כותבת ומוחקת, כותבת ומוחקת.. ככה התחיל המכתב הנוכחי. האמת שרציתי לכתוב עוד מכתב על כמה שאתה אוהב אותה ועל כמה שאני שונאת אותה, אבל בזמן האחרון הבחנתי במשהו מוזר. הסתכלת […]
אני יכול לצאת מכאן, אבל תמיד חייב לחזור. כאילו מחובר אליי איזה גומי, שנמתח ונמתח עד שמגיע לשיא המתיחה, ואז אני עף אבן מרוגטקה ישר אל ארץ לעולם לא. "פיטר," […]
פגשתי בחורה מיוחדת. לא אחת כזאת שמיד כולם מעיפים לעברה מבטים. היא לא הכי בולטת ולא הכי רועשת, גם לא לבושה בבגדים הכי חשופים. היא מחייכת רק מדי פעם, שחברות […]
"יאללה יפה נגמרה ההפסקה לכי לכיתה" אמר לידור כשנשמע הצילצול. "טוב" אמרתי טיפה מבואסת והלכתי לכיתה. התיישבתי ליד ילד שנראה ערס. "היי כוסית" אמר הילד והתקרב אליי כשאני מתרחקת ממנו […]
רוצה לאהוב קצת? רק ללילה, זה בסדר, אני לא בעניין של יחסים. רוצה להנות קצת? רק ללילה, הכול טוב, אני לא עושה רגשות. רוצה לצחוק קצת? אל תדאג, אני לא […]
טוב אז שברת לי את הלב. אולי תעשה תיקון ותהיה הדבק שלי הפעם? אתה לא חייב להישאר, זה בסדר. אני מרשה לך, תשכב עם מי שבא לך, תאהב את מי […]
פרק 8: " סליחה את יודעת אולי מה השעה?" שאלנו מישהי שעברה " אחת עשרה וחמישה" ענתה " מה בטוח?, שיט אין מצב" אמרה אריאל " תודה צום קל" אמרתי […]
השעה הייתה שעת בוקר מוקדמת כשהאיש יצא לדרכו, לגופו תיק ריק וקטן ותו לא. השמש רק החלה את מסעה היומי ברקיע, ורבות היו הציפורים שעוד נמו בקניהן. פתלתל ואינסופי היה […]
רעיה אוקטובר 1973 מנחם נפרד ממני בחיבוק על סף הדלת. "תקחי את נדבי ותסעי לאמא שלך," אמר לי בצאתו, "אני מעדיף שלא תישארי כאן לבד בזמן המלחמה." "אני רגילה להיות […]
אז לאחר זמן רב והרבה סיבוכים בחיי, אני עכשיו מתחילה לכתוב את פרק 4 לעונה 2. מי שעדיין לא קראה את העונה ה1 שלי יותר ממוזמנת לקרוא סיפור מרתק ומושקע […]
בעולם שהריגוש הוא זניח, כמעט שלא מורגש כולם במסע, לריגוש החדש. אז עוד איפור, אז עוד בגד, מכונית חדשה, רגילה זה לא מספיק, ג'יפ בבקשה. עוד צעצוע, עוד בובה הילדה […]
אני כלואה, מבוי סתום לא לכאן ולא לשם חוששת לבחור באין כניסה, או לברוח ללא חזרה החלטה מונחת על שני כפות המאזניים שנעשות כבדות יותר בכל יום עוטה מסכה שכבר […]
אני חייבת להודות, הקטע זה לא נכתב בהשפעת מריחואנה, או קצת אלכוהול שזורם בדם, או אפילו טיפה של מוזה. הקטע הזה לא נכתב, בשביל הביקורת החברתית, או לביטוי הרגש הכואב-דואב […]
זה משתלט עלינו, אתה תמיד רצית בכך אני לעד אברח מכך ואני, כל שרציתי היה אותך שאחזת בידי, אז כשהייתי כמעיין המתגבר, אתה זוכר? כשעיני היו בוערות באש הנעורים כששפתי […]
ואילו רק הבטת אל תוך בשרי והיית רואה את הנעשה את אשר יצרת אתה במו ידיך בלשונך בחיסרונך שירתי פסקה ונשמתי נדמה אני אינני רק שבריר זכרון ואין בי דבר […]
וחיפשתי לי מפלט, מין התהום העמוקה והחשוכה הזאת, מין השיכחון הצמא לעוד ועוד אנשים שייפלו לתוכו. וניסיתי להרים את ידיי, כדי להיאחז בקצה, כדי שיהיה משהו שיעזור לי לקום ולהמשיך […]
חולייטה קפאה בעומדה והיא לא ידעה מה לומר. היא לא ידעה מה לעשות עם המידע החדש שנודע לה כעת. האם רוסה גם ידעה על כך , או שהיא גם כמשפחתה […]
בס"ד שאלו אותי 2 שאלות בפרק הקודם ורציתי לענות עליהן:1. יש שיעור שירה לעוד אנשים חוץ ממנה פשוט כל אחד לומד בשעות אחרות במערכת ,בנפרד. 2.אין להם תלבושת בית ספר […]
נקודת מבט נוי- הסתובבתי וראיתי את נעם "היי" הוא אמר וראיתי מרחוק שעידו נועץ בי מבטים אז אמרתי לו "ביי" ואז הלכתי והוא הלך אחרי אמרתי לו "דיי" אז תגידי […]
"אני נענה לאתגר!" אמר גדי "ובכן," אמר המפקד די "האתגר הוא פשוט להבנה, אך מסובך לעשייה" צחק וקרא "מעבר להרים הגבוהים של העמק הגדול, נמצא כפר של גמדים מרושעים, ממש […]
היא קמה באיטיות מן המיטה הרחבה. גופה הערום היה מכוסה בדמו ושערה טפטף על רצפת השיש הלבנה. היא נגבה את המזלג על שורש כף ידה והשליכה אותו אל פתח הביוב […]
ישבתי לי בכורסא הנוחה וחיכיתי לפדיקוריסטית. זאת היתה שעת בוקר מוקדמת, והעסקים של יום ראשון, תחילתו של השבוע, התנהלו בעצלתיים. נראה לי שצריך באמת עוד יום שבתון,אחרי השבת, כזה יום […]
להרים את העיניים אל הנער מהעבר, הנער מהילדות. יכולתי להבחין בעיניים הזוהרות שלך עוד מרחוק, העיניים בצבע האוקיינוס, שתמיד ידעו לערפל כל חלק בגוף שלי. אתה מתקדם ונהיה קרוב בכל […]
נקודת מבט אלינור אחרי שנרגעתי קצת קמתי מהמיטה וצלצלתי ל:רוני(החברה הכי טובה של אלינור , בת 23 , שיער : גלי חום , עיינים אפורות ולא ממש אכפת לה מה […]
'השיחות לא מפסיקות להגיע. ההודעות לא מפסיקות לצפצף. והטלפון לא מפסיק לרטוט..' הכרתי את גיא לפני שנה באיזה מפגש עם חברים. אני והוא התחברנו ישר מבלי לשאול שאלות. הבעיה היחידה […]
"בבקשה אל תעשו לנו כלום" ביקשה לין מאביאל שלידו היו עוד שני בנים חתיכים וכולם מצויידים בכריות, כן אני יודעת זה טיפשי. "אז אתן מוותרות??" שאל אחד מהבנים עם שיער […]
פרק 7 אנג'לינה "אוי לא אוי לא אוי לא אוי לא…." אמרתי עד שאוולין החטיפה לי סטירה "מה קרה אנג'י? למה את כל כך חוששת?" שאלה אותי אוולין "אני לא […]
סוזוקי הביטה אל מחוץ לחלון התחנה, האור כבר עוד מעט יורד. למרות שהייתה יכולה לצאת בזמן השמש בגלל השיקוי ששתתה הבוקר היא העדיפה שלא לקחת סיכון עם אור שמש ישיר, […]
אנחנו חופשים?האם אנחנו עושים מה שאנחנו רוצים? או שאנחנו בכלל כבולים..שבויים,בידי דברים אחרים. בהבטה חפוזה כלל לא נראת כפיה,כלל לא נראה שישנו דבר שבניגוד לרצוננו נעשה, שהכל אנחנו בעצם "עושים […]
אני זוכר שהייתי מחכה לכל סופש רק כדי לראות אותך. עכשיו אני אפילו לא יכול להסתכל על הפרצוף שלך. הרבה אנשים נכנסו ויצאו מהחיים שלי, ואיך שהוא זה שאת כבר […]
