קוראים לי ניקול מונסון, אני בת 13 וגרה בגרמניה עם סבא וסבתא שלי. הם יהודיים אז בגלל זה אני יודעת עברית למרות שאני יותר שולטת בגרמנית. לא מזמן עברתי איתם […]
פרק עשרים ושתיים: יום ארבעים ותשע ללחימה כל הילדים מאושרים לקראת בואה של השבת. היא מסמלת את היומיים בשבוע שבהם כולנו יכולים להתרפס על הספה בבית ולא לעשות כלום. את […]
פרק עשרים ואחד: יום שלושים ותשע ללחימה (רביעי) "בנות, אני יודעת שאתן פה! תפתחו לי!" התעוררתי לשמע צעקות מעבר לדלת. קמתי ורצתי אל הדלת מיד. פתחתי אותה וראיתי את רבקה […]
פרק ט' אני מנסה להתרכז בחטיבת העצים לאחר שכדור השלג פגע בפניי, ללא כל הצלחה. במקום זאת, אני משעינה את גרזני על גזע העץ, בודקת בתשומת לב רבה שאיש אינו […]
כשקמתי בבוקר, היה לי כאב ראש נוראי. כניראה מההתנגשות שלי עם יוני… ביקשתי מההורים שלי להישאר בבית, הם לא הסכימו, אבל לא היה לי אכפת. "אני בבית נישארת!" אמרתי לעצמי. […]
הגענו למרכז הקניות,אני ודיימון יצאנו מהמכונית. תחבתי את ידי לכיסי מעילי. "רק אל תנשק בנות רנדומליות ברחוב הפעם,אוקיי?" "אוקיי" הוא הסכים ואז הוסיף חיוך,"רק הפעם". "אתה כזה נוראי" גלגלתי עיניים. […]
"פנקייקים פנקייקים אין דבר יותר טעים!" שרה אלזה בזמן שליאו חיבק את מותניה ושר ביחד איתה:"ציצים ציצים אין דבר יותר מדהים!" היא הסתובבה אליו ותקעה בו מה שכולנו קראנו לו […]
"השתגעת?!?!?!?" קפצנו אני ואלמוג "אם אני לא יקום ויעשה מעשה אף אחד לא יעשה וזה נמאס עליי שכולם פה מתים!" אמרה אלינור, "את יודעת שאת מתעבדת נכון??, וחוץ מזה אם […]
פרק 20: יום שלושים ושמונה ללחימה חג המולד! החג הכי יפה של השנה, עצי אשוח בכל מקום, אנשים מתנשקים מתחת לדבקונים, ורק אני הייתי בדיכאון כבד וישבתי לבד בבית בלי […]
~נקודת המבט שלי~ המורה המשיכה לחפור לי בשכל, לא הקשבתי גם כן היא, אין לה זכות להגיד לי מה לעשות. הסתכלתי על השעון והמחוגים פשוט היו תקועים במקום. פתאום שמעתי […]
הייתי לחוצה עד תחילת המסיבה. אבל ברגע שהתחילו להגיע האורחים נאלצתי להגדיר מחדש את המושג 'לחץ'. זה היה נורא. הרגשתי את הקיבה שלי מתהפכת ואת הקרביים שלי נסחטים, פרפרים התעופפו […]
הרחוב היה חשוך וכמעט ריק מאדם. רק פנס מהבהב האיר בקושי את הסמטה שליידה עמדתי. היה קר. סגרתי את רוכסן המעיל שלי עד הסוף והוצאתי קופסת סיגריות ומצית מהכיס. הדלקתי […]
פרק 19: יום שלושים ושש ללחימה (ראשון) יום המסיבה. היום הגדול. יום ההולדת. כל כך הרבה הגדרות למשהו כה טיפשי, וכה חסר משמעות. העירו אותנו כל כך מוקדם בבוקר עד […]
האמא מלאת הצער הביטה בבנה ששכב בידיה, עיניו הגדולת מביטות בה במבט חקרן; סקרן. היא לא יכלה לשאת את המחשבה שתיפרד ממנו. אבל רק כך הוא יוכל להנצל. גופו הרך […]
פרק 18: יום שלושים וארבע ללחימה חנות השמלות יכלה להיות סיוט ממש גדול ונוראי, אם לא הייתי מרזה עוד בשלושת הימים האלו. כשהבנתי כמה המצב גרוע הפסקתי לאכול כמעט לחלוטין, […]
פרק 17: יום שלושים ואחד ללחימה. לקח יומיים עד שהסופה שקטה, ואז חזרנו לבית הספר ולהברזות מהשיעורים. "היילי, לא חשבת מתישהו שזה יהיה נחמד להיכנס לאחד השיעורים ולהקשיב למורה?" שאלתי […]
המפלצת של ההר "איך זה יכול להיות הלב של אורת'ורנוס?" שאל סהר "הרי אורת'ורנוס הוא הר. להרים אין לב". "נכון" אמר רודון "אבל אורת'ורנוס הוא לא ההר". "אז מה זה […]
פרק שש עשרה: יום עשרים ותשע ללחימה. כבר ארבעה שבועות מאז שהגעתי לפה. טיפה יותר מחודש שלם. עוד מעט מגיע חג המולד, ואווירת החג שוררת בכל מקום. בחוץ כבר קר […]
"עדי!! אני לא מאמינה שחזרת!!" אמא שלי שרי אמרה בהתרגשות. כן, חזרתי מטיול של קצת יותר מעשרה ימים בקיץ של הנוער העובד. זה היה יום מרגש במיוחד.. אני עדיין מנסה […]
פרק 1: חלמתי חלום או סיוט אני עוד לא בטוחה מה זה היה..חלמתי שאני בוגדת בלוקאס עם הילד שאני הכי שונאת ואז שמעתי קול של מישהי :קים קומי,בוקר טוב..,זה היה […]
פרק 15: יום תשע עשרה ללחימה למחרת בילינו את כל היום בסאונה של לוק, ואני למדתי מה זה סאונה, ג'קוזי וחדר כושר. והכי אהבתי את חדר הכושר. חדר הכושר של […]
שקד(דמות ראשית)- בת 16 כיתה י' אני לא מעשנת אני שותה גולשת על קארבר (סוג של סקייטבורד מדמה גלישה) לובשת תמיד כובעי צמר, לא משנה אם חורף או קיץ, אני […]
פרק 14: יום שמונה עשרה ללחימה. אני חושבת שהורדתי הרבה במשקל באותו הלילה, כי כל הלילה רק רקדתי, ולמרות שלא ישנתי הרגשתי מצוין למחרת בבית הספר. היילי הכריחה אותי להבריז […]
פרק 13: יום שבע עשרה ללחימה "זה נורא. אמא, המקום הזה ורוד יותר מהחדר של אשלי וקיטשי יותר מהקיא של הקשת." רטנה היילי כשהביטה סביבה באולם האירועים שאמא גררה אותנו […]
ניסיתי לפקוח את עיניי, אך הרגשתי שהן דבוקות אחת לשנייה, אם אפקח אותן, הן יקרעו. השתדלתי ממש, וכאבים פילחו אותן. אני עיוורת? שאלתי את עצמי והתאמצתי עוד יותר. הצלחתי ופתחתי […]
ניסיתי לפקוח את עיניי, אך הרגשתי שהן דבוקות אחת לשנייה, אם אפקח אותן, הן יקרעו. השתדלתי ממש, וכאבים פילחו אותן. אני עיוורת? שאלתי את עצמי והתאמצתי עוד יותר. הצלחתי ופתחתי […]
ניסיתי לפקוח את עיניי, אך הרגשתי שהן דבוקות אחת לשנייה, אם אפקח אותן, הן יקרעו. השתדלתי ממש, וכאבים פילחו אותן. אני עיוורת? שאלתי את עצמי והתאמצתי עוד יותר. הצלחתי ופתחתי […]
הגשם לא מפסיק לרדת מהשמיים הכהים המלאי ענני סערה אפורים ומאיימים. מזה שבועות שהשמיים היו שקטים, ורק עכשיו הבנתי, שהשבועות האלה היו השקט שלפני הסערה. ועכשיו הסערה רועמת כל כך, […]
יערות האלפים והסובבים אותם הלכו והתרחקו מאחורי גבן. שיחים נמוכים ועשב דליל שבו לשלוט סביב, מהווים את הנוף בו רכבו שתי הנערות בקצב מזורז עד כמה שיכלו מבלי לעייף את […]
ז'אנר: דרמת פשע מס' פרק: לא ידוע .(איכן שהוא באמצע הסיפור) זמן- 1976. נקודת מבטה של מייגן. לאחר השוד המוצלח שהיה לנו היום, החלטנו להתאכסן במוטל 6 8 מ"ייל צפונה […]
סיפורים בהמשכים
סיפור בהמשכים יכול למתוח אותנו מיום ליום ומרגע לרגע, כמו סדרה טובה שנעצרה בשיא המתח. הסיפור בהמשכים מאפשר לנו להימתח ולהפעיל את הדמיון כדי לנסות לצפות מה יקרה בהמשך, וכך אנו נוטלים חלק פעיל בסיפור ומזדהים עם הדמות הראשית.
סיפור בהמשכים מאפשר לנו ללמוד ולהכיר דברים חדשים בצורה כיפית ומיוחדת ולכן חייבים לשמור על רצף של קריאה כדי להישאר בעניינים.
כשקוראים סיפור בהמשכים חשוב להתחבר לרגשות שהדמויות מעבירות לנו: אהבה, שנאה, חיבה וכו', ונשים לב לתפניות בעלילה.
העצירה בקריאה יוצרת את המתח ומעוררת אצלנו מחשבות: "אם הייתי במקום הגיבור הייתי עושה…".
סיפורים בהמשכים מתאימים מאוד לילדים כי עם גורמים לילדים להיות יצירתיים מאוד. יש גם סיפורים בהמשכים למבוגרים אף על פי שבדרך כלל סיפורים בהמשכים למבוגרים עוסקים באהבה ובמה שכרוך בה.
סיפורים קצרים בהמשכים
סיפורים אלו הם מאוד מאתגרים: מצד אחד הם קצרים לקריאה, ומצד שני הם ממשיכים ונמתחים כמו מסטיק. אפשר לקרוא כל יום עמוד אחד מסיפור קצר כזה ואז במשך שבוע להיות במתח עד לסוף הסיפור.
סיפורי אהבה בהמשכים
אלו הסיפורים בהמשכים הכי מוכרים. אחד מסיפורי האהבה בהמשכים הכי מוכרים באינטרנט הוא הסיפור "רק ידידים" שיש בו כבר לא פחות מ-255 פרקים! אלו סיפורים מאוד מרגשים שמתאימים בעיקר לבנות המחפשות את האהבה הראשונה האמיתית שלהן.
