המבט העצבני עולה על פניי ואני מרגישה את לחיי מאדימות. במהירות אני חוזרת לחדרי, מתיישבת מאחורי המיטה ומחכה לדמעות. הפעם אין בי צורך לגרום להן לעצור. כשאני כבר לא רואה […]
וידויים של לב שבור: יושבת לבד, בחדר, מחכה למכתב או מסר ממך. אתה אומר שאתה אוהב, תמיד אמרת את זה, אבל אדם שאוהב לא בורח. השארת אותי לבד, נטשת אותי. […]
״מאמי תעשה משהו״ תפסתי איתו שיחה, על הבוקר כשהוא קם. הרכב שלנו כבר מקרתע, לא מאותת, לעיתים רחוקות מתחמם. בוא נכנס למוסך, רמזתי לו. הוא התרגז בתוכו. אני מכירה אותו. […]
ברחבי אותה השכונה נשמע אזעקה צורמת. נערה יצאה מן הבניין, ואיש לא העיף בה מבט שני. היא פשוט הייתה רגילה מדי מכדי להיות חשודה. פניה היו פשוטות, ריקות מהבעה מכדי […]
הרוח הקרירה נשבה בי בעדינות, הרגשתי איך שיערי עף לו איתה, נע לו בקצב הרוח, משתרע על עורפי. עצמתי את עיני והרגשתי אותה, מלטפת בעדינות- אומרת שהכל יהיה בסדר. הדמעות […]
״זה הסוף שלי״ לפניי שתיים עשרה שנה אולי שנה קודם הכל התחיל. חייתי את החיים באופן רגיל לחלוטין, כמו כל בן אדם רגיל רק שתמיד רציתי עוד מכל מה שהיה […]
"היי" היא אומרת ונמצאת בתוך הבית עוד לפני שאני מספיק לפתוח את הדלת. "היי, תקשיבי, זה לא זמן טו-"אני מתחיל להגיד, אך היא מניח אצבע על שפתיי. ניסיתי להגיד משהו, […]
אני תלוי בדבר אחד, קטן ויקר ערך שהעניק לי את חיי. אני מת בגלל דבר אחד, קטן ויקר ערך שגנב את חיי. אני לא יכול לראות יותר את פניה, או […]
"ההורים שלך עדיין ביחד?" הוא שאל, מנסה להכיר אותי, למרות שאני לא מבינה את הפואנטה, למה לו להכיר אותי אם הוא לא יראה אותי עוד לעולם? "אימא שלי מתה." אני […]
"הו, ילד אביב יקר שלי" היא לחשה לי כמעט ללא קול. משהו בעיניה היה עצוב והיא ניסתה להסתיר זאת. היא כמעט הצליחה, אבל אני מכיר אותה טוב מכדי ללכת שולל. […]
רוצה לאכול מהפיצה הטעימה אבל אינני יכולה, אוי האימה מתייסרת מלהביט בה כשהיא כה מגרה ומפתה אך יודעת שאתייסר עוד יותר אם אוכל אותה אמא רוצה עזרה אך אינני רוצה […]
זה ההמשך לזה שכתוב שסינדרלה והנסיך חיו בעושר ואושר ובלה בלה בלה…. השנים עברו, הימים חלפו, ולשניים-זוג תאומים נולדו. בכיות בלילות, צרחות בימים, תתפלאו,אבל דווקא מצד ההורים הטריים. סינדי השתגעה, […]
זה ההמשך לזה שכתוב שסינדרלה והנסיך חיו בעושר ואושר ובלה בלה בלה…. השנים עברו, הימים חלפו, ולשניים-זוג תאומים נולדו. בכיות בלילות, צרחות בימים, תתפלאו,אבל דווקא מצד ההורים הטריים. סינדי השתגעה, […]
את חולמת בהקיץ. את נמצאת ולא נמצאת. את בטווח ערפילי הליל. את נושמת נשימה יחידית. זעקותייך נשמעות שוב ושוב. לא פוסקות. מתחזקות יותר ויותר. את מחליקה מתוך ידיי החיים הקרירות. […]
לא חשוב במה האמנתם, ובמה לא האמנתם, היא פשוט הייתה מלאך. היא הייתה מלאך בכול המובנים. היא הייתה יפה מכדי להיות אנושית, עיניה, היו ירוקות כים ופניה, פשוט מושלמות לחיוכים., […]
״אל תפחד״ בכל בוקר שפקח החייל את עיניו סגר את הדלת במנעול. הפשיט מעליו את הטישרט הלבנה. תחתוני הבוקסר הדהויים, שלא כובסו במשך ימים. הביט בגופו הערום, הכיר אותו, הבחין […]
אני מכונה "מתקן הלבבות", פשוטו כמשמעו. פטיש ומסמר, מכות חשמל, התעסקויות דקות בכלים מזעריים והאיבר מתוקן. מידי שבוע באים אליי לקוחות, מכל הסוגים, מכל המינים. פעם הוא ופעם היא. זמני […]
הם דיברו במשך זמן רב, שבועות, אולי חודשים, וכול אותו זמן, הוא הפציר בה לגלות לו יותר על אודותיה. אך היא סירבה משום שכך לא תישאר נערת המסתורין שלו. ושניהם […]
אל תתקרב. אתה לא תוכל להתמודד עם החשכה שבתוכי. אם תסתכל בעיניי, תוכל לראות את השדים שלי. השדים שמשתוללים בתוכי כל יום, השדים שמונעים ממני להתקרב. אם תתקרב מדיי, תישרף […]
אני פוקחת את העיניים שלי וצורחת משמחה. אני רצה במהירות לעבר המשפחה שלי והחברים שמחכים לי בכיליון עיניים ובוכה יחד איתם בהתרגשות. כולם מתקהלים סביבי ומוחאים לי כפיים ואני בתמורה […]
אני חושבת שזאת הפעם הראשונה שבכיתי בגלל ספר. אני לא מצליחה להיזכר אם בכיתי כשפיניק מת, אני מניחה שלא. הייתי זוכרת אם הייתי בוכה. בכיתי בגלל סרטים, בגלל סדרות, והגלל […]
אני מחזיקה את גופו הקטן ומלטפת אותו. "טומי, קוראים לך טומי קטנצ'יק." אני מחזירה אותו חזרה בשקט ומסתכלת על עיני הדבש-חום שלו, על אפו הקטן, מקשיבה בשקט לנשימותיו. כל כך […]
קבר רגיל למראה עמד בקצה החלוקה. לא היו עליו פרחים ואבק נערם עליו. על הקבר הייתה כתובה רק מילה יחידה 'אלמוני' לא היה תאריך מוות ושלא לדבר אפילו על תאריך […]
אתם יודעי מה זה לחזור מבית הספר וליראות ליגמור את החיים? להיות מוקף כל יום באלו שלא רוצים אותך? להרגיש לא שייך? לחכות כל יום עד רק בישביל להסתגר בחדר […]
הייתי רוצה לחלום עלייך כול לילה. לחשוב כי דבר לא קרה, וכי אנחנו תמיד נהיה יחדיו. להאמין לכמה שעות, כי כול המה שקרה בינינו, המריבות הצעקות, לא באמת קרה. הייתי […]
היא הצילה אותו, אבל היה אסור לו לדעת שזו היא. החזרה לעבר תמיד היתה דבר מסוכן, אבל הפעם זו הפעם האחרונה שלה, היא לא תוכל לחזור שוב. היא הביטה בעיניו […]
זה לא מה שהתכוונתי.. אני כל כך מצטערת.. אני מניחה שפשוט לא הבנתי.. שהכוח שבידיי עצום.. וכעת לא אוכל לתקן דבר.. רק לחיות עם האשמה הכבדה.. שבגללי את בקבר עכשיו… […]
"אנחנו לא שווים?" הוא שואל ותופס בידי, משהו בקולו מונע ממני מלשחרר את ידי וללכת. "סליחה?" שאלתי, קולי על סף רתיחה. "את בגדת, אני בגדתי, זה לא אומר שאנחנו שווים […]
אני מסתובב סביבי המצבה שלך. מחליק את ידי על שכבת האבק, ומנקה אותה. אני מניח ורדים לבנים – שתמיד הכי אהבת – על קברך, וזורק את הוורדים מחודש שעבר. מבטי […]
מעבר לאופק ובין ההרים שוכן לו אגם, אגם הקסמים מימיו של האגם כה קסומים שאת כל המשאלות הם מגשימים אמרו לעודד הקטן, שאת אימו לקח הסרטן, שילך, יחפש ויזהר והאגם […]
סיפורים קצרים – עולם שלם בכמה משפטים
סיפור קצר זהו סיפור בהיקף מצומצם החוסך בפירוט ובד"כ מתרחש בזמן קצר ומתקיים במקום אחד, יש מעט דמויות, לרוב מוצגת בעיה אחת, קונפליקט אחד או רעיון עיקרי אחד. סיפורים קצרים בד"כ מבוססים על עלילה אחת בעלת רקע קצר, קונפליקט, נקודת שיא וסיום.
סיפורים קצרים יכולים להיות בנויים מפסקה אחת, פסקה זו יכולה להכיל סיפור שלם שאנו רוצים לשתף. קל לאהוב סיפורים קצרים בגלל שהם לרוב מעניינים וסוף הסיפור מגיע די מהר. סיפורים קצרים יכולים להיות מצחיקים, חסידיים, על אהבה, ויכולים להיות מפחידים, מרתקים או רגועים. אלו סיפורים שאפשר לספר בכל מקום ובכל זמן, ולרוב הם מגיעים במגוון רחב של נושאים. לכותב המתחיל, קל לכתוב סיפור קצר כיוון שהעלילה בד"כ מתמקדת בנק' זמן אחת ולא מתפתחת יותר מדי, כמו כן הדמויות והעלילה אינן מורכבות.
סיפורים קצרים על אהבה יכולים להיות מבוססים על סיפור אמיתי או סיפור דמיוני. כמו כן סיפור קצר יכול להיות מבוסס על אירוע או מקרה שעבר הגיבור (מחבר הסיפור) ולמעשה הסיפור הוא דרך לשתף את הקוראים. כדוגמא: יום העבודה הראשון, איך פגשתי חברה שלא ראיתי שנים ועוד.
סיפורים קצרים בנוסף יכולים להיות סתם סביב עלילה דמיונית לשם שעשוע, או הגשמת פנטזיה. סיפורים קצרים יכולים להיות סיפורים של מחשבות או רגשות שפתאום עולה לנו מתוכנו ואנו רוצים להעלות אותם בכתב, וזה כל היופי בסיפורים שהם מאפשרים לנו להוציא רגשות החוצה וכך אנו מבטאים את עצמנו. אפשר לומר שלכל סיפור קצר יש הרבה פנים ומה שנותר לנו זה להחליט על מה כותבים.
איך כותבים סיפורים קצרים?
סיפורים קצרים לילדים בד"כ מתחילים קרוב למסקנה, הם תופסים את הקורא כבר מהשורה הראשונה, בד"כ בסיפור קצר מתמקדים בבעיה אחת בלבד והסיפור הקצר בא להוביל אותנו להתגלות פתאומית ובלתי צפויה.
מומלץ להתחיל עם פסקה שקל להתחבר אליה. כמו כן, כדי למשוך את הקורא יש לכתוב דיאלוג משמעותי, להגדיר עלילה וליצור קונפליקט ומתח (כגון סוג שלך משבר או החלטה חשובה שיש לבחור).
בסיפור קצר כדאי להגדיר מי הוא הגיבור ומה הוא רוצה (כגון מטפס הרים שרוצה לכבוש את ההר למרות פציעתו) .
אחרי שהתחלנו את הסיפור הקצר יש לשאול אלו פעולות ודילמות מוסריות עלול להיתקל בהן הגיבור, ומה הן ההשלכות הבלתי צפויות אשר קשורות ישירות למאמצי הגיבור להשיג את המטרה. יש לבחור גם מה היא רמת הפירוט של הסיפור ובאיזה טון הוא יסופר.
כמו כן חשוב לבחור בסיפור הקצר את רגעי השיא – אותם רגעים משמעותיים אשר חשובים לגיבור מבחינה מוסרית. מומלץ להתחיל לכתב בצורה של זיכרון, שיתוף של חוויה רגשית או אירוע משמעותי שקרה לגיבור. והכי חשוב הוא שהמשפט הראשון של הסיפור הקצר יהיה קליט: בעולם המהיר של היום, המשפט הראשון של הסיפור הקצר – צריך לתפוס את תשומת לבו של הקורא. הוא צריך להיות יוצא דופן, בלתי צפוי, סוג של פעולה או עימות. זה יוצר מתח באופן מיידי, אבל לא לשכוח לסגור את הסיפור הקצר ולא להשאיר את הקורא במתח (זה לא סיפור בהמשכים).
המטרה של סיפורים קצרים עם מוסר השכל היא למעשה להעביר חוויה או מסר לקורא. כאשר כותבים סיפור קצר חשוב שכשהקורא יגיע לסוף הסיפור הוא יבין את המסר שניסינו להעביר לו.
