אין סוף לחרפות העולם! אם חשבתם ששוד ניצולת שואה, או נטלי כהן וקסברג הם דברים הזויים, אז תוסיפו לרשימה את הדבר הבא: השעו ילד אוטיסט לארבעה ימים מבית סיפרו כי […]
אני חיה עם חלום-כוכב, הוא בשמיים, זוהר, מרגיש במרחק נגיעה ולפעמים… אני מושיטה יד, מנסה לתפוס בו, לקחת חתיכה, אבל הוא רחוק כל כך אז שוב אני מנסה, מטפסת על […]
מה לכתוב כשנגמרת ההשראה? קשה מדי לחוות מחסום כתיבה. אין איפה/איך לפרוק את הרגשות והמילים, הן לא יוצאות. אז עזרו לי בבקשה להיפטר ממחסום הכתיבה. שלחו לי רעיונות לשירים או […]
אוקיי זה ממש שונה ממה שזה נשמע , פה אין שום חמנה חצויים ,אלים ,מפלצות ואפילו לא טייסון . הסיפור יתמקד בג'ייסון ותאליה שהם שני תלמידים חדשים שמגיעים לבית ספר […]
״את מרגישה את זה?..את החמימות?״,שאל דניאל וידו החליקה על בטני הרגשתי אי נוחות ברור…אבל זה בטח רק כדי להשתחרר קצת ״את צריכה להוציא את כל המחשבות שחונקים אותך…לשחרר הכל״,אמר וידו […]
"ברגע זה אני מכיר אותך אבל את לא מכירה אותי" הוא אמר ,לא הבנתי למה הוא מתכוון "למה רק אתה מכיר אותי?" שאלתי קצת בביישנות "את רוצה לדעת?" הוא שאל […]
אנחנו נופלים בדשא הלח. אני מעבירה את ידי בשערו הרטוב מהדשא, בטני גועשת. "עינייך יפות יותר ממיליון הכוכבים שצופים בנו" הוא אומר, ומחווה בראשו לעבר השמיים. אני מחייכת, מחליקה את […]
הצתערתי על כך שעזבת , הצתערתי על שלא ביקשתי סליחה אחרונה , הצתערתי שננתי לך ללכת, הצתערתי שאני לא איתך , אני לבד בשדה בקרב , וסופי הוא סיפור גבורה […]
לשונו הגיעה במגע מושלם עם לשוני, פי בלע את פיו. כל כך הייתי צריכה אותו לידי, כל כך שמחתי שהוא נתן לי את האפשרות לפגוש אותו היום. הוא, כמוני, עסוק. […]
לא יכולתי לנשום כשראיתי את פיורה לראשונה, הרגשתי את הזיעה יורדת ממצחי ואת גרוני נסתם לנוכח מראה המדהים. שתקתי, רציתי כל כך… להושיט יד, לתפוס בצמותיה הזהובות, לראות את עינייה […]
פקחתי את עייני , וכל משראיתי היה מטושטש . לאט לאט הכל נהיה יותר ברור . אני נמצאת בחדר סגול , על מיטת מים גדולה ועגולה עם סדינים סגולים . […]
פרק 1~ בבוקר – שבוע לפני תחילת הלימודים : -נקודת מבט של שרון- קמתי בצרחות לא הבנתי מאיפה הן באו ירדתי במדרגות לאט לאט לקחתי איתי כרית למקרה שיש שם […]
"אממ..איפה סטף?" שאלתי, הקול שלי יצא ממש כמו ציוץ, ממש לא התכוונתי לזה. הידיים שלי היו הדוקות באופן עדין מסביב למגבת הרכה. העיניים שלי זינקו במהירות למטה לכיוון המגבת כדי […]
"את בטוחה שזה כאן?" שאלתי קצת בחוסר אמונה "האמת שלא" לילי ענתה לי, הפעם האחרונה שהייתי בגבעת אנטרפולס הייתה שהייתי בת 4 , אני צריכה קצת להתרכז בוני" היא הפצירה […]
זה בנוגע לסיפורים שכתבתי כאן, אז אני חושב שיהיה לי יותר קל להביא את הסיפורים במשחק מחשב יותר מאשר לכתוב… אז בערוץ היוטיוב שלי https://www.youtube.com/user/itaynatan/videos אני אתחיל את הסיפורים מחדש(כולל […]
אז היום איתן אוהב אותי, מאוד. יש לו חום, ומסתבר שאתמול הוא נרדם ולכן השיחה נקטעה. בגלל זה יש לי תמיד רגשות אשם אחרי שאני כועסת עליו. אין עליו, באמת. […]
בהר האולימפוס גרים אלים , חלקם נאים , חלקם מרושעים , ואף מצחיקים , בהר האולימפוס יושב לו זאוס המניאק על כיסאו , והרה המטומטמת יושב על ידו , אלו […]
לבי ממשיך לדפוק בחוזקה למרות שאיני שומעת אותם עוד. אני מתמוטטת על האדמה הקשה, כול חלק בגופי כואב, אני מרגישה את הדם פועם בעורקיי, קול ניפוץ זרדים נשמע מאחורי, בן […]
פרק טיפה משעמם, אני בעצם מסבירה מה היא עשתה במהלך היום אבל הסוף… מתחיחחח ~בוקר~ התעוררתי עם חיוך על הפנים וראיתי שנייל לא לידי,התבאסתי מכך אך הרגשתי שונה, שמחה יותר, […]
נקודת מבט יקיר: "אבא בסדר" אמרתי לאבא שלי בפעם האלף ואנחנו מדברים רק 3 דקות.. "יקיר אל תגיד לי בסדר. תדבר על זה עם ברוך ועם הילדים שלו.. את המלחמה […]
עלמה: התעוררתי במקום לא מוכר, כמעט צעקתי למאי שתבוא לפה אבל אז נזכרתי שאין יותר בית שלי, יש רק בית גדול ומשעמם. קמתי באיטיות מהמיטה ושיפשפתי את עיני. זרקתי על […]
כל מי שאני רואה, יש לו מישהו להחזיק לו את היד, זוגות זוגות הם הולכים ומחזיקים ידיים. ולי אין מי שיחזיק את היד, יושבת בפינה ותוהה אם עשיתי משהו רע, […]
דיבורים וסוף טרגי … הוא כל כך אהב אותי ,ואני אותו ,באמת . אבל הפחד אחז בי חזק יותר מאהבה . היינו נפגשים בסתר ,מדברים על העתיד, על חיים טובים […]
"יש גופה בתא שלך." הטלפון החליק לי מהיד מרוב בהלה. גופה. בתא. שלי. צרחתי, צרחתי הכי חזק בעולם, אני חושבת שאפילו הזקן החירש שגר ליד הבית שלי היה יכול לשמוע […]
פחד. מילה בעלת שלוש אותיות פשוטות. אך עדיין אומרת המון. לכל אחד הפחד שלו. הפחדים שלו. אין דבר כזה להיות חסר פחד. תמיד יהיה פחד שישכון עמוק עמוק בתוך הנפש. […]
"מה זאת אומרת שזה לא הדבר היחיד שעיצבת?” שאלה קליירי בתמיהון. "בואו נגיד שיש לי תפקיד חשוב יותר בעולם ציידי הצללים.” ג'ייס אמר, “אסור שיקרה לי משהו רע.” ענתה מליסה […]
היא קרה. כל כך קרה. אני לא יכולתי לעשות שום דבר. נאלצתי לשבת בצד ולראות אותה מתנדפת עם הרוח. אז כשידעתי שזה סופי, ניתקתי אותה מהמכונות, ובלי שאף אחות תראה […]
ריילי התחבאה מאחורי העץ הגדול ביותר שהיה באיזור, מציצה תמידית על השטח כדי לבדוק אם האויב עדיין רודף אחריה או לא. היא הרגישה אשמה גדולה שנטשה את חברותיה בעת שהן […]
"איך אתה מעז?!" צעקה אתנה בזעם על פוסידון. הם עמדו אחד מול השני, נועצים מבטים זועמים אחד לשני. "בלי הבת שלי הבן שלך היה מת עשר דקות אחרי שהמסע הראשון […]
