יעל הייתה אחות אחראית בבית-חולים הידוע בארץ. כל חייה הוקדשו לעבודה שאותה ביצעה ביעילות ובנאמנות, לא היה לה דבר חוץ מהעבודה. שהייתה מגיעה לביתה לנוח מעט, היו מצלצלים מהמחלקה ומבקשים […]
האחרונה שהלכתי הראשונה שתישאר עם כל הקושי אני האחת שתסתדר עומדת מולך בחצי חיוך מובך אתה לא מרוכז מוחך מלוכלך לבי פועם ממיין רגשות אתה מחבק אותי קלות לא מצליחה […]
הוא היה אומן שאת עבודתו הערכתי עד מאוד ואחר יצירותיו עקבתי במשך זמן מה, ושבועה בפי שזוהי הסיבה היחידה שבשלה העזתי לעזוב את חלקתי. אמנם נותרתי מלא ספקות בעת דשדושי […]
היי לכולם, הפרק כמובן לא אמיתי. הוא מהמצאתי בלבד. היה לי לילה סוער. ליאור (המצב בינינו לא ברור הוא היה ידיד כרגע אין לי מושג) התוודה בפניי שהוא אוהב אותי […]
כשפותחים את מקלט הטלויזיה בשעות הערב נראה שכל עם ישראל סובל מבעיות אכילה. האמנם? המון תכניות בישול ואוכל. נראה שהכל עובר דרך האוכל האוכל הפך לבילוי. נורית וחברותיה החליטו לחגוג […]
ישוּבה הייתי במלון טופז במלטה לארוחת הבוקר. השולחנות היו ערוכים יפה ובטעם, אבל מה היה עליהם? לא עלינו! מיטב "מטעמי" המטבח האנגלי. קתלי חזיר, שעועית אפויה ברוטב עגבניות, קפה בטעם […]
"אוכל, קדימה אוכל". כל הטירוניות בסדרה אי-שם שעטו עם הצלחות והמסטינגים לעבר התורניות שחילקו את האוכל. ניתן היה להבין שזה לא היה האוכל הכי טעים בעולם. אז מה כבר אוכלים […]
עוזי ואורי צעדו בשדרה מוריקה שפרחיה הסגולים ריפדו את האדמה. הם לא שמו לב שהזמן חולף וכך המשיכו ללכת לבית הספר. "הי!" שאל עוזי "הכנת שיעורים?" " לא"– ענה אורי […]
הברון הסתובב באחוזותיו והיה מרוצה ומדושן עונג. "יפה", אמר, "לא חסר לי דבר, האחוזות מכניסות הרבה כסף ואני יכול לטייל ולצאת למסעות ציד. אני יכול לארגן נשפים ולהזמין את כל […]
יורם היה בחור נאה, בנוי לתלפיות, חובב מוסיקה קלאסית ואמנות. מנומס צייתן, כפי שאומרים ילד טוב מבית טוב. מעולם לא התחצף להוריו, לא היו לו דרישות מיוחדות, גם שהיה תלמיד […]
בחרתי ללכת אל הלא נודע. לעזוב הכל ולעבור לשביל אחר, בלי לראות בבירור לאן יוביל. בחרתי לתת למקום לקחת אותי. אינני יודע אם זו הייתה טעות. זה פשוט קרה. נכנסתי […]
"היי! מי זרק את זה?!" שאל ברוגז ליאור בזמן שנאיר את שאריות כדור השלג מהמעיל שלו. כולם משכו בכתפיים בחוסר ידיעה. זה תמיד משעשעה אותי. סילברמיסט פרוסט זה השם. לא […]
Carlos Alberto De la Bercena is a famous architect in charge of one of the most prestigious construction companies in the country, which he directs alongside his great friend Bruno […]
Baldemaroo did not know what to do with himself in those moments, how Marianella had accused him of what he had never done to her, rape was the most extreme […]
שרית היתה עיתונאית מתחילה. היא סיימה את לימודיה בהצטיינות ב"כותרת" בי"ס לתקשורת. היא התקבלה לעבודה בעתון יומי ונשלחה לסַקר ארועים בקְרָיוֹת ובצפון. חזרה עם כתבות מעניינות. כשהנגישה את הכתבות לעורך […]
חבורת המטיילים ישבה במסעדה אפריקנית בתום סיור ספארי בערב. היינו ישובים ליד השולחנות והנה הגיעו המלצרים. בלילה ראינו רק את העיניים. עיניים טובות ואומרות הרבה. אחד המלצרים הכריז: "אתם מישראל! […]
"לא יקרא שמך משה אתה מַתָּ, שמך הוא המספר שעל ידך. (ק. צטניק) משה נשא את סבלו בדומיה כל שנותיו במחנה אושוויץ. בנס שרד את מחנה ההשמדה, נדד באירופה והגיע […]
"יום מושלם עובר על כוחותינו" הכריזה טלי בשמחה. "כיף, נוסעים בין ההרים הירוקים, האגמים הכחולים, הפרחים הצבעוניים, אוכלים ארוחות נהדרות, שפתיים יישק. מה עוד יבקש האדם וכל זאת במסגרת חופשה […]
קוראים לי לנדן ואני הייתי רוצה לספר לכם משהו שקרה לי לפני כמה שנים זה קרה בבוקר בהיר אחד השעה הייתה 10 בבוקר . קיבלתי פתאום פלאפון ממישהו מהמספר של […]
"בבקשה לא! תעזבו אותי!! מה עשיתי לכם??" היא התחננה. אך הם התעלמו מזעקותיה והמשיכו להפליא בה את מכותיהם. כל איבר בגופה כאב, והיא רק ייחלה לרגע בו הכל ייגמר. מזווית […]
ליאם הביט בשקט על הנערים הרבים שמילאו את האולם, מסתכל על המנהלים המבולבלים, שומע לחשושים ומלמולים לא ברורים. כולם היו מבולבלים, כולם לא ידעו מה הולך לקרות. "קדימה, תתחיל להרצות" […]
בין שבע לשמונה זה ככה. איך? ככה. מיתר משכנעת אותי לקום בשעות האלה. מיתר משכנעת אותי תמיד: למצוא עבודה, להפסיק ללבוש חזיות, לקום מוקדם. מיתר משכנעת אותי תמיד אבל לא […]
פרק 3 ~המחברת~ בל יצאה מחדרה והתחילה ללכת לכיוון הדלת הראשית. היא לבשה שמלה קיצית בצבע בז'. בידה היה קרדיגן בצבע לבן, הפלאפון שלה ומפתחות. "את הולכת ללונה?" ג'קסון צץ […]
Rosalina wanted to know if Baldaro had really tried to talk to Ramiro, all she cared about was whether Ramiro was so opposed to the idea that they would finally […]
יונתן התעורר כמו בכל בוקר, גילוח, שתיית קפה הבוקר על מנת להתעורר באמת. נפרד מבני משפחתו ונסע לעבודתו כמרצה במכללת ספיר שבנגב המערבי. "הייתי רוצה לצאת מכאן, אבל לאן אוכל […]
"המזל האיר לי פנים" הכריז אלי בשמחה, זכיתי בלוטו מעתה לא אעבוד קשה, אשקיע בעסק ומדי פעם אראה מה קורה בו. "תזהר בני", אמרה אמו "יצוצו לך פתאום הרבה חברים" […]
"מצבנו על הפנים" פתחה נאוה ואמרה: "זה פשוט נורא להסתובב בקיבוץ ולשמוע כל הזמן: "איתן שלכם הוא ילד עז פנים, מתחצף לילדים, למטפלת למחנך ובעיקר לבנות" "מה אעשה עם זה? […]
עבר, הווה, עתיד. על איזה זמן עליי לחשוב כל הזמן? אוקיי, לחלוטין אל תחשבי על העבר יותר. ״אבל היה לי כלכך כיף אז, למדתי כלכך הרבה ואני מתגעגעת לתחושות שהיו […]
כשאנחנו מעשנות היא רכה. היא מניחה את ראשה על כתפי ולוחשת מילים עדינות: אנחנו, חיבוק, כרית. כשאנחנו מעשנות היא בלתי נשכחת: יד ימין אוחזת במצית, יד שמאל מגוננת מהרוח, פניה […]
היא פתחה את הדלת והוא עמד שם. היא לא ידעה מה להוציא מהפה. היא רצה אליו במבואה הקצרה שבדירה שלה והוא תפס אותה כשהתיישבה עליו. היא ליטפה אותו באוזן ואז […]
