
בל נאנחה מתרחקת מאחיזתי ומיתנגשת בגוף נוקשה וחזק ששולף את האוזניות שלה מפיל אותם ודורך עילהם עם הנעל שלו. היא נאנחה שוב והיסתכלה למעלה בבחור. הלב שלה דילג פעימה כעשהסתכלה […]
ישר בלי להסס אמה אמרה לאביה של אנה "אריק אנה נשכה מישהו סתם כי היא הייתה צמאה מה יש לך להגיד על זה??". אנה כבר הייתה מוכנה לרוץ ברגע שאביה […]
"יש לך פרצוף של מישהי בשם בר." קרצתי והיא המשיכה ללכת כשאני מסתכל עלייה והיא מסתכלת ישר. "כן,קוראים לי בר באמת" המשכנו ללכת בשקט מביך עד שהגענו לכניסה של הבית […]
~מנקודת המבט של אשלי~ אני נמצאת ליד התא שלי, נינה נמצאת לידי. שתינו רואות את גרייס מתקרבת, אז אני מתקרבת אליה בזעם ואומרת, "מה עשיתי לך שאת ככה עושה לי?", […]
נקודת מבט שקד "מה… איפה שי?" שאלה רומי באכזבה כשברוך וסיגל נכנסו הביתה ללא שי. "בואו שבו, יש לנו כמה דברים לספר לכם." אמרה סיגל. "שקד, בוא שב." אמרה סיגל […]
נ.מ של דולב השעה הייתה שלוש לפנות בוקר ,לא הצלחתי להירדם,כול מה שראיתי זה את הרגע שראיתי את אנאל שרועה על הכביש . קמתי ממיטתי יורד למטה לכיוון המטבח פתחתי […]
שרלוט הייתה ילדה בלתי נראית. לשרלוט לא היו חברים, ושרלוט הייתה רק יושבת בפינה וקוראת ספרים. שרלוט הייתה נכנסת לאינטרנט וכותבת לאנשים שהיא לא מכירה, דברים שהיא כן מכירה. מספרים […]
בוקר. השעה 6 וחצי ולצערי הרב השעון המעורר החליט לעבוד היום ולהעיר אותי לעבודה. זה היום הראשון שלי אז אני ממש מתרגשת. אני מקווה שהעובדים יהיו נחמדים ושתהיה לי אווירה […]
מורו ואני הלכנו בשדרות חצי האש ואני הבנתי שהמקום הזה הרבה יותר גדול ומסובך משחשבתי, לבסוף, אחרי אינספור פניות ועיקולים הגענו לבית ענק שחצי ממנו היה בצע אדום והחצי השני […]
קמתי בבוקר, ששתי ידיים גדולות וחמימות מחבקות אותי. נזכרתי באתמול וחייכתי, אני אוהבת את אושר.. הכי בעולם. "אושר.." מלמלתי ושיחקתי לו בשיער. "ממ.." הוא מלמל והרים גבות מבלי לפתוח את […]
פרק 17- -מנק' המבט של צ'ייס- ישבתי עם תומס, הוא שיכור אז ניצלתי את ההזדמנות שהוא יספר לי הכל. "אחי מה עובר עלייך?" שאלתי את תומס. "לא עובר עליי כלום." […]
"למה כשיורד גשם אנחנו לא יכולים לצאת?" ליזי הקטנה שאלה את מיכאל. "כי אנחנו נתמוסס." הוא הסביר לקטנה. "למה?" היא שוב שאלה. "כי ככה, ליזי. זה לא לגילך." הנה שוב […]
המשכתי להביט בגוף המוטל על הרצפה. "אני לא יכולה לסבול אנשים כאלה, הם כל כך מעצבנים." שמעתי קול ילדותי מאחוריי אך פחדתי להסתובב, ידעתי שזו דמות דמיונית. המשכתי לעמוד באותו […]
פרק 2: האורות מהבהבים מצדדיי, אנשים הולכים, נעלמים עם כוסות בידיהם. ושוב פעם השקט מכה בי. אוזניי נאטמות, רק קולות רקע נשמעים מסביבי. ושוב, אני בבועה שלי הכל שחור, אבל […]