משהו הופיע שם למעלה מעט לפני אחת בצהריים. רבים מאתנו עדיין היו בארוחות הצהריים, חלקינו היו כבר בחוץ, עומדים ללא תנועה ברחובות מביטים מעלה. היו צעקות, ידיים של מאות אנשים […]
תגיבו לי בבקשה אני רוצה לדעת מה הדעה שלכם נקודת מבט של דניאל בהיתי בה כמה דקות מנסה לעקל לא הבנתי לפני שעה אמרו לי שהיא מתה ועכשיו היא פה […]
לפני הכל, כשהעולם היה רק אוסף של חתיכות קטנות של מציאות שהסתובבו סביב חור, נוצר האוויר. האוויר סחרחר סביבו את כל החתיכות, והעלים את החור. הוא משך לתוכו את החתיכות […]
לצרוח את השתיקה – 33 *נקודת מבט דולב* אני וריי חיכינו בחוץ כדי להשאיר את ג׳וי לבד עם שון המזדיין הזה. לא מגיע לו אותה! לאף אחד לא מגיע, היא […]
אתה יושב על גג הבניין הכי גבוה בעירך, בוהה בהריסות שהפכו לשגרת היום-יום שלך. אתה יודע שכולם נעלמו, ומשהו קרה בספטמבר, אבל אין לך מושג מה. אתה מנסה לחשוב, להיזכר, […]
"היי, למה את כאן, על הגג, שוב?" שאל חד הקרן שלי, "אני אוהבת לשבת פה, הכל שקט" עניתי לו בנעימות, בעוד שמשב הרוח הנעים הזיז את שיערי הפזור מצד לצד, […]
ההחלטות. הבחירות של חיינו, אלו שחשובות ואלו שלא. ההחלטות שחשבתם עליהם כבר נצח ואלו שלפני שנייה לא העליתם בדעתכם על המחשבה הזו. ההחלטות שהחלטתם לבדכם ואלו ששאלתם את דעתם של […]
ללמוד לחיו עם עצמך זאת משימה קשה במיוחד בשביל אנשים כמוני שהם בוא נאמר חלשים יותר. אז כאב יש לנו תמיד וחולשה יש לנו כמעט רק חסר משהו שישלים את […]
ניסיתי נואשות להשתחרר מאחיזתו של הפגקון. המאמץ שלי לא עזר, הפגקון הרים אותי והעמיד אותי מול נוקי, נוקי תפסה בחזה שלי בכוח. שיערתי שהיא עומדת להשמיד אותי כרגע ודבר לא […]
לבשתי ג'ינס קצר קצת יותר מידי,גופיית בטן צמודה ולבנה עם מחשוף ואולסטאר. "סרינה אני יוצאת!" צעקתי לסרינה כשהיא הייתה במקלחת,ומיהרתי לצאת בלי לחכות לתשובה. הסתכלתי בשעון תוך כדי שאני עושה […]
"קומו חבורת נקניקיות!" צעק ניק בכניסה לחדרם ומחא בכפותיו ברעש. הילדים מתמתחים בעייפות. "אני מצפה לראות אתכם בחדר האימונים בעוד עשר דקות לבושים באלו" צעק ניק וזרק להם חליפות צמודות, […]
הכאב שנשאר עם השנים, הפחד שמשתק את הכאב, הימים לא היו אותתם ימים כמו העבר , אני יכולה רק לספר שאני הייתי שם , אבל בכל זאת. עברתי המון. הפחד […]
הפרק מוקדש למעייני שכל כך אוהבת אותם פרודים ולפירפירושה שנתנה לי אחלה סיפור להעביר איתו את הלילה, אוהבת❤️ ————————– – נקודת המבט של מור- ״בת דודה של דניאל?״ אגם קיפצה […]
אזהרת ספוילר: טוב, אז אני אם אני לא הייתי יודעת מה אני מתכננת (ואין לי שמץ של מושג מה אני מתכננת אני מחליטה תוך כדי כתיבה) אז לדעתי קלרה מעולם […]
ראיתי את ההודעה, בהתחלה לא הבנתי, ואז קישרתי, את ההתנהגות של עדן. איך היא נלחצה, שאביאל נישק אותה, וליטף אותה, אבל אנסו אותה?, זה כזה מוזר. עמדתי, עם הפלאפון שלה […]
הסוד פרק 27: "מור קומי" שמעתי את אשלי והתעוררתי. "מה השעה?" שאלתי בעייפות "אחד עשרה" אמרה וקמה ממיטתי. הסתכלתי הצידה וראיתי את המיטה ריקה. הייתי רגילה לקבל נשיקת בוקר או […]
הנה נולד הילד. נשמעות דרישות האפידורל של הגברת שמתבכיינת בקול על כאביה החזקים בכל רחבי בית החולים, או הבניין של היולדות… שכרגע הגברת, מיטל, נמצאת בו, רועשת ונרגשת. "בבקשה לא. […]
אני מאיה, יש לי עיניים כחולות גדולות, אני כעיקרון רזה. אתמול עברתי דירה, אני דווקא שמחה, לא היו לי חברות בבית הספר הקודם. אני מקווה שיהיו לי חברות בבית ספר […]
פרק 9: ליאור.. אתם יודעים, השכן שלי. הוא הסתכל עליי ואפילו לא אמר שלום! עיקמתי פרצוף ונכנסתי לבית ספר. פתאום כמו פאפארצי שבע מאות ילד באים אליי אמאאא מה קורה […]
הוא מהיר יותר מהאור, קליל יותר מהרוח, שקט יותר ממים עומדים. עייניו כסופות יותר מהירח, שיערו כהה יותר משמיי הלילה. גופו חיוור יותר מכוכב יחיד ברקע השחור. שפתיו בצבע איריס […]
עברה כבר שנה. חשבתי שכבר עבר מספיק זמן בשבילי שאני אוכל להמשיך הלאה, להשכיח את המועקה שיש לי על הלב, השבר הענק שמסרב להירפא. והינה שוב, משום מקום, כמו פצצה, […]
מנקודת המבט של אלינור- ״מותק, הספרייה נסגרה לפני כמה דקות״ הספרנית הראשית בספרייה העירונית אמרה לי ברכות והניחה על כתפי את ידה. הסתכלתי עליה. ״לא שמתי לב, סליחה״ מלמלתי בחיוך […]
למחרת כשהתעוררתי קלרה תלתה כביסה. השעה ככל הנראה הייתה מאוחרת כי השמש כבר שקעה בחוץ. "את ישנת הרבה מאוד, רובין. כנראה תופעה של הגעה מהעתיד. " אמרה קלרה ועזבה את […]
אפילו שהיא לא ביקשה, אני מקדישה את הפרק הזה לtomer291 שגרמה לי לחיוך ענק על הפנים, ואני עכשיו עפה לקרוא את הסיפורים שלה :) -נקודת המבט של אן- החלפתי לבגדים […]
פרק 4- בייתם של הדודים שלי היה ממש על קו החוף ואני רציני, כלומר בגאות עם הייתי יוצא אל המרפסת הקדמית כבר יכולתי לגעת במים רק מישיבה על ריצפת העץ […]
יום שלישי והשעה תשע בערב. "אנדי! אנחנו יוצאים!" צעק מר ווטרס, אלווין. אנדי ירד במדרגות של ביתו עם אוזניות אדומות סביב צווארו. הוא לא יכל להפסיק לחשוב על אירועי האתמול. […]
התחושה של הסיפוק, התחושה של העצב שהכל נגמר כל כך מהר אני זוכרת איך הייתי כל כך קטנה . הכל היה שונה מתמיד, ציפיתי להיות במקום הכי טובה השלווה שמתנגשת […]
"לא." היא קבעה, ספק לא בטוחה ומערערת על מקומה, ספק מודיעה בסרקסטיות וקצת בנחישות. הפנים שלה לא הביעו דבר, וחוץ מהדמעות שנגלו בבהירות אל עיניהם של הסובבים אותה, הם לא […]
" מה- מי את?" שאלתי מבוהל. " קוראים לי מרינה." ענתה בחיוך. שמעתי את שיי ומירה מתקרבים אלי מאחור, ומירה עזרה לי לקום. " אני ממש מצטערת שהבהלתי אותך." הוסיפה. […]
היא הרגישה אבודה, לעזזל, איך היא עשתה את כל זה? איך היא שברה את המראה והעיפה אותה? איך היא רצחה את סאם בלי להיות אפילו מודעת לכך? היא חשבה והבינה […]
