פקחתי עיניים. זה לא שבאמת ישנתי. אבל הרי לא יכלתי לצאת לפני שהמכשפה (שאנשים קצת יותר 'תרבותיים' ממני יקראו לה ליז) תדע את זה. מי יודע מה היא תעשה לי…התיישבתי […]
היא פשוט עמדה שם,בוחנת את הסביבה באדישות.היא כ"כ יפה…גבי חייך בחולמניות ולא הבחין בנער שהתקרב אליו,"היי אתה!" שמע קול מאחוריו,גבי הסתובב באי חשק,"איך אני יכול לעזור?" שאל בחביבות."יש לך מושג […]
,if you say.I believe you ,if you say.I trust you ,if you say.I know it's right ,if you say.I won't go ,If you say.I be there ,but justdon't say words […]
I think they don't know.almost anything from what happening to me.I'm not trying to make it worse, I really want to make it ok,to let it go but even if […]
" חמש דקות לנחיתה " השיבה לשאלתי דיילת נחמדה"חודשיים עברו מאז התאונה " חשבתי " תנסי פשוט לא להיזכר בזה עד שזה יעבור" לפחות ככה הייתה אומרת אמא כשהייתי קטנה […]
עיר עתידית – פרק 16 – עונה 2: שלושת הטומים!חודש עבר, מאז שחזרתי לשנת 1993. למרות כל הניסיונות של הפסיכיאטר עדיין לא השלמתי עם זה שלא הייתי בשנת 20,987 ושכל […]
"מתי מגיעים אבא" שאלתי אותו תוך כדי פיהוק כבר הייתי עייפה מכל היום הארוך הזה רק רציתי כבר לקבור את עצמי במיטה ." עוד מעט אליס " אבא שלי ענה […]
הדלתות נפתחו בקול דינג. בהתחלה הייתי משוכנע שמשהו יצר אשלייה. קודם כל, הגענו לעיר, אל רחוב כלשהו, ככל הנראה הרחוב הראשון. משני הצדדים היו שורות של בתים חומים. המדרכות היו […]
היא הביטה בנער בחיוך, היא לא האמינה שהוא אמר את מה שאמר. כלומר זה נכון. הם היו חברים כמעט חודשיים אבל הוא מעולם לא הצהיר שהוא…."אתה רציני?" היא שאלה והרגישה […]
"את נראת מיוחדת בבגדים האלה" אמרה נוי ובחנה אותי שוב ושוב, זה כבר דיי מעצבן."תודה" אמרתי לה וניגשנו לדלת הבית של אדוארד "את דופקת" אמרה נוי ואני הינהנתי באנחה "ברור, […]
בסוף,בסוף אתם תבינו,שאני חזקה,בסוף אתם תבינו,שאני יכולה לעשות את זה. כן.אני לא הכי יפה,וכן !כולם אמרו לי את זה,אז מה ?
-חלק א'- * נשענתי על השיש. שותה בהנאה את כוס המים, מרווה את צימאוני. "אממ… ג'ס?" * "אדי?" קראתי והסתובבתי במהירות, מפילה את כוס המים שבידי, "מה אתה עושה פה?!" […]
21:26"אז מה אני אמורה לעזאזל לעשות?" שאלתי שוב, בפעם המי יודע כמה כשאני מביטה מסביב. עליית הגג הקטנה הייתה הרוסה, הזכוכית של החלון הגדול שדרכו היה אפשר לראות למרחק הייתה […]
"אמ.. ג'וליאנה? אני עדיין לא מבינה לאן אנחנו הולכות" שמעתי את נוי אומרת מאחוריי ואני רק הסתובבתי אלייה בחיוך ואמרתי "אסביר לך כשנהיה אצלי בבית, כי קודם אני צריכה להחליף […]
להביט החוצה לשמיים,לשקוע בעננים.להרגיש את טיפות המים,לחיות את החיים. לחוש את האהבה,להרגיש את האדמה.להחזיק בתחושה,ההרגשה מדהימה. העולם הוא שלנו,כל כולו בידינו.העולם הוא שלנו,מה שקורה? בגללנו. לשמוח ולשמח,לחוש ולגעת.לאהוב את האורח,להבין […]
"אבא" אמרתי "אני כל כך התגעגעתי אלייך"."גם אני אלייך מורוש שלי" הוא אמר ונתן לי חיבוק .כמה זמן לא הרגשתי אותו ,כמה זמן לא קיבלתי חיבוק מאבא ."אני.." אמרתי בקול […]
יש ירידות ועליות,מכשולים ומפולות,המון זמנים קשים. כי כשמיתר אחד נתלש,תמיד אפשר לקנות חדש.החיים הם משחק ילדים,זה משהו שכדאי להפנים. כי בזמן של ירידה,קיימת עליה.המאפשרת להישאר חיים,זו שנותנת את הרצונות השונים. […]
אורין היא ילדה בת 14 שנולדה בתאריך 10.10.1995, היום זה ה 10.10.2010, זה יום ההולדת שלה.היא גרה בדירה 9 בבית מספר 10, הדירה מספר 10 בבינין שלה נעולה כל השנה, […]
פתאום חזרתי לחדר של היילי כשכולם נועצים בי מבט "אתן לא יכולות להיות בבית הזה, לכו מכאן!" קראה היילי בקול צווחני. כשחיפשתי את התליון מצאתי אותו, ענוד על צווארי ומילמלתי […]
צועדת אני ברחובות עיריצועדת וחושבת מה יהיה אתיהרגשנות פועמת בעצמותייהאהבה לזולת זה מה שמקשט את חיי אם רואה אני מישהו במצוקהאם רואה אני אדם בשעת צרהניגשת אליהם ובעדינות אומרתאל תתביישו […]
אם אתם קוראים את זה סימן שהחלטתי שאתם יכולים להמשיך לשיעור השני.השיעור השני הוא התנהגות במצבי לחץ.ולא, אני לא מתכוון למצב שמכוונים לכם רובה לראש ושואלים אותכם: 'אתם ערפדים או […]
"קחי את הסולם הזה!" קראה לעברי נוי "מה את משוגעת?! אני לא הולכת להציץ להם!" נוי נחרה בבוז "אין לך בררה אחרת, תזיזי ת'עצמך כבר!". המחסן של הבית של היילי […]
הייתי מאוד עצבני. יותר מידי עצבני, אבל מצד שני, הנה הזדמנות להיפטר מברזיל המעצבן הזה. אפילו שככל הנראה, כאשר אני אחזור לחדר שלנו אני אראה גרפיטי ענק "ברזיל היה פה" […]
"די אני מוותרת" אמרה תמי בפה מלא באוכל,"אנחנו כבר כמה ימים מחפשים משהו שנוכל לצאת בעזרתו ולא מוצאים,נראה שבכל זאת אנחנו נשאר כאן 7 חודשים" אמרה והתחילה לבכות."אני מבטיחה לך […]
אחרי שיעור הפיסיקה המעיק מיוחד דזמונד אסף את מחברתו והלך עם אמי לאכול צהריים. "אני עדיין לא מבין למה לעזאזל שאני יצטרך את הכוח הצנטריפוגלי הזה…" אמר דזמונד בגיחוך קל, […]
זה היה תורו של ג'רדי לנהוג ואני ברחתי להכין ארוחת צהריים לשנינו. לקחתי ירקות וחתכתי אותם לסלט, ולקחתי גם קצת מהנקנקיות המבושלות שאמא נתנה לי. הבאתי לג'רדי קצת ולקחתי גם […]
"לפעמים, טוב- בקביעות.. אני מוצאת את עצמי יושבת על המיטה ובוהה בקיר הלבן והריק.אני זוכרת שלפני שנתיים הוא היה משובץ בעשרות תמונות שלך..אבל הייתי חייבת לעבור הלאה.. הייתי חייבת להתקדם.או […]
"מסוכנת…" שמעתי קול מאחורי,הסתובבתי בבהלה."מ..מ..מה?!" גמגמתי,מאחורי נעמד גבר צעיר יחסית,הוא היה חמוש בסכין, פיגיון ואקדח.נשמתי נעתקה,הוא היה גבוה, חסון והכי מוזר,עיניו היו אפורות."דמיאן," שמעתי את מאדאם בנט ברקע,הוא חייך חצי […]
"סהר ושון תתרחקו מהמלונה!" צעקתי אליהם ודמעות נצצו בעיני."מה קרה תינוקת בכיינית קטנה? את הולכת לבכות ולרוץ לאימא?" קרא שון והחל לצחקק."אמי בבית! אני לא מפחדת לקרוא לה." אמרתי בקול […]
"למחנה הרומי?" שאלתי.הם הסתכלו עלי במבטים אומללים. מאוד אומללים. "כן" אמרה רמונה."מה זאת אומרת?" שאלתי."זה בגלל שטוענים שאנחנו לא בסדר" אמר אחד מהם בקול חנוק מדמעות."אז מה תעשו במחנה הרומי?" […]
