הכומר מקדם את הזוג הצעיר ומוליך אותם פנימה כדי לקדש את שניהם כבעל ואשתו. האורחים תופסים את מקומם והטכס מתחיל. הכומר פונה לזוג הצעיר ומבקש מהם כי יהיו ראויים לשאת […]
"לא היית חייב" הסמקתי. אדוארד חזר מהמטבח ובידו קופסה ארוזה באריזה אדמה ומבהיקה, עם סרט אדם ויפה. "אני חושב שכן" אדוארד חייך ונתן לי את המתנה. פתחתי את האריזה הצבעונית ואז התגלתה קופסת תכשיטים יוקרתית ובתוכה- הייתה שרשרת לב. השרשרת הייתה עשויה מזהב, מה אתם יודעים?! החבר שלי עשיר! טוב לא בגלל זה אני מאוהבת בו.. אני מאוהבת בו בגלל שהוא הבחור הראשון שפגשתי שיש לו אופי כזה טוב ונחמד, חייכתי אליו כשחשבתי על זה והוא החזיר לי חיוך.אדוארד הוציא את השרשרת מהקופסה וענד אותה על הצוואר שלי עם קצת עזרה שלי."זה.. זה.." נגעתי בשרשרת בעדינות "מדהים.. תודה" אדוארד חייך "בבקשה" ואז התיישב והתיישבתי מיד כדי להראות מנומסת.———–בדרך חזרה הלכנו בשקט לתחנת האוטובוס. השעה הייתה תשע וחצי בלילה, אבל לי לא היה אכפת. "תודה.. שוב" אדוארד חייך והפנה את מבטו, אבל אז נעצר."תקשיבי אני…"אדוארד הרכין את ראשו "אני יוצא עם המשפחה שלי לטיול השנתי שלנו" חייכתי, לא ידעתי מה יגיע עכשיו. "הטיול הוא מיום ראשון עד לעוד חודש מיום ראשון" אדוארד השתתק ופערתי את פיי בתדהמה "מה?!" אדוארד נשך את השפה שלה ואמר בשקט "כן.. אנחנו עושים כל הזמן טיולים כאלה" עכשיו באמת נפגעתי "טוב" זהו?! זה מה שאני יכולה להגיד?.
היומיים הבאים עברו על שירה באופן די מוצלח, היא הכירה מהר מאד את המורים והתלמידים ואפילו התחילה לחבב כמה מהם יצא לה להכיר את שושי הטבחית שגם אחראית על המטבח. […]
נועה ישבה במיטתה ושיחקה בשיערה . מישהו דפק בדלת חדרה של נועה . "יבוא .." אמרה. זה היה אחד המשרתים שלה . "נסיכה , צר לי להפריע לך , אבל […]
היה קשה להתרכז כשסהר ישב לידי. הוא לא עשה כלום אבל דווקא בגלל זה רציתי להתנפל עליו ולדגדג אותו, ממש כמו פעם. רק כדי לפרוץ בצחוק. הלוואי שהחיים שלי היו […]
התייצבתי עם החץ וקשת, מכוונים אליו, אל אחי, והוא שליו כאילו זאת לא הפעם הראשונה שאני מאיימת עליו, הוא הריח את הפחד שלי… היה אפשר להריח אותו ממרחקים, אבל הוא […]
אני כאן, לבד.הדממה עוטפת אותי, מחבקת אותי כמו אם מסורה."אני כאן לידך, את לא לבד." היא לחשה לי.הדממה נמצאת בכל מקום,בידי, ברגלי ובעיניי.הדממה שרפה אותך,עכשיו אתה רק אפר חרוך.אני מפחדת […]
התעוררתי,ומה שראתי מולי זה האספלט המגעיל של רצפת ביתי. בין החריצים, היה דם שהמשיך לנזול. בהתחלה לא הבנתי מאיפה,אבל אז הכה בי כאב ראש לא יאומן. מיששתי את ראשי,ודם נזל […]
נכנסנו לכיתה ולא היה שם אף אחד.הלכנו לכיוון המזכירות, וגם שם לא היה אף אחד.יצאנו מבית הספר, וקבענו להיפגש במוזיאון בשעה 16:00התחלנו להיתקדם לכיוון הבתים שלנו, ואז ראינו את שיר.שיר […]
"לאן לעזאזל נעלמת? מרקוס אמר לי שברחת. האידיוט הזה לא הבין למה אני צורחת עליו, הרי ברור מאליו שאני אכנס לפאניקה ברגע שאני יודעת שהחבר שלי נעלם! הוא התחיל לגמגם […]
את הקרדיט אני מעניק לנייג'ל. הוא מהר מאוד מצא מעבדה שיכולה לגלות לנו את החומר בשנייה ומיד קיבלנו תשובה. ניטרוגליצרין."ניטרו…מה?" שאלה לילי.גלגלתי עיניים. שוב פעם."ניטרוגליצרין" אמרתי "זה חומר"."לאאאאאא" אמרה לי […]
כשקמתי, ראיתי את עצמי בתוך ניידת אמבולנס, ואת לורן לצידי. מחזיקה בידי, ובוכה."או!, איזה כיף שהתעוררת!" לורן אמרה."כל כך דאגתי" היא שוב אמרה.ניסתי לחייך אלייה קצת. אני מכירה אותה בקושי […]
אתה קורא סיפור !אומר מילה אחר מילה. נכנס לפרק בלי מילים מובנות.אומר משהו היא מופיע .אתה בורח היא רודפת.יורד לאמא ועוצר אם פעימות רועדות ופוחדות.מנסה לברוח כמה שיותר רחוק אבל […]
אתה רואה ילדה .ברכיים קפופות.מביטה בכם כסתסתכלו .אז לא תראו כלום.חוץ מצבע העור שלה.היא מתה!אז מה הטעם?אם אתה יודע שהמוות קרב.כשאתה רואה היא נעלמת כאילו היא לא הייתה.הפחד עולה מהר […]
הי חבר'ה, אני דנה אני כתבת שטח בעיתון הבית ספרי שלנו, שאותו אנו כותבים אחר הצהריים. אני וחבריי לכיתת העיתונות חושפים הכל, עוזרים ומצחיקים. בעיתון יש כמה כתבים, אלקסיס היא […]
התעוררתי לריח מוזר. ירדתי למטה וראיתי את אמא שלי בחלוק שחור נוצץ שנוצות.שחורות של עורב שזורות בו. כובע שחור ומחודד היה על ראשה והיא עמדה מעל קדרה שחורה, היא ציחקקה […]
ליקוי חמה מאז ומעולם הפחיד והלהיב את האדם. מראה השמש נעלמת לה, מראה הירח המאדים. "טבעת היהלום" שנוצרת כל פעם כאשר השמש "נאכלת" על ידי אל כזה או אחר. ואיך […]
האדס נתן לי בעייה של לוגיסטיקה. איך אני מספר להם דברים חשובים בלי לגלות להם על החלום. כשקמתי האורות בחוץ כבר התעמעמו, ציפורים פרסו את אברותיהן ועפו בשמיים. אף אחד […]
"תסתתר בחדר שלי!" פקדתי על מייקל.הוא נכנס לחדרי וסגר את הדלת.פתחתי את הדלת באיטיות, וראיתי את דודה ג'וליה, אחותה המעצבנת של אמי, מחייכת אליי חיוך מתוק ומעצבן במיוחד. "מה קורה […]
הלכתי ממנו.לא יכולתי להביט בפניו.לא אחריי מה שעשה לי.בתוך תוכי כעסתי עליו.רציתי שייכאב לו.רומן עם גבר נשוי,זה מתכון לאסון.לא רציתי להסתבך.כמה שרציתי להיות איתו,לא יכולתי.נכנסתי אל תוך החדר שלי..כשאני אוחזת […]
"אדיסון, אדיסון…" הוא קרא לי, אני כבר הסתובבתי ממזמן. הוא קרא לי שוב: "אדיסון…" הקול שלו היה שבור, אבל לא יכולתי להישאר שם, לידו. הוא רץ אחרי כבר, התחיל לרדת […]
"לא סיליה!!"קרא לעברה,"לא עוד כישופים אכזריים.."כשהוא זומם להרוג אותה.כשהוא משחרר את אימא שלו מצפורני הטרף שלה.ובודק אם הכל בסדר איתה.כשקירה לוחשת כישוף ובוהק של שינאה וכעס ניבט מעיניה..כשרוח פרצים נושבת […]
יום אחד התבוננתי מסביבי, העיניים שלי ראו ואמרו לי שאני הולכת ברחוב, אבל לא הרגשתי את זה. חשבתי. אני חייה ונושמת אבל אני מרגישה כלואה, כשהסתכלתי ראיתי שהכל נראה חשוך […]
הלימוזינה לבקשתה של הכלה הגיע לביתם של הנשואים הטריים וז'וני עלה למעלה להביא לרעייתו את הנעלים הנוחות כדי שתרקוד עד כלות. בדקות הקצרות שהמתינו הפתיע נהג הלימוזינה את רוז'י והגיש […]
הכומר מקדם את הזוג הצעיר ומוליך אותם פנימה כדי לקדש את שניהם כבעל ואשתו. האורחים תופסים את מקומם והטכס מתחיל. הכומר פונה לזוג הצעיר ומבקש מהם כי יהיו ראויים לשאת […]
"מה?!?!", "לאן?!?!" "איפה זה בכלל?!!?",פאניקה וחרדה תקפו את מאיה,היא הרגישה איך הרצפה קורסת תחתיה ובולעת אותה אל הלא נודע,רק לפני 5 דקות גילתה לא במכוון שהיא (בדגש על ה – […]
פרק 7:האויבים הלא נכונים צרחה נמלטה מפי, היא הייתה כל כך חזקה וכל כך מפתיעה עד שהוא נפל אחורה. פרסי פתח את הדלת בתנופה ושאל אם הכל בסדר. סימנתי בראשי […]
השיעור נגמר כעבור חצי שעה בערך. טיילור ליווה אותי לקפיטריה."את מודעת לעובדה שאת רחוקה מלהיראות ארגנטינאית, נכון?" צחק,"אכן כן," הודתי באשמה, "אבל להגנתי המבטא הוא המכשול היחידי מלהשלים את המראה, […]
,When you think you lost, close your eyes,imagine another world,your own world, where there is no pain.where everything is just yours,When you think you can't.anymore ,close your eyes,think about something […]
חזרתי הבייתה רועדת ולא יכולה לעמוד יותר על הרגליים. הרגשתי שכל הזמן הזה שהייתי בעבר, לא זזתי ובגלל זה כאבו לי הרגליים. הטבעת ניצנצה באופן מוזר, אבל לא ממש התייחסתי לזה, הייתי מותשת ולא היה לי אכפת מכלום. אבל כשפתחתי את האור ראיתי את אמא שלי עם שקיות מתחת לעיניים, כועסת, ואת אבא שלי אדום כולו "אההה…" לא ידעתי מה לומר! שכחתי לגמריי מההורים שלי, כל הזמן הזה שהצלתי מישהו נורא- נורא חשוב, יצחק רבין. "תסבירי לי איפה היית גברת צעירה!" אמא שלי נשמעה מודאגת ונראתה מודאגת. "אמ.. קצת קשה להסביר" הלב שלי פעם, פחדתי שיענישו אותי או שיגידו לי לספר הכל אבל משהו בתוכי לא רצה להגיד כלום, רק לסרב להכל.אבא שלי קם והחדיר בי מבט כועס "את מרותקת לשבוע, בלי מחשב, בלי טלויזיה, ובלי חברים וחברות ויציאות" עכשיו באמת נמאס לי והייתי אדומה כולי מרוב כעס "דיייי! נמאס לי!" ההורים שלי הביטו בי במבט מופתע "נמאס לי שאתם מנהלים לי את החיים נמאס!" רצתי לחדר שלי בבכי ומאחוריי שמעתי " יש לך את השבוע הזה להגיד בפירוט מה עשית כל הלילה!" זאת הייתה אמא, אוח! לפעמים אפשר לשנוא כל כך את ההורים!. הראש שלי היה בכרית, ספוג בדמעות שלי. כל הזמן ניגבתי אותן וניסיתי להירגע, אבל לא הצלחתי. למה זה קורה לי?! אני לא עשיתי משהו רע! להפך! אבל הלוואי והם היו מבינים את זה.. כי לי כל כך קשה לומר להם את זה במילים…פתאום הייתה דפיקה בדלת, ניגבתי את הדמעות שלי במהירות כדי לומר בטון נורמאלי "הכנסו! מי שזה לא יהיה..".אמא שלי נכנסה ואז מיד הפנתי את מבטי "אם באת הנה כדי להזכיר לי שוב את העונש הכבד שלי, את יכולה ללכת"."לא.. דווקא לא באתי בגלל זה.. ראית את הטבעת שלי?" הבטתי בה לרגע, היא שלה?. "הטבעת שלך?" ניגבתי שוב את הדמעות ונשמתי נשימה מרגיעה "כן! היא טבעת שקניתי בחנות אחת, ואז היא נעלמה לי כבר פעם אחת וזה דיי מעצבן! אז ראית?" הרכנתי את ראשי ואז הינהנתי באיטיות "קחי, זה שלך" הורדתי מהאצבע שלי את הטבעת והשתתקתי "חשבתי שהטבעת הזאת היא משהו אחר…" מילמלתי ואז אמא שלי חייכה "אז את כבר יודעת הכל, אה?" מה?! למה היא מתכוונת?!.
