היי אני ממש מצטערת שלא העלתי הרבה זמן פשוט בגלל יום הזכרון וההיתי חולה והכל אז.. קיצר אני מממש מצטערת והנה פרק כפול במיוחד בגלל זה מקווה שתאהבו <3 פרק […]
פרק 51-סוף סוף אני ממליצה לכן לקרוא את הפרק האחרון שוב!!!!!! נמ הארי היום אני עומד ללמד את לור איך לשלוט ביכולות הערפדיות שלה… יצאנו ליער שנמצא בקרבת ביתי כשאני […]
"וגם אני מצטער גבר" אמרתי והתחבקנו חיבוק גברי "אבל לפני הכל יש משהו שאתה צריך לעשות" אמרתי והוא הנהן. נקודת מבט של ליאן: "ליאן?" שמעתי מישהו קורא לי ותקתוק בדלת,הרמתי […]
בקבוק רום עמד פתוח על השולחן, אך המקום לא הדיף ריח של אלכוהול. לא, הוא הריח כמו דבר מה מתוק, זיכרון טעים מימי עברו. המקום הריח כמו שוקולד. האדם שהשאיר […]
אוראל ולידור יצאו גם ודיברו עם שון ואורי ואני נכנסתי הביתה בשקט.. נכנסתי למקלחת וכשיצאתי הם נכנסו לחדר כשהייתי עם מגבת עלי עוד -,- חוצפנים. אורי:״ טוב דברו אתם״ אוראל:״ […]
והוא הולך ברחוב בבוקסר הלבן עם הנקודות האדומות והגשם יורד גשם של דמעות ומחשבה על דבר אחד לא על נקמה ולא על עצב אבל גם לא על שמחה אלא על […]
-נקודת מבט מיה (כי גם לה מגיע איזה שני פרקים)- ״לך הייתה חברה?״ אני שואלת, מקפלת את הרגליים שלי כך שהראש שלי נשען על ברכי. אין לי מושג מאיפה הבאתי […]
היי בנות אני מצטערת שהפרק הקודם היה כל כך קצר כתבתי פרק שלם ויחסית ארוך והוא אכשיהו נמחק לי וזה העלה את זה במקום…סורי פרק 34 נמ מל (כל הקישורים […]
-ליסה- ג'ון התעלף, אולי בגלל הריח הנורא ,אבל נראה לי שבגלל שהוא ראה את הגופות,יותר הגיוני,הרמנו לו את הרגליים כדי שהוא ינשום יותר טוב,אבל עם הריח הזה לא נראה לי […]
עכעכעכעכעכעכעכ !!!! זה הפאנפיק הראשון שלי מקווה שיצא סבבה :) טוב אז מתחילים : ~נקודת מבט ליב~ זה היה עוד יום רגיל בבית ספר ג'וש ( הביריון של בית הספר […]
תמיד ידעתי שאהבה שלי כלפייך היא יותר מסתם ידידות אך תמיד חישבת אותי כאחות , מישהי שאפשר להשען עלייה כתף , תמיד הגנת עליי מפני סכנות. אני זוכרת את הרגע […]
חיכיתי בתחנת האוטובוס הריקה, רוח חזקה נשבה ופרעה את שיערי. הייתי מבולבל, מפוחד, לא ידעתי מה הולך לקרות. מחשבותיי היו סוערות בראשי, הייתי כל כך מבולבל. הוריי לימדו אותי לשמור […]
חלק ממש קצר מהפרק שהיה .מחר עלה את כל הפרק כי פשוט אין לי ממש זמן עכשיו אלין דור או רון מטוח פרק 12 אני מצטערת היא אמרה אני מצטערת […]
קיבלתי היום את הטלפון הראשון שלי, ההתמחות כבר הסתיימה. ידעתי בדיוק מה אני צריכה לעשות ומה אני צריכה להגיד כשיעלו על הקו. אני מספיק מניפולטיבית כדי לדעת איך לעבוד. במחלקה […]
אני מסתכלת על השלט הגדול שזועק 'הדסים' בשחור. שלט שכמה שארצה, לא אוכל להתעלם ממנו. אני מעיפה מבט לאחור. אל אימי, אל אבי. מבט מתחנן עולה בעיניי. אולי התחרטו, ובכל […]
ואני יושבת על אדן החלון והרוח מכה בפניי ושיערי השחרחר נהדף על עיניי ונדבק לדמעותיי ואני כותבת את הרגשתי ומה שעל ליבי ומה שבנשמתי על אהובי נפשי התאומה יקר ליבי […]
אני עדיין זוכרת אותך, אתה יודע? הרי, איך אפשר לשכוח את האדם ששבר את ליבי? כמובן, אחריך הגיעה שורה של לבבות שבורים, אבל אתה היית הראשון. אתה היחיד שאני יכולה […]
**מנק' המבט של ירין** 'אני מקווה שעשית מה שאמרתי לך' קיבלתי פתאום אסאמס מעומר. 'אל תדאג, הכל לפי התוכנית' כתבתי חזרה, כיביתי את האייפון ושכבתי לישון ליד עדי. ~פרק 12~ […]
התעוררתי בבהלה לקולות ההזעקה שנשמעה ברחבי העיר…\"הם שוב מתחילים\" חשבתי לעצמי זה לא פעם ראשונה שהם שולחים עלינו טילים. אני גרה בפנמייה לילדים עזובים, קוראים לי לונה. ההורים שלי נטשו […]
נקודת מבט אוראל אמרו לי שהיא צריכה ללדת בקרוב הלכנו לביית ונרדמנו מחובקיים ואיי איזה יום מתייש זה היהה –בווקר — חייםשלייייי ?" עמיית קפצה עליי בחיבוקיים "אחח למה ?" […]
הקדמה : הסיפור מסופר מדרך עניו של כלב , כלב מיוחד במינו שמשרת בצבא , עברו לא מקים עליו , הוא טיפוס מרדן אבל חברותי מאוד , בסופו של דבר […]
פרק עשרים ושבע: יומיים אחרי השימוע החלטתי שאני חייב לדבר עם אמה. מצאתי אותה ישובה במקומה באחד השיעורים. השיעור עוד לא התחיל כך שזו הזדמנות מעולה. "היי אמה!" קראתי לעברה. […]
הפרק הבא יהיה בנוי בצורה שונה , הפרק יהיה מסופר בתור הראיון של הבנים לתוכנית , כל פעם יהיה קטע שמראיינים זוג שונה . נכנסנו לאולפן שבו נתראיין , בדרך […]
נקודת מבט ניקי: הוא נישק אותי, אהבתי את הנשיקה הזאת.. רגע מה? לאא!! אני עם יקיר! "מה נראה לך שאתה עושה?" צעקתי על אביאל כשהתנתקתי ממנו. אני צבועה!! אני צועקת […]
דמויות: -כולם בני 16-ג'ק פרקינסון- הבן של הנשיא.כוח- יכול להפוך לבלתי נראה.מראה- שיער חום, עיניים כחולות, נמוך ולא אתלטי כלכך.אופי- מפונק, ביישן, אוהב הרפתקאות.מקום מגורים- ארצות הברית, וושינגטון. ג'ייסון רייט- […]
פרק 3: "מאיפה אתה רוצה שאתחיל?" שאלתי אותו, "מהרגע שנולדת" אמר דניאל בהחלטיות. "אה אוקי.. נולדתי בשיקגו בשנת 1926, גרתי עם אמי ואחותי הקטנה, גרנו בעליית גג של בניין, אמי […]
הוא איבד כבר את הכל, את חבריו, את משפחתו,את אהובתו , את שפיותו. אנשים מסתכלים עליו בהרמת גבה חלקם בזלזול או ברחמים. הוא מסתובב לו כמו ילד. כשמדברים אליו הוא […]
עצמתי עיניים ונזכרתי בפעם המיליון באותו יום, באותו יום ששינה את החיים שלי. הייתי בת 3 וחצי. אבא ואמא הביטו בי בדאגה, הם כנראה הבינו שמשהו לא בסדר. הם לקחו […]
