לפני כמה ימים נרשמתי לאתר הזה, בהתחלה צחקתי כי מה לי ולכתוב סיפורים, ואז זה שבה אותי, נהנתי מזה, פרסמתי כמה וכמה פוסטים ונהנתי לשמוע שיש אנשים שמתחברים ואוהבים את […]
החיים הם כמו רכבת אבל בלי כרטיס חזור. רק תחנה אחת- אמת כואבת ללא תרופה, ללא מזור. אבל זה לא באמת נורא. והרכבת… היא כמו ענן קשה לראות דרכו את […]
אבא חורג אם לדייק. כל לילה לפני השינה היה רוכן אליי ומבקש נשיקה. אני הייתי מחייכת ונושקת לו בלחי. אך לו זה לא הספיק, הוא רצה נשיקה על השפתיים… הייתי […]
היא אוהבת להיות עצובה פתאום היא נוגעת בעצמה היא אוהבת להתחבר והיא יודעת מה אמיתי, כשהיא שמחה היא רק נוסעת רחוק יותר ורחוק יותר עד מקום לא נודע מחייכת מאשליות […]
יש ל-מקס פנים קטנות וחלקות כמו בובת שעווה מצח גבוה, עיניים קטנות שלא מתעכבות על פרטים שיער מלא וסתור העיניים חומות כהות, נותנות תחושה של אמון מקס עובד על רכב […]
"אולי ניסע לאנשהו, רחוק מכאן". "רחוק ממני?" "אל תקחי את זה באופן אישי, אין לי בעיה איתך, הנוף פשוט משעמם". "זהו נופי". "נו, לא הנוף, הנוף. התכוונתי לאנשים, חטטנים, רועשים […]
ילד בן חמש עשרה עובר התבגרות דרך מוות ואהבה בלתי אפשרית.
להתעורר ולא לחכות , להעז ולרוץ לקראת התעוזה , זו התחלה חדשה שהרגשתי בתוך ליבי חרטתי. מלכת החלומות עם המון רצונות. לכבוש עוד פסגות וליצור יותר הצלחות. לאהוב ולצפות , […]
אני שותקת זאת הדרך היחידה שלי לדבר שקט צורח של דקה לפני המוות אז אני מכאיבה בועטת שורטת שיבינו ששורף מבפנים מפחדת להוציא את הסכינים מהלב הוא רק ידמם יותר […]
מי יבלבל את עם ישראל כי מי יזכור ומי יתפלל שהשמאל יכשל את פיו מי יסכור על כל הצרות שהוא מעולל שהשם ישמור. מי יהלום באויבי המדינה וימגר את הרשע […]
צרצורי הלילה, מעירים אותי זיעה נושפת מעליי את הלילה עוד שינה בחלום, מערערת חזותי כשהחלום יביא לי מציאות, אנשק משאלה כי את האור, כי את הדממה את נותנת לי מחלה […]
לא מתעסקים עם לארי עוד בילדותו אלי היה בטוח שהוא נולד לנסיבות הלא נכונות. שנת 2016 אימתה זאת… אלי, הוא ילד-נער-מבוגר, שאיתרע מזלו, ונולד למשפחה מעורבת חמה-קרה, מלאה ועשירה בניגודים. […]
העצבות חונקת אותי. הדיכאון עוטף אותי. הגעגוע מציף אותי. אני שמח. השבר חורץ בי. הכעס גוער בי. החרדה גואה בי. אני שלו. השיגעון מתעתע. השנאה קרבה. היגון מתעמק. שיקול הדעת […]
רציתי לשתף בשיר שכתבתי לא מזמן… על מה שאני מרגישה לאחרונה.. אשמח לדעתכם! |. אולי אנחנו כבר לא צריכים להיות ביחד אולי זה נגמר מזמן… אני בטוחהשזה הפחד מלא לראות […]
ורונה היא מלאת קסם ומהממת ורונה מהפנטת. זה אני , רומאו מונטרו . זו משפחתי. זו אימי , אלנה מונטרו נשואה לאבי , ברונו מונטרו. השניים עובדים בחברה של קומיקס […]
"אנה , אכפת לך?" פנתה אלזה אל אנה ושאלה אותה. " לא, לא." ענתה אנה מבלי לחשוב פעמיים. " אנה?" פנתה רפונזל אל אנה בפעם השנייה כדי לשכנע שאכן אכפת […]
איך אני יודעת שאני מאוהבת?… זה פשוט בא מעצמו זה כבר לא מהראש את לא אחראית על זה את לא שולטת בזה זה הלב הוא מחליט מה ומתי בכל פעם […]
זה אתה- אתה שם. אתה הסיבה שלי לקום בבוקר. כל בוקר אני קמה ומתלבשת ומתגנדרת עבורך. מתבשמת כאילו אתה צריך להריח אותי מכף רגל ועד ראש ואני צריכה להיות בשיא […]
החיים קצרים, אמרו את זה לפני ויגידו גם אחריי. החיים קצרים, חלומות נשכחו לפני וישכחו גם אחריי. החיים קצרים, תקוות נאבדו לפניי ויאבדו גם אחריי. החיים קצרים, ריגושים נעלמו לפניי […]
אני עומדת, כל גופי נרטב בגשם. אף אחד לא רואה את הגשם הזה, אבל הוא כל כך קר, מקפיא אותי ומעביר בי צמרמורת כה חדה עד שאני קופצת במקומי. אני […]
השנה 2108. הטכנולוגיה התפתחה מאז המאה ה21. המלחמות נהפכו אכזריות יותר ובלתי צפויות יותר. שני צבאות גדולים נלחמים על העולם. הצבא המזרחי, ברשותו אסיה אוסטרליה וחצי אירופה. והצבא המערבי, ארה"ב […]
כשחנן נכנס בהתחלה לבית הספר היוקרתי למוזיקה. הוא היה מוכה בהלם. כי הוא לא ציפה לקבלת פנים חמימה כזאת. הוא ראה שהסתובבו שם התלמידים שכנראה הוא ילמד איתם. הוא ניגש […]
גופות תלויות על שערייך אהבה קטנים וגדולים, צעירים עם זקנים כולם נופלים קרבן בהסכמה. לא שש לבואה לא דורש בקרבתה אף ממרחק לא ארצה לחזותה. אם היופי הוא שקר האהבה […]
על הברכיים הוא נישק אותה על הברכיים ועשב עלה ותפס את שוק רגלה. הוא החזיק אותה בעדינות כמו שמחזיקים תמונה. על הברכיים. ידה החליקה לאט על צווארו והיא על הברכיים […]
אליוט הוא לא אדם של מקלות ואבנים שמלקים את עצמם. שמיים זרועי כוכבים חיוורים רואים לנפשו; פוסעים סביב אבני דרכה חסרת הקירות בספסל נדנדה הוא מנסה לגעת להגיע לספסל אחר. […]
יום שישי,השעה כבר 7:54. התעוררתי באנרגיה מטורפת,כי הלכתי לישון בשעה 20:00…. נזכרתי בסיפור עם מקס,חשבתי,איך הוא היה יכול לגעת בי… פשוט מגעיל! וכל זה בגלל סופיה! לקחתי את הטלפון הנייד […]
