-הלוואי- הלוואי שיכולתי לעוף, רחוק. מעבר לעננים. למקום שבו אף אחד לא יוכל למצוא אותי.הלוואי שיכולתי להיות ענן, להסתיר את דמעותיי בתוכו.הלוואי שיכולתי להחיות את הציור. הציור של העולם שלי. […]
"ובכן" התחיל ארצות הברית "המשימה הראשונה שלכם היא זאת".הוא הצביע אל עבר מוטות שעל כל מוט נטלה חבל קפיצה. "כל אחד בקבוצה צריך לקפוץ בחבל ואז, הקבוצה שיצליחו לעשות הכי […]
נגמר החופש אני עולה לכיתה ה קוראים לי סימה אני ילדה בת 10 וחצי והייתי מאוהבת בילד חמוד ואניתמיד הסתכלתי אליו תמיד חשבתי אליו לא יכולתי לשכוח אותו ואני אהבתי […]
בואו,בואו לפה,שאני לא יהיה לבד בואו,בואו תבקשו סליחה,רק בבקשה,אל תתנו לי להישבר. זה עוד שנייה נגמר ?אני שואלת את עצמי שוב ושוב,אבל אני לא מקבלת שום תשובה .
עיר עתידית – פרק 15 – עונה 2: החזרה לפנימייה:"מה? איך הגעתי לפה…" שאלתי, חצי לוחש ומבולבל. "רון!" המנהלת של הפנימייה קראה. חזרתי לאותו היום שבו הגעתי למושבת החלל. עצמתי […]
זה ..זה לא יכול להיות שאביעד חיי .הרי הרי אני הייתי בהלוויה שלו נכון ? איך זה יכול להיות שהוא חי ?לא זה לא יכול להיות. אני צריכה להפסיק לקפוץ […]
התעוררתי בבוקר וקמתי להתארגן. ג'רדי ישן, "ואני הישנונית" מילמלתי לעצמי. עוד היום נגיע לאורג'ינוסיס, ושם נמצא לי מאמן שיעזור לי להתאמן לקראת טקס קבלת הכוחות שלי. הלכתי להביא ארוחת בוקר […]
19.30האנשים, מי שלא יהיו, מצאו את החור אבל לא מצאו כל סימן לפתיחה. זה כנראה הדבר היחיד שעצר ביניהם לביני. המפתח הקטן שמצאתי במחברת שהפכה להיות היומן הזה.עצרתי את הנשימה […]
ד"ר אלעד טלפון לשושי כדי שורד תשוחח עם בתה. "היי גילי מתוקה שלי מה שלומך נשמה של אמא"? "מאמי את יודעת שעוד מעט שושי תקח אותי לישון בבית של רומי […]
דזמונד האנטר ישב אל כיסאו הכיסא היה עשוי מפלסטיק שנצבע בצבע כתום לוהט, שם ופה ראו שריטות שהראו את הצבע הסתמי של הפלסטיק. הוא השעין את מרפקיו על שולחן מתכתי […]
כמובן שהם הוציאו את זה משירה עוד לפני שהשיעור התחיל בכלל.הם התיישבו מסביב לשולחן שלה כשהתחילה להסביר."להקה?" יוני הביט בה בהתפעלות "יאללה אני בעד""נוכל להגיד שזאת העבודה שלנו" אמרה טל […]
**** "לאור" חייכה שירה ונתנה לו הזמנה אחרי שהתיישבו כולם יחד מסביב לשולחן."יוני…" היא חייכה והעבירה לו את ההזמנה "… ולנדב" הוסיפה כשהושיטה לו הזמנה"את בטוחה?" הוא שאל "אני לא […]
אחרי שבוע\או 2 ימים מאז מותה,ניגלה ליפני אמה עוד דלת המובילה לאותו המקום בו ראתה את אימא שלה,היא ראתה את אימא שלה מדברת אם ילדה אחת ושתיהן בוכות,היא הייתה תמהה […]
יצאתי עם שון החוצה בריצה. ראיתי המון ברקים שפוגעים בחצויים היווניים וידעתי שאין סיכוי שזה לוגן כי הוא נלחם בשלושה יוניים בבאת אחת."ליאה!" צעק שון כשהתקרבנו אליה."שון! סאם! מה אתם […]
~ נקודת מבט ליה ~ קרה לכם פעם שהרגשתם שהכל סביבכם מתמוטט? טוב, ככה אני מרגישה עכשיו.אני כל כך כועסת על עצמי עכשיו, למרות שאני יודעת ש"לכעוס על עצמי" לא […]
אל תשאלו אותי איך הצלחנו לחזור חזרה לעולם שלנו. בבקשה אל תשאלו אותי. משום מה האלמנטל האחרון היה הכבד מכולם. לא היה צורך בכלוב, פשוט הכנסתי את האלמנטל עצמו לתיק. […]
All the streets of love, the countries of one little touch. All the streets that leads me to her heart. I can imagine, a band is playing music just for […]
לא יכולתי להפסיק לחשוב על מה שדניאל אמר לי באוטו.על המגע החם של החזה שלו,כשידי,הקרה נוגעת בו וחשה בפעימות ליבו המואצות."אלוהים!"חשבתי לי.."מה אני עושה לו? הוא ניסער ומתרגש בגללי!"ישבתי בדירה,לידו,לוקחת […]
כשקמתי ראיתי את אחותי ישנה,ישבתי לידה,ראיתי שהזקנה הניחה שם שתי לחמניות ושתי כוסות מים,ופתאום הבנתי שאני מתגעגעת ללחמנייה עם הגבינה, והתחלתי לצחוק.אכלתי כבר את הלחמנייה אבל תמי עדיין לא התעוררה,חשבתי […]
פרק 12 -שקרים-'אני לא אמורה להרגיש את זה. את הכאב.'נשמתי בחוסר סדר ובחדות שקרעה את מה שנשאר ממני. ראיתי שחור בעיניים, נתקלתי בקירות, מעדתי והתרוממתי שוב. הרגשתי יד נסגרת סביב […]
החדר היה ענקי,יפיפה, הקירות היו עשויים מויטרינות חד צדדיות(כולל הרצפה), הכל היה גדול כ"כ .ליד הקירות היה מיטות קומתיים עשויות עץ בהיר, וחלקים מהרצפה היו עשויים מעץ בצבוע לבן. חלקים […]
"בבקשה.. אליס… אני מתחננת לפנייך… עזבי אותי!" מילמלתי ואליס רק צחקה.נשארנו במקום האפל ההוא, ואז אליס הפנתה אליי את גבה ונשמע ממנה קול אנחה " אחריי שבאת, הכל כאילו השתנה אצלנו. בדרך כלל אנחנו משפיעים על כל בני האדם, ולא הם עלינו" עכשיו באמת הייתי מבולבלת, על מה היא מדברת לעזעזל?! "את החלשת את הכוחות של כולנו, ולכן רציתי להשתמש בך לטקס, ככל שתתקרבי יותר לאדואר, כך הוא ייחלש וימות" זאת רק מתיחה, זאת רק מתיחה "תפסיקי לעבוד עליי אליס! את מוציאה מפייך רק שקרים!" אליס הסתובבה ונעצה בי מבט "אני אוכיח לך. תאמרי משהו מרגיז עליי" אני התרחתי ואז צעקתי "את משוגעת אליס! תעזבי אותי!" ואז היא הצמידה את שתיי כפות ידייה אחת לשנייה והפנתה אותם אליי. יצא מהן איזה ניצנוץ לשנייה ואז נעלם, הרגשתי איך פעימות הלב שלי מתחזקות מהלם "מה… מה?.. איך זה אפשרי?!" קראתי המומה. אליס חייכה "את הבת של העולם" ואז התחלתי לצחוק ואליס הביטה בי במבט מופתע "מה כל כך מצחיק?" היא נראתה רצינית ולכן הפסקתי "הבת של העולם? ברצינות!" אליס נאנחה ואז אמרה "כשאדוארד היה בן חמש, הוא ראה את כל מה שקרה. זה קורה פעם באלף שנה. בעצם מתחילה להיות רוח חזקה, כמו טורנדו ואז את צצת על האדמה, בוכה. וזה מה שקרה, את בת לעולם, את הגעת מהשמיים" מיצמצתי, להאמין לה או לא? "זה אומר שאני…" אליס הינהנה "מאומצת".——-"אהה אליס? מה את עושה פה?" קול מוכר הקפיץ את אליס ממקומה. ואד מתוך הערפל צץ אדוארד, והוא הביט בי במבט מופתע ואני רק נאנחתי, נראיתי דיי רע, קשורה."אליס, מה אמרנו על הטקס?" אליס נראתה מתביישת כזאתי ואז אדוארד ניגש אליי לשחרר אותי. כשהשתחררתי הרגשתי מה הביטוי "ציפור חופשייה" אומר. זה אומר חופש, החים חוזרים לעצמך וזאת הרגשה כה נעימה. ניגשתי לאדוארד וחיבקתי אותו חזק ובדקתי אם אליס מסתכלת והיא באמת הסתכלה, אבל לא היה לי אכפת, שתקנא בי שלי יש בחור כזה מקסים. רגע אחד, לי?! שכחתי כבר מה הכפיל שלו עשה לג'ון?! טוב אני סולחת לו."הו יופי… טוב אני הולכת הבייתה" ראיתי את אליס נאנחת ואז נעלמת מהמקום ונשארנו שם שנינו לבד.——"את לא מאמינה כמה דאגתי לך!" קראה נוי ואני הינהנתי "הכל בסדר איתי. באמת" אמרתי כשגם ההורים שלי נעצו בי מבט ואז אמא שלי התחילה בהיסטריה שלה "את ידעת כמה דאגנו לך?!" ואז נאנחתי ואמרתי "אמא, אבא, אני רוצה שתאמרו לי את האמת" הוריי המופתעים לא הבינו על מה מדובר ופשוט התיישבנו על הספה ונוי מיהרה לשבת לידם."אני מאומצת, נכון?" נוי פערה את פייה והוריי הביטו אחד בשני ואז אבא שלי נאנח "כן זה נכון. עשינו הכל כדי שתרגישי כאילו אנחנו ההורים שלך" הבטתי בהם והרגשתי איך אני מתמלאת בבכי ובאמת פרצתי בבכי "אתם יודעים על כל זה, נכון?!" ההורים שלי הינהנו "על הכל. מאיפו הגעת, ושאת קסומה, שיש לנו בת קסומה בבית" ניגבתי את הדמעות שלי וחיבקתי את שניהם בחוזקה "אבל אני עדיין אוהבת אותכם, כמו ההורים האמיתיים שלי" ואז שמעתי את נוי מייבבת "אוי דיי! עכשיו גם אני אתחיל לבכות!" ואז כולנו צחקנו ונוי פשוט חייכה וניגבה את הדמעות שעמדו לצאת לה.
בזמן שג'רדי התקלח ירדתי לקבלה והזמנתי ארוחת ערב לשנינו, שני סטייקים, סלטים, ומיץ ענבים. שילמתי על הכל והלכתי עם המגש לחדר. ג'רדי עדיין התקלח.ובזמן שהוא התקלח, אני סידרתי את הארוחה […]
ואני ורצ'ארד היינו ביחד בהפסקות וכל זה וכל זה ..ולאחר כמה זמן נפגשנו , " אני רוצה הפסקה " אמרתי לו , " הפסקה זאת אומרת שהמ…אה שלא נהיה לשבוע […]
עיניים גדולות הציצו מאחורי ארון הספרים שבסלון. "אמא, לאן את הולכת?""אני לא הולכת," נחפזה האם להרגיע את בנה הקטן. "אני רק יוצאת לכמה דקות. אני עוד רגע אחזור.""אפשר לבוא איתך?" […]
התבוננתי בחדר ,מנסה לאט לאט להתרגל לאור שחדר לעיניי בבת אחת ,וחיפשתי במבטי את תומר ,אבל הוא לא היה שם.ניסיתי לקום מהמיטה ,אך לא הצלחתי בגלל כל הצינורות שהיו עליי […]
אם היו שואלים אותי מה העונה האהובה עליי אז הייתי עונה חורף….אני לא משוגעת, בחורף הרבה מחלות, אבל עדיין, זו העונה הכי יפה של השנה!בחורף יש את יום ההולדת שלי, […]
יום שלישי,השני בדצמבר, שעת צהריים מוקדמת."מזל טוב לאנג'ליקה!"חייכתי חיוך רחב. זה היה היום-הולדת הכי טוב שעשו לי. גם קיבלתי חיבוק מאדומזי (אני חושבת שאני מאוהבת!) גם השלל היה הרבה יותר […]
קוראים לי ביי צ'רי,אני בת 15,ואני מסוכנת. אלו היו המילים האחרונות שלי. לא הרבה זמן אחרי זה…אבל הסיפור שלי לא מתחיל כך,הסיפור שלי מתחיל בעיירה קטנה בנורת' פיין,ביום רגיל אחד, […]
בשעה היעודה הגיעו כמה קצינים בכירים כשבראשם שר הבטחון והרמטכ"ל לדירה הצנועה של ורד אשר חייה הפכו לסיוט ארוך ומתמשך. "מה שלומך גב' מור שאל אותה שר הביטחון"? "כפי שאתה […]
