הייתי בחדר שלי ישבתי על המחשב שפתאום אני מבחין בצל ענק מתקרב אליי ובשנייה שהיסתובבתי לראות מה זה זה קפץ עליי וכיסה את כולי נאבקתי להישתחרר פתאום אני מבין שזו […]
כידוע לכולנו העולם אינו עומד מלכת , הזמן חולף וכך גם חייה של ורד ובתה גילי נכנסו למסלול מסוים של קבע. ורד חזרה לעבודתה בבנק כשהיא מקבלת מכל העובדים שם […]
פרק 1 – כמו כל כריסמס, אני יושבת לי בסלון רואה טלויזיה ושותה שוקו. כן, אבל זה כל כך ברור שהכריסמס הזה זה לא יקרה, כל כך לא. רק בגלל […]
פרק 9: החיזיון משהו מוזר השתנה בחלוקה של הביתנים. הביתן של דיוניסוס עבר אל הצד של אתנה, בתגובה הפייסטוס עבר אל הצד של פוסידון. מעניין מה האלים כבר עשו כדי […]
פרק 8: חרדה א' אבן כבדה נפלה על ליבו של אדוארד.'כל העבודה הקשה הזו…', חשב, 'בשביל זיוף', תמה בעוד הוא הופך את הדף המלוכלך.בגבו של הדף נכתבו מילים לא ברורות, […]
אין לי מושג איך אני חיה, איך למדתי לקלוע צמות, איך אני לבושה ואיך למדתי לדבר.באמת, באמת שאין לי מושג.אין לי מושג מה שמי, כי פשוט אין לי שם.אני יודעת […]
ורד שבה לביתה ושמחה לראות שגילי צוחקת כששינה שכבר בקעו נראות כמו יהלומים קטנים וכל כך זוהרים. "ורד אמרה לה מיקה, אני אחזור הביתה ואת תמשיכי עם הכייף עם הגב' […]
הייתי עייף מאוד ולא היה לי כוח לספר על שום דבר שקרה לנו אז נתתי את המושכות לשאר שסיפרו לכירון הכל והביאו לו את התיק הירוק עם שלושת האלמנטלים הראשונים. […]
It's a question that drives us, to where we must go.It's the unknown that drives us, and we want to discover it.And the question is burning, staying by our sides.There […]
שלומי נכנס לחדר של גילי ואמר למיקה שהוא יוצא לסיורים ויחזור קרוב לוודאי מאוחר. היא הנהנה בראשה והוא יצא, ליד דלת הכניסה התעכב וביקש מורד שתהיה רגועה ככל שניתן מאחר […]
"את יודעת שזה לא יפה להציץ, נכון ג'וליאנה?" אליס הביטה בי בעיניים שונאות "תקשיבי.. בואי נעשה ככה. אני הולכת, עוזבת בית ספר-" אבל אז היא קטעה אותי כשהתקרבה אליי ממש קרוב "אני מצטערת. אבל אני צריכה אותך לטקס" ואז היא הפנתה את מבטה לנוי והביטה בה בכעס "וגם אותך". הרגשתי איך נוי רועדת מפחד, וגם אני, רעדתי כמו לא יודעת מה."לאיזה טקס?" שאלתי ואליס חייכה חיוך מרוצה והפנתה את מבטה לגבר שעמד מאחורייה "בנות, תכירו את רייס, הוא אמ.. ישמור עלייכן שלא תברחו" ואז היא חייכה חיוך מרוצה "איך את בדיוק תיקחי אותנו אה?!" צעקתי עלייה פתאום ובעטתי בה כך שהיא נפלךה אחורה "נוייייייי!" צרחתי לעברה והיא הבינה שצריך לברוח. התחלנו לרוץ כמו מטורפות, האנשים שהביטו עלינו לא הבינו על מה כל המהומה "אימלה ג'וליאנה! אני פוחדת!" קראה ואז אני החטפתי לה חיוך "כנ"ל אחותי!" צעקתי לה בעוד אנחנו רצות."תפוס אותך רייס!" שמעתי את אליס צועקת לרייס.מי זה רייס? מה הוא חבר שלה?. "נוי!" קראתי לה ואז היא החטיפה לי מבט "עצריייייייייי!" צעקתי ואז שתינו עצרנו בפתאומיות "למה?" שאלה נוי ולא עניתי לה, היא תבין בעצמה.אליס חייכה אליי "אז? את רואה שאת לא יכולה לברוח ממני?". חייכתי אלייה חיוך מרוצה והיא נראתה מופתעת "אני יכולה. אבל איך את יכולה לקחת אותי אם כך תכאיבי לבן דוד שלך" אליס הביטה בי במבט הרגועה שלה, היא התקרבה באיטיות אליי "אני אסביר לך איך" ואז היא החטיפה מבט לרייס ואז הם זרקו משהו עלינו ועצמתי את עיניי.——-"ג'וליאנה! ג'וליאנה!" שמעתי קול מוכר. פקחתי את עיניי באיטיות "מה? איפו אנחנו?" נוי דפקה את ראשה בידה "אוחחח! אליס תפסה אותנו! את מבינה מה זה?!". הבטתי סביבי, היינו במשהו דומה לבית של אדוארד "איפו היא? איפו המסריחה הזאת?!" קראתי אבל אז נפלתי, נוי הביטה בי "את פצועה" חייכתי חיוך מאולץ "נראה לי שגם יש לי רגל אחת שבורה". פתאום הבחנתי ברייס "היי!" נוי צעקה לרייס ורייס התקדם לעברנו "מה אתן רוצות?!" נוי הביטה בו בכעס "היא פצועה" ואז היא הביטה בי. השיער שלי התפזר ושכבתי על הרצפה מרוב כאבים ברגליים "אני לא רופא" נוי הביטה בו עוד יותר בכעס וכמעט התחילה לבכות "תעשה משהו!! היא לא יכולה לזוז!" צרחה.ואז עצמתי את עיניי והשתעלתי כמה פעמיים.——"אליס".אליס הסתובבה "הו! אתה הבהלת אותי!" הוא חייך "לא נורא, מה שלום הטקס?"."אהה בסדר, הכל מעולה""יופי.. אני אמ.. יורד למטה, לאכול?""אההה לא, לא, לא! אהה רייס עושה שם איזה עבודה""אליס אני רעב""אז תבקש מרייס שיוציא לך משהו""אבל למקרר יש קוד זוכרת?""אהה.. כן.. נכון""טוב אני יורד"——–נוי הביטה סביבה. היא בכתה ולא יכלה לסבול את זה יותר "תביא איזה פלסטר משהו!" קראה נוי ואז הבחינה בדמות מוכרת "אני יכולה ללכת לשירותים?" אמרה לפתע ורייס הינהן "ישר ואז שמאלה" נוי קמה וחייכה לעברו "תודה!".אבל היא לא הלכה לשירותים, היא ידעה שמצאה את אדוארד.——"פסססט!" אדוארד נראה מבוהל ומיד הסתובב. נוי עמדה בפתח הדלת והוא נראה המום "מה את עושה פה נוי?!" נוי הביטה בו בבוז "זאת שאלה שאני צריכה לשאול אותך, למה בת דודה שלך כלאה אותנו במטבח, ועוד משאירה את ג'וליאנה פצועה! טוב וגם שבורת רגל" אדוארד מיצמץ, לא מאמין עדיין למה ששמע "ג'וליאנה פה?" נוי הביטה בו "אם חסרת הכרה בשבילך זה פה אז כן". אדוארד החטיף מבט לנוי ויצא מהחדר שהיה בו, למטבח.
להפסיק לחשוב על אדוארד.להפסיק לחשוב. להפסיק, להפסיק, פסיק, פסיק,פסיק.אם לא הבנתם מה אני עושה… אה.. גם אני לא ממש הבנתי, נוי אמרה שזה דיי עוזר להרגעה, אבל עדיין לא הבנתי מה כל כך עוזר בזה.נזכרתי שאמרתי לה, זה לא יצליח! זה לא יצליח! ואז היא אמרה, זה כמו סיגריות, אם את אומרת לעצמך להפסיק אז את מצליחה, טוב זה קשה בהתחלה אבל לא נורא.נוי, הפעם זה לא עוזר. קמתי מהמיטה שלי והבטתי ברחוב שלי שנראה מהחלון. ילדים בני איזה 10-11 שיחקו בחוץ כדורגל, בדרך כלל זה מעצבן אותי, אבל עכשיו, אני רגועה, מנסה להיפטר מכל המחשבות הלא טובות, רק טובות! רק טובות! אבל איך, איך זה אפשרי?!.אני עדיין מאוהבת באדוארד ואוף! כמה שזה נכון! כמה אני רוצה שהוא יהיה שלי, יישאר לידי לנצח, אבל אחריי מה שהוא עשה, אני פשוט רוצה שהאדמה תיבלע אותי מרוב בושה שהייתי חברה שלו.—–"נוי מה את עושה כאן?!" קראתי כשראיתי את נוי עומדת בפתח הדלת ומחזיקה בידה משהו "זה דחוף" אמרה ונכנסה פנימה בלי שהזמנתי אותה להיכנס, לא מנומס מצדי.היא נכנסה והתיישבה על הספה והניחה בידי משהו שהמגע שלו היה מוכר, זאת הייתי השרשרת. "יש לי הרגשה רעה בקשר לאדוארד" אמרה נוי לפתע. הרמתי אלייה את מבטי וראיתי שהיא רצינית "למה את מתכוונת?" שאלתי אותה. "תסובבי את השרשרת" עשיתי כדבריה. מאחור היה כתם דם, עיניי מיהרו לתפוס את מבטה של נוי ולהיות המומה ומזועזעת "את.. את.." נו קמה לעברי ואז התיישבה לידי "אני לא יודעת. אבל אני חושבת שזה הוא האמיתי בחלומות שלך". השתתקתי, הייתי צריכה לספר הכל לנוי עוד הרבה לפני זה. "מה אני אעשה עכשיו נוי?" שאלתי בקול חלוש והיא ניענעה את ראשה "אני לא יודעת.. אני באמת רוצה לעזור לך אבל אני לא מוצאת שום פיתרון" הפעם לא בכיתי, פשוט קמתי לעבר הג'רט שלי, לבשתי אותו והבטתי בנוי "אנחנו יוצאות. עכשיו".—–אני לא יודעת לאן אנחנו הולכות. כנראה לאן שהרגליים שלי מובילות. הלכנו לכיוון בית הספר ושם, השמיים היו שחורים כאילו עכשיו לילה, אבל עכשיו לא לילה, רק אחר הצהריים, אבל פתאום שמעתי קולות של אנשים "בואי!" סיננתי לעבר נוי והיא רצה לעברי "מה?!". "נתחבא ונשמע מה הם אומרים" התחבאנו בתוך החניון של איזה בניין שליד בית הספר והקשבנו להכל, היה שם קול גברי אחד, וקול נשי אחד."אני לא יודעת מה נעשה. הטקס בקרוב והוא אמור להתקיים כאן""למה דווקא כאן?""זה בסדר. תסמוך עליי""איך נמצא את הנערה עכשיו?""בעזרתו, אבל אל תדאג, הוא ישתכנע בקלות""טוב אז אם את יודעת מה לעשות אז מה אני צריך לעשות?""אתה תחפש את הנערה""ברצינות אולי עדיף שאני אחפש אותו""אני אדבר איתו""אוקיי"הבטתי לעבר נוי, שתינו היינו מתוחות על מי הם מדברים, אבל כשהצצתי, ראיתי את אליס, ועוד גבר אחד שעומד לידה עם גלימה שחורה שהסתירה אותו לגמריי, בדיוק כמו שהייתה לאליס."אני מרגישה בה" אמרה אליס ושניהם הביטו במקום שאני ונוי היינו "או-או" אמרנו שתינו פה אחד ולא ידענו לאן ללכת, זה מבוי סתום.
"פלוטו !!!" צעק בפתאומיות שמש ממרחק. "זה הקש ששבר את גב הגמל !!"אוי ואבוי… מה הוא עולל הפעם…?רצתי לבדוק מה מתרחש שם ומסתבר שפלוטו נסחף הפעם עם התעלולים…הקירות בביתו של […]
בובספוג בחן את החליפה שלו בפעם החמישית. זאת הייתה אותה תלבושת שלבש כל הזמן, המכנסיים החומות, החולצה הלבנה… אבל הפעם משהו הרגיש לו שונה. הוא חייב לחשוב מה מפריע לו.זה […]
פרק י"ב גילי וורד יצאו לכיוון הנדנדות כשהילדה מפזמת להנאתה וזה שימח ורומם מעט את רוחה של ורד. גן המשחקים הזה היה ריק מילדים אך לגילי כלל לא חשוב היא […]
רק שתדעו שבסיפור הזה זה כאילו מספר ב ' אני ' אבל לפעמים מחליפים דמויות . אתם תבינו כבר הכל אחר כך . # פרק 1 # שרר שקט מוחלט […]
פרק 8: חלוקה "אתה לא מבין שאנחנו נלחמים באנשים הלא נכונים?" אמרתי בכעס, פרסי ישב על כיסא בצד ורייצ'ל על המיטה שלי. אני עצמי עמדתי, לא יכולתי לשבת עוד רגע."נלחמים […]
מיקה וורד נכנסו לחדר של הילדה הקטנטנה והבוכייה כשהיא מבקשת את אבא שלה , מיקה וורד פרצו גם הן בבכי והשתדלו להסתיר זאת מעיני הפעוטה. "מאמי אל תבכי מתוקה שלי […]
ורד קמה מיד ממקומה והעיפה מבט זועם לעברו של שלומי. הוא הבין את הרמז וכעס על עצמו ולכן מלמל ביי ויצא לדרכו. היא נכנסה מיד לחדרה של גילי ורצתה להקים […]
אבא שוב שתה. זה מה שהתחולל בראשי. ידעתי,שכאשר הא שותה,אין לא מעצורים. ופחדתי. פחדתי פחד מוות.. רציתי לצאת החוצה לאוויר הצח,לשבת עם חברים ולהעמיד פנים שהכל בסדר. רציתי לשקר ולהגיד […]
יצאתי משם בסערה,לא ידעתי אם הייתי מוכנה לעשות את זה בשביל האחווה,אבל בפנים ידעתי למה כ"כ כאב לי לעשות את המעשה הנוראי הזה,היה לי קשה להיזכר, זה כאב, מאוד…,התיישבתי ליד […]
אני ועומר הלכנו לבית שלי מהבית שלו ביגלל טל…"עומר, רוצה לבוא אולי לבית שלי?" שאלתי אותו, "אממ…, אוקיי…" הוא ענה לי.כשהגענו לבית שלי אני ממש פחדתי שאמא שלי תהרוס הכל, […]
כשקמתי הדבר הראשון ששמתי לב אליו הוא שאני נמצאת בבית שעשו רובו מעץ, הדלת של החדר שבו שכבתי הייתה פתוחה ולפי השקט הבנתי שכנראה אין אף אחד בבית. אז החלטתי […]
הוא היה כל כך יפה…השיער החלק והשחור שלו…העור החיוור שלו פשוט שיכר אותי.השפיים האדומות כמו דם, והעיניים הירוקות צהובות.הוא עשה לי משהו בלב, אני מרגישה את זה…הינה ג'ניפר ניגשת אלי… […]
רעש חריקת השער הנפתח העיר אותי בבית אחת. כשהזזתי את רגליי מהמקום בו רבצו כל כך הרבה זמן, התעורר בי הפחד שמא נשרפתי תחת השמש הקופחת של הצהרים. רק נגעתי […]
בטוח אתם יודעים מדוע עינייה נעשו אדומות , באמצע ריצתה של סשה נטשה נכנסה אל תוכה והשטלתה עלייה כפי שאמרתי בפרק הקודם ..רוני "מתה " היא לא מתה היא איבדה […]
למחרת בבוקר התעוררתי בכוחות עצמי. הבית היה שקט, כולם עדיין בשלווה, בשינה רגועה. לרגע אחד הרגשתי כאילו חזרתי אחורה בזמן, לפני שבוע, שהתעוררתי בזמן הזה ונשכבתי במיטה, מהרהרת ביחסים הדפוקים […]
רוני הסתובבה וראתה .. ילדה קטנה בוכה , מתקדמת באיטיות , צעד צעד .. שערה היה צבע זהוב , צבע עינייה היה חום כהה .. היא לבשה שמלה קרועה ,היו […]
"מה ?" שאלתי כמעט בלי קול ,מתקשה לבלוע את רוקי"בלילה ההוא" הוא אמר בקול רועד " אני הייתי שם " הוא הסתכל עלי במבט רציני."תומר ," אמרתי והרמתי את מבטי […]
הלכנו לחפש את "יוסף מורן" לקחנו מדריך דפי זהב והתקשרנו אחד אחד. לבסוף מצאנו "יוסף מורן רחוב מתיתיהו 6". נסענו כולנו לרחוב מתיתיהו, ושם ציפתה לנו הפתעה קטנה…"שלום מי אתם?" […]
