טיפין טיפין, הימים זוחלים ומזדלחים, אל עבר קו הסיום. אל היום בו תוכל, תוכל לתת לגופך לשקוע, לספוג זכרונות, חיים מתחדשים. אל היום בו לא תהיה עוד בין שני יעדים, […]
אני רק רוצה לומר שטוב לי בלבד, אני יודע את זה בד בבד או בדעיבד, כי אני חיי אותו כבר תקופה קיבינימאט, וזה מרגיש לי שהפסדתי, כי החיים עשו לי […]
And I walked While time was sleeping While time was slipping Through my fingers Like sand. Dirty, gray sand In my fingernails. Disgusting pieces Of existence. And I walked While […]
I hate it. I hate it when I can't And I hate it when Someone suddenly needs it! I hate it! I hate it when no one hears well enough, […]
"אני תופס אותך בביצים," אמר השד וחייך חיוך מלא שיניים שבורות, שפתיו היו סדוקות, "אתה מדמה בנפשך שאתה על הסוס, מה? דוהר אל האופק, מה? אבל לאופק יש עוד אופק […]
על שאירע בירכתי ארצנו בכיתי על איך נפלו עלימים אל-תריעו בישראל, אל-תאזינו למוזיקה. פן תהיה מותם ריקם, פן שנית יקום רוצחם. הרי בערבה שירי אבל חוברו, כי שם במים קטינים […]
קשה להבין איך אדם משתנה בכמה שנים, ואפילו פחות- בכמה דקות. אף אחד לא מודע לכך תחילה- יש חשדות, כן, אך אתה מסרב להאמין לכך, לכך שיש בעיה כלשהי עם […]
יש לי כמה שאלות לשאול אותך: היה איזה רגע אחד, שבו… תהיית?, איך נוצרנו? איך יש דבר כזה עולם? יקום? הרי לא משנה איך תחשבי על זה: האבולוציה או אדם […]
אביטל ותובל התחבקו , הרופא המנתח הלך משם לדרכו. החברים עדיין לא הבינו מה קורה סביבם. מה השמחה הזאת שקפצה עליהם פתאום. " חברים , שובל בסדר , היא התעוררה. […]
זהו פרק 4 של הסיפור שלי. שאר הפרקים נמצאים בפרופיל שלי. ~~~~ לאחר השיחה ההיא,חזרתי אל דירתי השכורה. העייפות כבר התחילה להשפיע עליי,וכל מה שרציתי היה להגיע אל המיטה שלי […]
הוא אמר לה ששד רודף אותו, כמו פרדי קרוגר, אבל במציאות, כלומר אפילו לא בחלומות. הוא אמר ש-כל פעם שהוא לבד, השד יוצא מ-כל מיני מקומות מוזרים, ומגשש את דרכו […]
האסון: קראתי על האסון ו•לא האמנתי למראה עייני הדבר אינו נתפס,שזה יקרה לאחיי..! העצב הפתאומי מתחזק בכול דקה והבגידה כה נוראה . האשמות אינם יעזרו בהרבה כי את הנעשה לא […]
גבריאל ניגש למעיין ובפיו הייתה הבשורה. הוא חשב על זה הרבה ולבסוף החליט שהכי טוב בשבילו ובשביל מעיין להפסיק להיפגש עם אביטל לתמיד ולהבהיר בפניה שכלום לא יכול לקרות ביניהם. […]
מתלקחת לוקחת עימה את כולם מהפנטת כל חף מפשע כל תם להבתה שובה אותנו מדמה חום של אם יקרה חום של משפחה של אהובים של החיים שורפת הורסת ללא הרף […]
סוער בין עמודיי. אני חושב שנזכרתי איך לכתוב. המילים בשחור על עורי הלבן מעוררות זכרונות קבורים. מחר אצמיח עוד גף חדש, צחור. אכתימו במשפטים. על גופי ניסוחיי כמו צלקות הם. […]
תכלס, מה ההבדל בנינו? שנינו נוצרנו באותה הדרך, יצאנו מהרחם וצרחנו. שנינו גדלנו בבתים שהם אולי לא מושלמים, אבל העניקו לנו את כל מה שהיינו צריכים. שנינו הלכנו לגן, ואז […]
מדורות נדלקות בכדי לאותת להוא שבשמיים , שכואב לנו שחרא לנו שמציק לנו שקשה לנו אנו מדליקים מדורות השמיימה בשביל להגיד להוא שבשמיים תראה מה עשית כל נער ונערה שמדליקים […]
נכתב בהערכה רבה לאימי ולאחי שלעולם לא יקראו את הספר ולנפגעי עולם הפשע שניצחו בכל הכוח. עצמות "אם לא תלמדי טוב תנקי אסלות כמוני!!!" סבתא תמיד הייתה מטיחה בי. אפילו […]
שיער בלונדיני חלק. עיניים מול החלון. קו הלסת שלה נראה כמו קו החוף – יפהפה ואלוהי. היא מביטה והיא נראית אגדית, מהורהרת. כמו מישהי שארצה לדעת. כמו מישהי שארצה להיות […]
החבורה הגיעה לבית החולים . גם גבריאל , מעיין ופאר היו שם . אביטל הייתה בהלם. היא בכלל לא הביטה לעברם בחזרה. " מה אתם עושים פה?" שאל גבריאל בעצבנות. […]
"אני חייב לחזור לסלדון, ברוק. ההורים שלי עדיין יכולים להיות שם!" הנער הגבוה לגילו מתעמת בתקיפות עם מנהיג מכון העיר פיוטר. הוא נראה מעט בטוח בעצמו, אך ברוק לא מתרשם […]
יכול להיות שנפלתי, יכול להיות שהפסדתי לה, יכול להיות שרציתי לנצח. אבל לשם שינוי לא הצלחתי. היצר התחרותי הוא זה שמוביל אותנו. לפעמים הוא מוביל למקומות רעים ויכול להיות שאם […]
תובל וחננאל חטפו הלם כאשר הם ראו את שובל מובלת לאמבולנס ואת אביב מתלווה אליה לבית החולים , הוא פשוט עזב את הגלידרייה לכמה שעות כי לא היה ברור מה […]
אַגָּדָה סִינִית עַתִּיקָה: קֵיסָר סִין חָלָה. בָּאוּ אֵלָיו טוֹבֵי הָרוֹפְאִים וְלֹא הִצְלִיחוּ לְרַפֵּא אוֹתוֹ. בַּסּוֹף בָּא רוֹפֵא אֶחָד זָקֵן וְחָכָם, בָּדַק אוֹתוֹ וְאָמַר שֶׁהַקֵּיסָר יַבְרִיא אִם יִלְבַּשׁ חֻלְצָה שֶׁל אִישׁ […]
מותר לו להגיע לפסי הרכבת בלילה לא לראות שם כלום מסילה ישנה, צמחייה תחת הפסים האורות הרחוקים לא מגיעים הוא מרגיש בודד כי בכל זאת אלה פסי רכבת כמעט נטושים […]
To: Queen of Denmark From: Korean Empire Army. Princess, Your Highness, all my life. I'm writing to you, you would probably have recognized my writing in a matter of seconds. […]
ההורים שלי עזבו היום אחר-הצהריים, בנשיקות פרידה וחיבוקים ממושכים נפרדנו מהם, זכרתי את מילותיה של אימא וחשבתי על לכתוב אותם ביומן מיוחד שאקדיש רק למילים ולמחשבות שלי. שמעתי על המון […]
מאז אותו יום בחדר המוזיקה, יצאנו בכל אחר-הצהריים מהארמון לטיולים קצרים בחצר בשל מזג האוויר הנעים בימים האחרונים והיינו עולים אל חדר המוזיקה, הייתי מנגנת לו יצירות של שופן והוא […]
אם הדרך המאושרת בחיי הייתה לפני כשבוע, אז זאת הפעם השנייה שאני חווה את אותה הרגשה כשאני צועדת בשמלתי החדשה, בדרך אל הכרכרה שתיקח אותנו אל הספינה שמחכה על שפת […]
ידו עשתה את דרכה מקצוות שיערי אל צווארי ואז אל מותני בעוד ששתלתי נשיקות קטנות על פניו, גורמת לו לצחקק מדי פעם. אצבעותיו הרגישו כמו בית, שפתיו הרגישו כמו החמצן […]
