בדרך לבית החולים,הביט דניאל סביבו. הוא הביט בכל אנשי הצוות הרפואי.הפראמדיקים שטיפלו בו. מחברים אותו לכל מינוי צינורות.כשהוא שומע ברקע את צלילי המוניטור שמנטר את ליבו. בעודם מנסים לעצור את […]
זה שלום של פרידה. של פרידה לתמיד. כי למרות שאני נמצאת, אני כבר לא כאן. אני אומנם לא מתה אך הפסקתי לחיות. כי אין לי בשביל מה. אני סתם מנסה […]
היי לכל הקוראות/ קוראים שלי. אני יודעת שלא המשכתי הרבה זמן את הסיפור שלי.. פשוט עברה עליי תקופה לא משהו.. אז ככה, אני מבטיחה שבהמשך השבוע אני אמשיך את שני […]
שעות הערב. דניאל ורעות ישבו על החוף וניהלו שיחת נפש ארוכה. ״דניאל,אני חשבתי על הכל..״היא אמרה לו בדמעות. ״..רעות,אני..״הוא אמר לה,מנסה להבין מדוע היא נסערת. ״..אני חושבת שאנחנו צריכים להפרד..״היא […]
פרק חמישי: דפני לוריאן "אני מצטער.. אתה חייב להאמין לי שזה נעשה למטרה לטובה" אמר ג'יימס, הוא התחנן לרחמים בפניי ריצארד, הוא רצה לרחם עליו, אבל הוא לא יכול, "אני […]
התחלתי לפסוע במסדרון שאורכו לא נגמר, הוא היה מעט חשוך. המבנה היה מקולף, ומעט ישן, צבוע בארבעה צבעים אשר הקשרם היה נורא מוכר לי שחור, לבן, אדום וירוק. ככל שהתקדמתי […]
ערב. דניאל,בחור מחוזר מאוד ויפה תואר,שוחה בים. כשלפתע הוא שומע קול של יריות.כאשר הוא במקצועו,מאבטח במועדון מאוד מצליח. עקב,כך מתפתח מרדף אחריי החשודים. דניאל נקלע לקרב יריות ונפצע אנושות בליבו. […]
אני יושבת ומסתכלת על הסביבה, הפרחים על המרפסת נמצאים בתחילת הפריחה והרוח הקלה הרעידה את צמרת העץ שעמד ליד הבית הנטוש. מול דלת הכניסה ובשביל הגישה הקטן היו זרוקים כמה […]
נועם, סהר ורוני אכלו את הסוכריות ואת מטבעות השוקולד, אבל הן סיפרו לכל הקבוצה בטלפון, בערב, את מה שהמדריך אמר להן. למחרת בבוקר, זאת הייתה החזרה השנייה של שתי ההצגות. […]
זה היה ביום רגיל עם שמש בשמיים פחות ענניים פשוט קיץ.. קמתי עשיתי את כל האירגוני בוקר שלי , התלבשתי יפה בכל זאת זה היום הכי החשוב היום זה היום […]
נקודת מבט מוראל "וזה בפנים,כן שקד מועלם עשה את זה שוב!" צעק שקד בהתלהבות,לאחר שהבקיע גול. "יאללה גם כן אתה,נו מה אתה עף על עצמך!" אמרתי בעצבים. "מה קרה מוראל, […]
ראיתי אותה מבעד לערפל. מתבונן, מאוהב היא לבשה שמלה שחורה חצי שקופה שנמשכה על הדשא הרטוב, בעודה צועדת. שערה בגוון השחור הגיע עד למותניה הצרים בתלתלים עבים. ליטוף של עלה […]
אזהרה: אל תנסו את זה בבית! כל מה שנכתב בפוסט הזה הינו יומן פיקטיבי של דמות פיקטיבית. רוב הדברים הרפואיים שנעשים כאן אי אפשר לעשות בבית בלי למות מיד. אחת […]
אין אדם שלא חשב מה היה קורה אם הייתי יכול לחזור אחורה ולשנות את מה שהוא עשה. לכל אחד יש את הדבר המפגר אידיוט חרא משפיל מעציב וכואב שהוא היה […]
אם הייתי אומרת לכם שהאנשים השמחים צבועים , הייתם מאמינים לי? אני לא מתכוונת לאלה ששמחים ומחייכים ובוכים בחדר אחרי שכולם הלכו, אה רגע… לאלה אני מתכוונת. אני מתכוונת לכל […]
קמתי ביער פחד ולא מוכר עדין חצי ישנה ועדין לא שמתי לב להכל לגמרי. אחרי דקה הצלחתי לסדר את המוח שלי ואיפה שאני נמצאת,וזה כל כך הפחיד אותי שפשוט נפלתי […]
אני לא מבינה איך אפשר להנות כשהם שם? איך אפשר לחייך או לצחוק כשהם שם בוכים ומתגעגעים? אני לא מצליחה לתאר אפילו את אותו הסטיאוציה בו הם נמצאים,תחת ירי אש,בלי […]
טרגדיה או סוף טוב? מה עובד יותר טוב? האם מוות של דמות ראשית באמת הורס את הסיפור, או שמא יש מקרים בו הסיפור משתפר? ומה אנחנו, כאנשים פרטיים, מעדיפים לקרוא? […]
רותם התקדמה לעבר הבניין הנטוש ההוא.. הגג שלו היה ריק. היא התיישבה על הגג.סוקרת את בדלי הסגריות ובקבוקי הבירה הריקים שנזרקו על הרצפה על ידי בני הנוער הרבים שמבקרים שם […]
זאת הפעם הראשונה באתר. אני לא מתכוונת לכתוב פה כי הסתכלתי קצת בסיפורים וראיתי שכל הדברים הטובים נבלעים בין הסיפורים שלפי דעתי (לפי דעתי!) פחות טובים. אני לא אומרת שהקטעים […]
את יכולה להיות מוקפת אנשים ועדיין להיות לבד. כי דווקא האדם שלא נמצא הוא הכי חשוב. ואת לא רוצה להודות בזה. לכן את מקיפה עצמך ברעש. בשמחה. בצחוק. מעמידה פנים […]
אני מדבר איתך את השיחות האלו בלילה כדי להגיד לך איך אני מרגיש. אני הולך להסיע אותך דרך הלילה במורד הגבעות. אני אספר לך משהו שאת לא רוצה לשמוע. אני […]
הגענו הביתה. הייתי עם חיוך כל כך גדול על הפנים. התיישבנו בסלון. "יאללה נקרא לחבר'ה? נחגוג את הניצחון?" אושר שאל אותי. הנהנתי. קראנו לכמה חברים וישבנו בסלון. אבישג ונועם עלו […]
די! די! תניח לי. אתה לא כאן, לא שמתי לב בכלל שהגעת. אתה לא אמתי. אני הדבר הכי אמתי בחיים המחורבנים שלך, הוא ענה. יש לזה סוף טוב, בטוח, חייב […]
"אין סיכוי בעולם שאני מתקשרת לאלכס!" התנגדתי ופיזרתי עם ידי את העשן שהמשיך לצאת מהמנוע. "יש לך רעיון יותר טוב?" היא אמרה, נשענת על דלת המכונית האדומה. "אפשר להתקשר להורים […]
היי אני ג'ון. ממתי שנולדתי הרגשתי שונה, הרגשתי מיוחד, כנראה שצדקתי אני בן מאה עכשיו. נולדתי ב1914, כלום לא נשאר לי בעולם הזה, במשך שמונים שנה נדדתי ברחבי העולם חיפשתי […]
**תיקראו את הרציתי להוסיף ** אופק ישר ניתק את החיבוק והתרחקנו אחד מהשניה. "מצטער.. אמ לא חשבתי שאני מפריע.. אני אלך" תומר מלמל ויצא. "לא חכה!זה לא מה שאתה חושב.."אופק […]
הקדמה- אף אחד לא יודע איך זה להיות לבד לגמרי בעולם, להיות נרדף רק בגלל מי שההורים שלך היו, דברים שלא קשורים עליך בכלל משפיעים על כל מהלך חייך, כאילו […]
לפתע המנהל פתח את דלת הכיתה וראיתי לידו את לינוי. ״אומייגאד.״ מלמלתי לעצמי. איזה כיף שהיא פה איתי, נמאס לי להיות בודדה. ״תלמידי כיתה י׳. זאת לינוי אלימלך, היא תלמידה […]
"ג'וני, אני זוכר אותך." אמרתי חנוק והוא ניתק אותי מהחיבוק מביט בי מוזר דרך הדמעות שהציפו את עיניו. "מה זאת אומרת זוכר אותי?" שאל וניגב את עיניו ביד אחת ואת […]
