החשיכה הלילית על הארץ נשכבה, השתתק כל העולם ובחלום המתוק, לרישרוש הלילה אני מאזין בשלווה, שוכב על דשא קטיפתי צבוע בירוק. * מענגת הרוח החמה את תלתליי, את הפנים ואת […]
כן, אני כבר מכיר אותם. על אף שעדיין חשוך מעט ושמש טרם זרחה, אני יודע להכיר אותם בפנים, בשיער – האם הוא בעל קרחת ומעט שיער, או שיש לה שיער […]
ש רגעים בחיים אני רוצה לנצור אותם הזמן עומד מלכת, הרגעים לא תמו, הרגעים הם כאן פנים של אבא, מקרוב, גופו נוכחותו, הוא נוגע באצבעותיו מלטף חלש את הלחי קולה […]
שמש היא מקור החיים מאז הימים העתיקים בני האדם את השמש מאדירים השמש מעניקה לנו את הלילות, את הימים השמש מעניקה לנו את השנים, את החיים קרני השמש אותנו מחממות […]
בסיפורי ילדים העלתי פרק משלי של בובספוג. אחרי שאסיים את הסיפור ארנבי, אני יכתוב סיפור בסיפורי ילדים שימשיך את הסדרה וונדר מציל את העולם, אחר כך אולי עוד פרק משלי […]
ביום שבת בובספוג קיבל הזמנה ליער שוניתיל היפה שנמצא מסביב לשונית המחסום האדירה. בהזמנה כתוב שהיום האוטובוס ליער יגיע בשעה 12:00 ושאפשר שעוד 2 יצטרפו. בובספוג ידע מראש שהשנים האלו […]
רינה קמה משנתה מוקדם מהרגיל, פתחה את חלון חדרה ושאפה אל ריאותיה את האוויר הקריר. היא ניגשה לפינת האיפור שלה, הביטה במראה והתחשק לה נורא לצבוע את עצמה. היא התחילה […]
סיימתי את השנה האחרונה שלי בבית הספר. כזאת הקלה. נפרדתי מחבריי ונסעתי הביתה. לא התכוונתי ללכת לשום מסיבה. אפילו שהיו כצה מסיבות שרציתי ללכת אליהם, אבל לא יכולתי. ההורים שלי […]
פרק 25: חבריי לקבר "חשבתי שהוא צולע," מלמלתי בשקט לאסטריד כשראיתי את רג'ינאן מתקדם מהר יותר מבנאדם צולע, ומהר יותר מאיתנו. אסטריד נאנחה והסתכלה עליי, היינו בדרך לארמון של הל, […]
אחרי ארבעה ימים כבר יכלתי ללכת שוב. אקדי נתנה לי שני מקלות הליכה, וכך היה לי קל יותר ללכת. יום יום אקדי יצא ליער, ואני נשארתי בבית. כשהיא הייתה חוזרת […]
הוא אוהב אותי, אמא. באמת. זה קרה רק פעם אחת, הוא בחיים לא התנהג ככה לפני. נו, מגיע לי.. עצבנתי אותו, הוא בן אדם, טבעי שיתעצבן. לא כאב לי בכלל. […]
אבק דרכים ננער ממעילו השחור. הוא קם לאט, מתבונן בסביבותיו. מגפי העור שלו חורקים כנגד הקרקע וקומתו לאט מזדקפת. הוא מיטיב את שיערו הפרוע, השחור. מוציא מכיס הג'ינס האחורי את […]
כמו עלה שצף על המים, היא הניחה לחיים לסחוף אותה ממקום למקום. באדישות גמורה היא נהגה להרפות את כל הרגשות והדעות, ולהניח לזרם העדין להביא אותה ממקום למקום. הלילות היו […]
ט. אליס מניחה את הספל על השולחן ליד הכסא שהיא יושבת עליו, ומעבירה את אצבעותיה מתחת לעיניה, היא בוכה. אני תוהה למה היא בוכה, אני כמעט בטוחה שזה קשור אליי. […]
בעודך נושם את נשימת חייך, אתה בוכה ובעודך נושם את נשימת מותך, אתה מחייך. אירוניה, היא לא נמצאת כאן, אלא החוויות נמצאות כאן, החוויות הקשות, הכואבות, המוות שראית באנשים הכי […]
אז נתתי לו כאפה. הכאפה הזו אגרה בתוכה את כל הכעס והזעם שהיה לי עליו, כל הפעמים שהוא אמר לי "תירגעי", שאמר לי "תלמדי לקח" שחשב שהוא יכול ללמד אותי […]
לא הכל מוקף באור שמחה כבוד ונכונות לפעמים אנו שוגים בדרכינו ובנעורינו להיכנס למקום לא מוכר מלא באנשים זרים, ההרגשה הלא נוחה הזאת, ההרגשה הזאת שכולם עזבו , נטשו אותך. […]
פרק 11 אוף זה פשוט עולם מכוער ומטומטם. כל החיים רק מוות. עולם שמוקף ברוצחים ובגנבים ובאנשים מתפוצצים זה לא עולם שכיף לחיות בו. למה הכל צריך להיגמר במוות בסוף? […]
תקציר : לבני כדור הארץ……….. היי ! קוראים לי מג'יסיאן ,אני בת 14 , אני משבתאי … אני יודעת שזה נשמע מוזר אבל תשכחו כל מה שחשבתם על שבתאי כי […]
הפסקת החשמל הגדולה של העיר השפיעה עלי לא טוב. זה הפסיק את פעולת "מסיכת העולם הוירטואלי המושלם", ופתאום גיליתי כמה גילויים לא נעימים. מסתבר שהייתה לי נפילה קשה באוטובוס, כל […]
זה היה היום האחרון ללימודים, יום שלישי, אותו שיעור היסטוריה מעצבן כבר שנה שלמה שתקוע בשיעור הראשון ליום הלימודים של יום שלישי. בחורג ממנהגינו ראינו סרט בשיעור, אומנם על הנאצים […]
אם זהו גורלנו אז מה הטעם לחיים? הציפורים חכמות התחילו את תקופת הנדודים ואילו אנחנו מאחור נשארים זקנים בודדים, קרים. בוהים בירח מדמם מבעד חלון אש ולהבות בזמן בוער, מתבוננים […]
התכנסתי לכדור וניסיתי לבכות ללא הצלחה יתרה חשבתי אני חייבת לצאת מפה אם לא בשבילי אז בשביל בן פתאום התבהר מוחי ונגשתי לדלת היא הייתה נעולה מיששתי את הקיר עד […]
לפעמים אני עוצרת וחושבת למה הפכתי להיות; הפכתי לרעה, לאחת שעושה יותר מידי בעיות. לפעמים אני נזכרת שהייתי מגנט חברים, אפילו שלא התחלתי לספר את כל השקרים. הייתי מחייכת לעולם […]
עמדתי מול המראה בחדרי, וניסיתי לשרטט אייליינר(קו שמשורטט מעל העין), בצורה ישרה, ידי רעדו. "תוכל לשים גם לי אייליינר?, אני לא ממש מצליחה", אחותי מעיין, עמדה בפתח חדרי "אני יכול […]
התחושה הזאת מעיקה אם פעם בכיתי שכואב לי אז עכשיו אני שותקת להרגיש תחושה שכזו בפעם הראשונה זה כואב ואי אפשר שלא לבכות.. עד שמתרגלים אליה ומוצאים את הסיבולת ואז […]
"גברת שר, אם לא תתעשתי על עצמך במהרה אאלץ להדיח אותך מהתיק הנידון ומהמשפט בכלל ולדחותו עד להודעה החדשה." הכריז השופט דלון, אחד משלושת השופטים אשר נכחו במשפט. 'איך אני […]
