"היי טופז יפה לך בגדים" גל זרק לעברי בעת שעברתי ליד הברזייה בבית הספר. אני יודעת שאתם לא מבינים על מה אני מדברת אבל זה רק בגלל שאני עדיין לא […]
ישבתי בחדרי על המיטה, ופתחתי את הספר, הספר שלי. ככה הכל התחיל-חשבתי. הבטתי על האיורים הצבעוניים בצידי הדפים, וחשבתי איך הכל התחיל. לפעמים, אני מדמיינת איך היו חיי בלי לדעת […]
השענתי את הראש שלי על ההגה וניסיתי להבין מה קרה לי הרגע. שמעתי דפיקה בדלת המכונית ונבהלתי, חשבתי שזה אדם. פתחתי את הדלת וניר נכנס פנימה לידי. “טוב מאיה תחזור […]
התהלכתי במסדרון חשוך, אורות הירח הציצו מבין החלונות והשתקפו בתמונות שעל הקיר, הנחתי שאני נמצאת בצריף באמצע היער. המשכתי ללכת, רגליי היו יחפות וכואבות, לפתע התנגשתי במשהו, נפלתי על פניי. […]
אני ממש רוצה לחזור לפרסם כאן סיפורים. הבעיה שלי היא שאין לי ממש מה לפרסם… בגלל שהסיפור היחיד שאני ממשיכה לכתוב זה הספר שלי, ואותו אני לא רוצה לפרסם כאן. […]
אני מודה, את היית אהבת חיי. הייתה תקופה בה היית הסיבה היחידה לעובדה שליבי עוד פועם. והאמת שכרגע, אני לא יכול אלא לחשוב כמה מטומטם הייתי. כול כך מטומטם שנתתי […]
פרק 1: לורן ישבה בכיתה, האזינה למוזיקה והתעסקה בקרעים של הג'ינס הבהיר שלה. "היי לורן", חבטה קאסי בידה, "מה?", התנערה לורן והורידה את האוזניות. "הפלסטיים מקריאים את השמות של מי […]
-נקודת המבט תהל- יצאתי מהבית לכיוון הפארק. לטייל לי קצת, לחשוב על מה שיהיה בשנה הזאת אחרי שלא הייתי פה הרבה זמן. אחרי חצי שעה שהתהלכתי התקשרתי לירדן. —–אהובתי האהובה […]
כול דבר שאני יעשה כדי לשמור איתך על קשר אתה תגרום לי להרגיש יותר דפוקה. כאילו שאני לא יודעת כמה אני דפוקה. אני דפוקה שנתתי לך להיכנס לי ללב אני […]
חזרתי הביתה מהבית של עידן הזה.. איזה זבל הוא… טוב מה איכפת לי גם ככה לא תכננתי להיות איתו או משהו. "בר את יכולה להתעורר כבר?!" אריאל צעק עליי, כנראה […]
אנשים לא יודעים מה זה להתעורר באמצע הלילה ולמצוא את עצמך שותת דמעות ועטוף פחדים. הם לא מכירים את הריקנות שמכה בך כאשר מחלחלת ההבנה שאין אף אחד לידך. תקופה […]
אני לא ממש יודע לכתוב… וזה רק ניסיון להתבטאות.. אבל אני מעלה את אותה הרגשה שאתם מכירים מישהו לראשונה לא שמי לב אליו ורק אחרי זמן מה אתם קולטים את […]
היא יושבת על הספה הקטנה שבחדרה. עינייה דומעות ונשמתה נעצרת מעט, גוש דמעות עומד בגרונה. היא מחבקת את רגליה ועוצמת את עינייה בחוזקה. היא רוצה להעלם, להימחק. הכאב שרף את […]
דמויות ~ אנה – בת 17 מאוהבת ברון מצטרפת לחבורת "הערסים" של התיכון לילי – בת 17 חברה של מאור בחבורת "הערסים" עשירה רון – בן 17 מאוהב באנה עשיר […]
בוא ונסיים עם טקסי ההיכרות המביכים בבית הקפה, או בסרט. שבהם אני הולכת לשירותים כדי להתקשר לחברות ולספר אם אתה שווה את הזמן ואתה מחפש דרכים לפתח שיחה מעניינת. בוא […]
היי החלטתי לכתוב סיפור חדש אוליי קצר יותר הפעם כי נמאס לי לכתוב כל פעם שעות בשביל כל פרק… אז הסיפור מספר על ילדה בשם אליסון שמנסה להתמודד עם השנים […]
ט"ו בשבט כבר בפתח ניצב ממתין בקוצר רוח ליום רביעי ואז נחגוג אותו בנטיעות בכל רחבי הארץ בשירים יפים שהולחנו לכבודו וכמובן נאכל פירות יבשים כי מה טעים יותר מפירות […]
אני לא רציתי לנצח, אין לי שום רצון לנצח במלחמה הזאת אני רק רוצה להישאר בחיים. אם אני רוצה לשרוד אני צריכה להילחם, לכם קשה לדמיין את המצב, אתם גרים […]
נותרתי בודדה נותרתי עצובה האיש המקסים לא שרד את המחלה התפללתי שיבריא התפללתי שישאר אתי התפילה לא נשאה פרי והוא נפרד ממני כיצד אמשיך לחיות לבד כיצד אשתלב בחיים כאשר […]
נקודת מבט אלינור: 2:0 הקבוצה השנייה מובילה בשתי נקודות. הם בינתיים מפסידים. השריקה של השופט שמסמנת הפסקה של מחצית נשמעה. הוא ישב על הספסל מתנשף בכבדות. התיישבתי לידו. "כוח אה?" […]
היה זה חורף. הלכתי ברחוב הסגרירי וגשם ירד עליי. ביתי צנוע מאוד: 3 חדרים, מקלחת חדר שינה וסלון. אני גר באמצע לונדון,ליד הביג בן. ואני בלש,בשביל המשטרה. והשם שלי הוא […]
קמתי בבוקר בתחושה מוזרה. החלום שחלמתי בלילה היה מפחיד. ניסיתי להיזכר בחלום , אך לא הצלחתי. ידעתי רק שהוא היה מפחיד מאוד . הסתכלתי בחלון, וראיתי דמות מטפסת על חלוני […]
בעולם עשוי פלסטיק, בחרנו להתעסק בכאב, במקום לחיות בדרך שבחר הלב.
את הפרק הזה אני כתבתי. תהנו 3> -נקודת מבט היילי- "איתן… מה אתה עושה פה" שאלתי כמעט בלחישה. "אני חייב להסביר לך" אמר לי. "מה אתה חייב להסביר לי?" שאלתי […]
דינה הייתה על סף קריסה. סתם כי זה יום מעצבן. רודריגו בטלנובלה האהובה שלה 'למות עד אהבה' בגד היום בנטשה. עם נטלי. נטלי! הבלונדינית עם הסניקרס. ובכלל, היום אמא שלה […]
ובכן, גבירותי ורבותי, אני חושב שהגענו לגבול. עברנו הרבה מאוד מגפות קשות שהורידו את הרמה באתר – מגפת הוואן דיירקשן, מגפת החצויים – אבל אני חושב שהגענו כעת לקשה מכולן. […]
"שלוש!" שמעתי אותו מתחיל לספור. סם יושב לידי והוא נראה די לחוץ, אבל אני לא מופתע, הוא תמיד לחוץ. "שתיים!" האיש בחוץ ממשיך לספור. "ידעתי שזה רעיון רע!" אמר סם. […]
