החלטתי להקדים, עקרונית כי כנראה לא יהיה לי זמן להעלות מחר. לפני שאתם שואלים שאלות, רדו בבקשה ל׳רציתי להוסיף׳ לעוד תשובות. — גבירת אדמה מרושעת, וזאב עם בשורה מאביקה במיוחד […]
מר. ל כיבה את הפנסים הקדמיים של המכונית כשפנה לשביל החצץ שהוביל לבקתה, השמש שקעה לפני עששרים דקות ובקרוב יצאו הערפדים לרחובות. גב' ה חיכתה לו על המרפסת הקדמית, הוא […]
עברו שלושה ימים, בהם החבורה שטה בספינה לכיוון האי. זה היה שייט ארוך, בו הוטארו ואלכסיס הספיקו לדבר בניהן, והוטארו ביקשה ממנה סליחה. עכשיו, כשהיא חשבה על זה, היא בכלל […]
השמיים מוערכים יתר על המידה. מסתכלים עליהם כסימן לחיילים המושלמים. חלק מהעובדה שמעריכים אותם יתר על המידה כולל גם את העובדה שמסתכלים עליהם כאכזריים ביותר מבין שלושת הממלכות. הרי, הלב […]
"האימונים שלכם יחולקו לארבעה תחומים." אייס דיבר באותו קול סמכותי מוכר. סיאנטה עמדה בין גרייט לאנדרה. כל עשרת הנערים הסתדרו בשורה אחת במרכז חדר האימונים הגדול, שהכיל כה הרבה כלי […]
—-לפני שאתם מתחילים את הפרק תקראו את 'רציתי להוסיף'—- "היכנס, כלבלב." ציוותה מריסה בקולה הקר. ניקולס נכנס לחדר במהירות ובהה בה. למעשה, הוא היה מאוד נאה. היא שקלה את האפשרויות. […]
כל החבורה חזרה אל הספינה. היקארו הייתה מאושרת לחזור הביתה, כך הרגישה אחרי כל כך הרבה זמן בשבי. גם סיירה הייתה שמחה מאוד. לא כמו היקארו, כמובן, אך התחושה שהרגישה […]
ארמטיס הייתה הראשונה לצאת מן הסירה ברגע שהיא עגנה ליד האי הקטן. היא לא התרגשה במיוחד, או הייתה בהלם מן המבנה מולם, אלא לקחה את המזוודה שלה והתקדמה לעבר הבנים […]
. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . […]
בלילה אחד בכפר, נולד ילד קטן. כמובן שאף אחד לא ידע מי הוא יהיה כאיש בוגר. ה"אקשן" של סיפורנו מתחיל בצהרי יום קיצי. הילד, שכבר גדל והפך לנער רגיל, גבוה […]
היי מי שעדיין קורא את הסיפור שלי(בהנחה שקוראים אותו)- ההודעה הזאת בשבילו אז ככה, אני בלחץ עצום בלימודים וכו' כך שאני מקפיאה את הסיפור החל מפרק 20, עד סוף הבגרויות- […]
זה לא היה מפתיע ודי כואב. סיירה לא שמה לב לקיר בזמן, והיא נתקעה בו. "אאו!" היא נאנחה בכאב. היקארו החלה לצחוק. "זה לא מצחיק!" היא התעצבנה. "זה דווקא כן." […]
והנה אני כאן, הבטחתי לעצמי שיהיה בסדר , שאני אעשה את זה למרות כל הקשיים…. אבל כאן במקום בו זה קרה אני לא יכולה להתרכז, לא יכולה לעמוד בהבטחה שעשיתי […]
העצים הירוקים הזדקרו מהאדמה הקרה כמו אצבעות דקות ומרקיבות, ראשו מתחמם מהשמש הקופחת, אילה וליו נשארו על סוסיהם בדממה לאחר הקרב הקצר. הראש של הפושע שהם הרגו נתלה בכבדות על […]
פרסמתי את ההרשמה הזאת בשביל עוד דמויות. לפחות עוד שלוש. ההקדמה: בעודם מבועתים ומפוחדים, החבורה יוצאת לקרב מול אויב שמספרו או גודלו לא ידוע. הבטחות ישנות יתממשו, וכך גם מילותיה […]
רציתי לשאול שאלה….. אם אני אעלה לכאן סיפור שכתבתי שהוא המשך לסדרה קיימת זה יחשב כהפרת זכויות יוצרים? אני השמשתי באותן דמויות (עם תוספות של דמויות משלי) ואותם מקומות ואישיות […]
היא רצה ורצה בחיפוש אחריו, היחיד שיכול היה להציל אותה מהגורל שמחכה לה מעבר לפינה. שוב ושוב היא הסתכלה לצדדים, רק כדי להיות בטוחה שהם לא עוקבים אחריה. זה היה […]
"מריסה." האישה טעמה השם בקול נפלא מדי. דמעות זלגו מעיני הילדה, מוסיפות לעיניה הירוקות ברק טורקיז. "את יכולה ללכת, מיקרה." ציוותה והאישה המפחידה ותכולת העיניים עזבה, מעיפה לאחור מבט מרתיע. […]
אחרי מספר דקות של הליכה במסדרון, יון מצא את עצמו באולם נוסף. גודלו היה דומה לגודל אולם הכניסה, אך בעל הבדל משמעותי אחד – התקרה נראתה באופק. במקום קומות על […]
העצים עוד מתחילת האנושות היו המקום לברוח אליו. כשהאדם הקדמון ברח מאויביו, עוד לפני המערות, הוא היה נפלט לעצים. גרייס אמצה את העצים, ולשמחתה הם הגנו עליה כמו שרק יכלה […]
הלהב עבר דרך בטנו במהירות, הפגיון נשלף מיד מגופו והוא נפל על ברכיו, ידו האחת אוחזת חזק בחתך העמוק והמדמם והשנייה מחזיקה את גופו שלא ייפול ארצה. "סת'- מה- אתה-" […]
דבר ראשון אני ממש מצטערת על כך שלא העלתי פרק שבוע, כל החודש הזה והבא ממש דחוסים לי. עכשיו נמשיך, ההעלאה הזאת תעזור לכל מי שקורא את הסיפור שלי אחוות […]
איך חיים בתור סטראוטיפ? זו הייתה שאלה שאדוארד שאל את עצמו יותר מפעם אחת. הוא הבן המושלם, האחד שמקשיב לאביו. השאלה היא: האם הוא באמת מקשיב לאביו? לאורך השנים אדוארד […]
הסיפור ידבר על חבורה של ילדים שמגלים שיש להם כוחות. הם יעברו כל מיני הרפתקאות וילחמו באויבים שונים. אז… הרשמה: שם הדמות: גיל:(הכי טוב בין הגילאים 14-18) אופי: מראה חיצוני: […]
סת' נכנס אל חדר של האדון שלו בשנית. "הבאתי אותו, אדוני." אמר סת', כורע ברך. "מצוין." ענה אדונו. "כעת, הבא אותו אל הוטארו. היא כבר תדע מה לעשות בשביל השלב […]
דקסטר חי את רוב חייו בצלו של חברו הטוב ביותר סטפן, וסטפן חי בצלו של אביו. דקסטר לא היה בחור מרשים כלל וכלל, והוא היה מודע לכך לחלוטין. בכלל אי […]
דמעות זלגו ללא הרף משתי עיניה בעוד הסכין רעד בידה החיוורת. "מרי…. מריסה…." התחננה אמה בקול שבור. "סליחה אמא." לחשה הילדה בת השבע ודקרה את לבה של אמה. צווחת המוות […]
"תישאר כאן, אני אגיד ליוקי ולג'סי שהסכמת להצטרף אלינו." אמרה אלכסיס ורצה אל הדלת. קווין לא אמר כלום, רק הביט בה עד שיצאה מהחדר. "אני רק מקווה שהכל יסתדר בסוף." […]
לפני כמה דקות גמרתי את עונה אחת. וכעט עונה שתיים בפתח הדלת ויחד איתה ההרשמה וההקדמה. הנה ההקדמה: בעודם מבועתים ומפוחדים, החבורה יוצאת לקרב מול אויב שמספרו או גודלו לא […]
הדבר הראשון ששמעתי מחבריי היו צעקות. הדבר הראשון ששמעתי מהמלון? פיצוץ. והדבר הראשון שעשיתי כשהגעתי לשם? ״אני לא מאמינה. פוצצתם בניין ולא הזמנתם אותי?״ נזפתי בחבורה ששכבה המומה על הריצפה. […]
