יצאנו מהמקלחת, התעטפתי במהירות במגבת, לא נתתי לו לראות כלום. דניאל :" נו היה כיף? " אני :" כולה מקלחת. " עניתי בטון אדיש, לקחתי את הפיג'מה שהבאתי מהתיק, נכנסתי […]
אני הולכת בדרכים ברחובות ובכבישים חושבת לעצמי מה יהיה איתי כבר איבדתי את התקווה למצוא לי דרך חדשה כבר לא רואה את האור בקצה המנהרה אולי בשבילי הוא בכלל לא […]
הרכבת עצרה בתחנה של הפנימייה לא האמנתי למראה עיניי מבנה הפינימיה היה נראה כמו טירה עצומה וישנה המוקפת בחצר ענקית. הוצאתי את המזוודות וירדתי מהרכבת. השער והחצר היו מלאים בתלמידים, […]
~פרק 2~ ניגבתי את דמעותי ונכנסתי לכיתה ראיתי את דניאל ודמות מוכרת לידו.. ״אז זאת החברה שלך…אה? ״ אמרתי בזלזול קמתי והלכתי לשירותים הסתכלתי במראה והאיפור שלי היה מרוח על […]
ילד בן חמש חצה את הרחוב. הילד לא שם לב לאנשים אשר מסתכלים עליו, או לקריאות שצעקו לעברו. "היי!" צעקה אישה שמנמנה לילד "תסתיר את החלק הזה!" "לא רוצה," ענה […]
לאחר חצי שעה של שיחה עם אסתי גיליתי שהיא לא כזו גרועה כמו שחשבתי והבנתי שגם אם הילד שלי היה מביא כל ערב בנות ומזיין אותן על הספה, גם אני […]
קמתי מן המיטה ושטפתי את פניי בזריזות. לבשתי ז'קט עור ושמתי את האקדח מתחת לחולצה. הסתכלתי בבאותי במראה וראיתי שם נערה עם פנים קפואות מבלי שום דבר שמסמל רגש. "היום […]
התעוררתי בערך ב7:30 בבוקר, ולאחר פיהוק ארוך קמתי ממיטתי. 'אז היום השני שלך, הא?' חשבתי לעצמי בזמן שצחצחתי שיניים. אתמול היה יום קצר בבית הספר והספקתי להכיר רק את נאטסו, […]
נולי היקר, אני כותב אליך מהמחבוש. זה כבר היום השלישי שאני פה. אין מים או אוכל. רק חשפניות. זיינתי כל כך הרבה שנשר לי הזין. טיגנתי אותו במחבת עם צ'ילי […]
~פרק 1~ (ללא הקדמה ) בעודי עוברת במסדרון ביום הראשון ללימודים רואה אני את הלוקר החדש שלי עם פרטיי בפתק מודבק : שם: אשלי פיטרסון מספר לוקר: 101 כיתה: ט […]
הגעתי לבצפר וראיתי את הארי הילד שאני דלוקה עליו. הארי הגיע השנה מארה"ב והוא כמעט שלא מדבר, קצת דומה לי. הסמקתי וניסיתי לא לבלוט. אני מפחדת שהוא נגעל ממני. נכנסתי […]
פרק 3 : שעה 19:45 מקום : החדר החדש שלי בבית של סבא וסבתא . אוקיי , זה היום השני שלי בישראל (למרות שהיום הראשון לא נחשב כי ברובו ישנתי […]
אני יושבת בחדרי, ריק מכל איש, עצובה. פניי מכוסות דמעות חמימות. 'הוא עזב אותי, לתמיד' הזכרונות חלפו לנגד עיני בקצב של רכבת הרים שנמצאת בדיוק בשיאה, יותר מידי זכרונות, שמחים, […]
קודם כל אבקש מכם לקרוא את הרציתי להוסיף ואז את הסיפור. תודה. מאיפה להתחיל, אין לי מושג. אני מניח שזה ישמע לכם כמו כל סיפור אהבה רגיל ששמעתם, אבל אני […]
אני זוכר את היום שיצאת מהבית בסערה טרקת את הדלת בחוזקה,ואני עמדתי מהחלון רואה אותך רצה ונעלמת מהאופק ולא עושה כלום בכדי לעצור אותך,אני נשארתי בבית ישבתי מול הטלוויזיה שותה […]
״לא…לוסי את מדברת כאילו את רוצה לתת לו מכות…זכרי הוא אוהבך״,אמר המורה שיחקנו שוב את הקטע הזה שאנחנו צריכים להזהר מהמשפחות ״אוקיי כל הכבוד זה היה טוב מאוד״,אמר המורה ״לוסי […]
~לא לגלות ספוילרים על בית האדס, רק התחלתי. אני שוב מכה את שק האגרוף, רק עם ידיי הקפוצות. המאמן שלי חושב שאני לא צריכה רק לבעוט, שהידיים השמנמנות שלי יעזרו […]
שוב הזכירון האפלולי חוזר אליי, מעורר בי תחושות מנער. שוב התמונה צצה בראשי, אני, ילדה קטנה בת חמש העטופה בין זרועות אימה. בוכה בין כל הצעקות והצווחות של משפחתה. מכות, […]
~אביעד~ מה לעשות כאשר נערה עם שיגעון מכוח עומדת להרוג את האנשים היקרים לך מכול ואז מציבה בפנייך שני בחירות: אחד ינצל והאחר יושמד."מה אתה מחליט" שאלה התלמידה. זרקתי את […]
פרק 1: מסתובבת ברחובות לוס אנג'לס קרועה מבפנים . כתמי האיילינר זלגו מעייני תמיד ראיתי קטעים כאלה בסרטים אף פעם לא חשבתי שזה יקרה גם לי אבל זה קרה. איך […]
זה מצחיק איך שפתאום, ברגע אחד ובודד, הכל צף למעלה. הזיכרונות, הצחוקים, הדמעות, הכאב, הבכי בלילות, הכל חוזר במכה. וזה מכה בך, חזק כל כך כמו השחכה… ואת צוחקת כמו […]
לזרוק מילים זה קל, הלא כן? תמיד חשבתי שזה קל, אבל קשה יותר להתכוון אליהן באמת. כלומר, כשאחי הקטן קרא לי דפוק כי בטעות הפלתי לו את הצעצוע, הוא סתם […]
״אבא!!!!!״ צרח אריסטו בנצי ניסע לנסוע כרגיל ומכונית אחרת כמעט התנגשה בינהם!! ״מה קורה כאן????!!!״ צרחה בבכי ברלינה.. ״אני מנסה!!!״ בנצי נוסע מעגל וניצל מפני תאונה..שלושתיהם נשמו לרווחה ניצלנו.. ״אבא […]
השבט שלנו בבריטניה מיקם את עצמו משכבות הגבוהות בחברה הבריטית לכן אנחנו לא סובלים משכבות חלשות משום שכולנו נמצאים במקומות הנכונים, "הלוואי עלינו." אמרתי "לרוב ערפדים שודדים או בכנופיות שמפיצות […]
~נקודת מבט בר- המשך~ ראיתי שלירז מנסה ליפול, \"למה את עושה את זה?\", שאלתי אותה מנסה לרוץ ולזעוק לעזרה. \"אני רוצה להראות לך שנכים כן יכולים לעשות דברים!\", היא ענתה […]
~אביעד~ היתה לי הרגשה שמשהו בסגנון כזה עומד לקרות. פרסי ואני לקחנו את אנבת לחדר הריפוי בבנין המרכזי."מה קרה לה" שאל כירון כאשר נכנסנו."פרסי יכול להסביר" אמרתי. בזמן שפרסי הסביר […]
~נקודת מבט לירז~ שני הבנים התווכחו. לא ידעתי בדיוק על מה, אחד נראה לי שחצן, והשני עוד יותר. בר חייכה אליי במבוכה. "אני לא מאמינה שאני מכירה אותם מגיל שנה!", […]
הוא לא מבין כלום, אבל מה זה משנה אני כבר בוכה , וזה רק בגללו. הוא לא מבין שאני צריכה אותו עכשיו , למה הוא לא פה , הוא אמר […]
"אבל זו לא אני!" ניסיתי להתנגד "לונה חמודה, זה בסדר, תחזירי בבקשה את החפצים שלקחת והכול יהיה בסדר, ואת מוזמנת לדבר איתי בכול עת" קולה של הפסיכולוגית היה עדין אך […]
הוא נתן לי חדר קטן, שבו אני יוכל לבכות בלי שאף אחד ישמע, הוא נתן לי תחושה שאפשר לסמוך עליו. הוא נתן רגע של שקט, כדי שאני ינוח קצת ויראה […]
