סיפורים אחרונים

"את באמת לא עשית משהו נכון. היית יכולה לספר להם על הפרידה שלך מהם בלי לפגוע בהם, בלי לערב את העניין שלכם עם השוטרים. הרי זאת הייתה הדרך שלך להגיד […]

מה המצב חבר הלך לי המצבר לא נורא, חבר, ישנן צרות גדולות יותר מה המצב, אישה צריך לעשות כביסה לא נורא, אישה, תלכי למכבסה ישנן צרות גדולות יותר מלהחליף את […]

השעון הביולוגי שלי העיר אותי בחמש. עיניי עפעפו ונפתחו, והתמתחתי בצורה חתולית למדי (מן הסתם). הסתכלתי על ארנו. השמיכה כיסתה אותו עד לחציו, וחשפה חזה שרירי להפתיע. שערו הנחושתי נח […]

אני מחכה לך, אני קורא לך, אבל שום דבר בחיי לא זז. הקול שלי נעלם, ואני מנסה לצרוח את שמך כשהחיוך שלך נשבר כמו מראה. את זו שחייכת אז למה […]

היה הייתה פעם- חלק ראשון היה היתה פעם, אישה ששכחה. את מה שעליה היה לזכור. היא הביטה בפניה, הנשקפות ממנה, אל על, היא הביטה בפניה שלא היו שלה ורק שחקו […]

שיי בת ה- 17 החייה בשנת 2293, מתעוררת למציאות חדשה ומוזרה כשיום אחר היא מוצאת את עצמה בתוך בית, לידה חפיסת כדורים בעלת חותם של הממשלה הגברנומנית, כאשר היא לא […]

שקד לא הייתה חברותית במיוחד. זה מה שקורה אחרי שאבא עזב את הבית ושנים של חרדות נטישה. אך שקד כן רצתה חברים, שלא תבינו לא נכון. היא רצתה להיות נאהבת […]

"את הקיץ הזה אני לא אשכך\" כך אמרתי בסופו…זה היה קיץ כמו בסרטים,ממש כמו חלום נעורים כזה…הייתי איתו בכל שניה אפשרית,החבר שלי,זה שאני הכי אוהבת,זה שחיבק אותי כשאני עצובה ואהב […]

פסיעותיהם נשמעו על הרצפה המצופה בעלי אורנים והידהדו ברחבי המערה, "אני לא מבין טיילור, למה ברחנו?" שאל הזאב השחור בעל הרגל הלבנה, "איך קראת לי, ג'ון?" נהמה טיילור וחשפה את […]

חורף בא שוב וקר לי לנשום את העולם כשהגשם ייפול ויטהר את האדמה ויחלחל עד שימצא את האמת שמסתתרת עמוק ישטוף את הדם ואת הרע וישאיר רק תקווה למחר טוב […]

פותחת את הדלת בחיוך עצלני היא עצבנה אותי יותר. "היי בייב. לא ידעתי שתבוא היום" אמרה וההתנשפות הקלה שלה גרמה לחשדות שלי להתחיל להתאמת. "כן. חשבתי עלייך אז החלטתי לבקר […]

"אני יכולה לדבר! סוף סוף!" הכרזתי. "ואתה צריך להסביר לי הרבה דברים!" הפנתי אצבע כלפי קיניקס. "דבר ראשון, מה זה "טריה"?" אה… וואו… אה… שניה, תני לי להתאפס, וואו," מלמל, […]

אני עומדת בטרמפידה ביציאה מהישוב ומחכה לישועה. ברקע מתנגנת מנגינה מרתיעה אך גם מרגיעה. שילוב משונה של רעש מכוניות נוסעות, כלבים נובחים וציפורים מציצות, תנים מייללים וילדים משחקים במגרש, מואזין […]

זה מוציא אותי מדעתי, כשהדלת חצי פתוחה. זה מוציא אותי מדעתי, כשהכורסא כבר לא נוחה. זה מוציא אותי מדעתי, כשלא מבינים שבדיחה היא רק בדיחה. זה מוציא אותי מדעתי, כשחורף […]

בוקר, ציפורים , אנשים שממהרים לעבודה ולא הם יפוטרו , רעש מכוניות, ילד מקומה רביעית שמנגנן בכינור שיר עצוב , רוח נושבת על פניי ,יושבת על "גג עולם" כך הייתי […]

שעון הקיר בכיתה תקתק ולוסי הביטה בו בריכוז מוחלט וספרה את השניות לסיום ההרצאה. היא הניחה את ראשה על ידה השמאלית ושמעה את תקתוקי שעון ידה שתמכו בתקתוקי שעון הקיר.היא […]

בחדר האורחים של דירת חדר וחצי יושב מכונס, מנוון ובלתי מכוון למרות שאין שום אור הכל דומם, למרות שאין שום רעש הכל מואר פרצופו של דור מעורער ומהורהר מעין הארה […]

יש שם מישהו?, יש שם מישהו? מנסה לקום ולדפוק אבל אני כבול מנסה לפתוח את העיניים אבל הכול שחור מנסה להרגיש משהו אבל הכול רק מתכת איפה אני?, איפה אני? […]

קצת מהפרק הקודם: "אמילי, אני רוצה לברר איתך עוד כמה דברים" אמרתי. "שוב את?" הוא התעצבנה. "תעזבי אותי כבר! אני לא מעוניינת לדבר איתך!" היא גערה בי. "אז רק תקשיבי.." […]

עולים לי זיכרונות של גשמיות כדור נבלע עם מים ומשנה לי אישיות להצטמק לתוך עצמך, כמעט להזיל ריר כי אני בדרך כלל בועט, אז זה המחיר להפוך למת מהלך, רק […]

בזמן שירדנו כדי לבקש מאימא של בן רשות להישאר אצלו הייתי ממש לחוצה וכאבה לי הבטן. אמא שלו לא אוהבת אותי, זה כבר ידוע אבל רציתי לדעת למה. מה עשיתי […]

אני סוגרת דלתות, כדי להתקרב לכאב, כי במובן מסוים, הוא צורב את הלב. בלי שליטה בדמעות, בלי יכולת ללכת. עם יד על הפה ונשימה מואצת. מלא זיכרונות מציפים את ראשי, […]

"אני מבין שאת הסיבה שהוא עצבני" פולי אמר מחייך בשעשוע כשנכנס למטבח בקלילות. "די די אני אתחיל להסמיק" עניתי לו בציניות והגנבתי מבט קטן אל המרפסת,שם עמד עם החברה שלו. […]

אני יושבת בחוץ ורואה את החצר הריקה ואת כל הספסלים הרטובים. את הגשם המתקרב ואת העצים חסרי העלים. אני מרגישה את הרוח מלטפת את פניי ואת הקור שחודר לבגדים,את טיפות […]

"אני עדיין לא כל-כך מבין מה את עושה פה." אני אומר ומניח את התה מולה. היא נראית כל-כך טבעית במקום הזה, כאילו היא תמיד הייתה פה, כאילו היא חלק מהמקום, […]

פרק 11: *אוליבר* "בבקשה חכי!", אוליבר מיהר ללורן שכבר פתחה את דלת מכוניתה. הוא לפת את ידה שניה לפני שנכנסה וסובב אותה אליו, "תפסיק!", הדמעה הקלה שמחה בידו לפני רגעים […]

~ נ.מ עמית ~ כבר ערב .. אחרי ה"משחק " של ירין הבנים הלכו לחדר של אלירן להליחף לבגדים יבשים ואנחנו ניצלנו את ההזדמנות ודיברנו עם נועה " רואה ? […]

נקישה בדלת, "מי זה כבר יכול להיות בשעה כזאת" אני חושבת לעצמי וניגשת לפתוח את הדלת, בדרך אני מעיפה מבט חטוף במראה ורואה את עצמי לבושה בטייץ, חולצה שגדולה עליי […]

אור אחרון של השמש הגוועת מתעקש לפלוש אל החדר החשוך. עשן הסיגריה מסתלסל באוויר, ואני מתבונן בצורות המעניינות שהוא יוצר. המאפרה שלידי מלאה בשאריותיהן של הסיגריות הקודמות, קורבנות התאווה שלי. […]

– היי – עבר זמן – נכון. הוא מסכים, מלווה את תשובתו באנחה חרישית -מה נשמע אז? – ריק – ריק? – כן, נו, את יודעת – לא , תסביר […]