בל ישבה על יד אדן אחד החלונות בטירה, ורשמה בעט טבול בדיו על קלף נייר. היא הסיטה מבטים חטופים אל הנוף הקריר שבחוץ תוך כדי שניסתה למצוא את הדרך הטובה […]
הם המשיכו ללכת בדרכם לקמלוט. יומיים הליכה נשארו להם. באנג'י עברה תחושת הקלה ששלושת הלילות הקריטיים בחודש עברו, ומעכשיו היא תוכל להסתדר בשקט, עד לפעם הבאה. הוקל לה עוד יותר […]
הרחק-הרחק משם קיים חדר אפל ושחור, עגול, גדול, מרווח ועתיק. הוא עשוי אבני בזלת שחורות, חסר חלונות, ובעל דלת אחת גדולה פתוחה לרווחה. במרכזו ניצב שולחן גדול ועגול, שחור גם […]
"אנג'י, את בסדר?" נואר מיהרה לשאול ברגע שהתקרבה אליה מספיק כדי שתוכל לחבק אותה. "אה, כ-כן." אנג'י הופתעה מהפגנת החיבה המופרזת של חברתה עד שכמעט לא הצליחה להשיב כראוי. "התגעגעתי […]
"אני- אני לא מבינה." אנה אמרה, מנסה להעביר שוב ושוב את הדברים שהפיה הכחולה אמרה לה ולבריאן, ומתקשה למצוא לזה הסבר הגיוני. היא ישבה על הדשא, נשענת על אחד העצים […]
הבוקר החדש הגיע ונואר כבר התחילה לדאוג. אנג'י וכריס עדיין לא חזרו מהלילה הקודם, וזה לא התאים להם. היא חששה שאולי משהו קרה להם. "היי, שלג," קול בחורה הפתיע אותה […]
בריאן השקיף על הקרקע הרחוקה מבעד לחלון היחיד של המגדל הגבוה, וחשב. "בואי נקפוץ." הוא הציע, ועם הצעתו עיניה של הבחורה האדמונית נפערו בבהלה. "ואולי לא." הוא הוסיף באותו קול […]
"באת הנה כדי להגיד לי את זה?" הוא שאל את הפיה. "שאני אמות?" הוא חזר על המילה הזאת, 'מוות', שוב ושוב בראשו, ולמרות שלא הצליח להבין את המשמעות האדירה שלה, […]
הוא ישב בחדר הגדול וחיכה. הוא היה קפוא. מבטו נח על מיקום אחד ברצפה, והוא בהה בו ממושכות. הוא לא זז ולא נע, רק עיניו נעצמו ונפקחו בסדרן, והוא שאף […]
"החבורה", בדרכם לקמלוט, נאלצו לעצור לאחר ההליכה הממושכת שמשכה מהם את כל כוחותיהם. הגיע הזמן לנוח, מה שנשמע מעט מוזר, בהתחשב בעובדה שנחו ברציפות במשך שבועיים, אך כנראה שינה כזאת […]
במגדל גבוה שהוסתר במעמקי אחד העמקים, ניצב נער בוגר שעמד מול החלון ונשען עם ידיו על האדן, משקיף על הנוף וממשיך לחשוב. שיערו היה בלונדיני, מגוון ועבה, שאורכו דרש תספורת […]
שערי הטירה הרעועים נפלו ורעמו על הקרקע. הנערה הפרחונית הייתה נופלת אם לא הייתה מחזיקה בקיר. הרעד הבריח את הציפורים ואת חיות היער שהתקבצו מסביב לארמון, בסקרנות לגבי השינוי של […]
ארמון גדול. זירה ענקית מכוסה ורדים קוצניים. אין מעבר, לאף אחד. רבים ניסו לפרוץ אליה ולהציל את העלמה המצוקה, אבל אף אחד מעולם לא הצליח, לא כמו שהמקרה שקרה לפני […]
נואר התקרבה במהירות אל אנג'י, שישבה מתחת לאחד העצים, במקום מסתור שרבים היו מפספסים במבט ראשון. היא ישבה כשהיא מחבקת את רגליה, וראשה טחוב בניהן. "אנג'י," נואר התקרבה אליה בדאגה. […]
עדיין מתוסכלת, איימי ישבה על המיטה בחדרה והביטה מבעד לחלון על הנוף שבעיניה היה מרתק. השמיים האפלוליים ששידרו כהות גם בשעת הבוקר הזאת, שהתקרבה לאחר הצהריים של אותו יום, העורבים […]
"ומה אם אנחנו לא רוצים להחזיר אותם?" רפאל העלה את הרעיון לאוויר. "מה? למה שלא תרצו?" אנג'י הופתעה מדבריו, ואפילו נעלבה בשם אביו, אותו מעולם לא פגשה. היא לא יכלה […]
יום ההכתרה של המלכה העומדת לכתר, ליביה קארד, הבת של מלכת הלבבות, הגיע. היא מאוד התרגשה. היא ציפתה ליום הזה במשך כל חייה, אך כמובן, התאכזבה מהמחיר שהיה עליה לשלם- […]
"את לא הפיה הרעה." כריס אמר ברגע שעיניו קלטו את התמונה המלאה. הנערה שעמדה מולם הייתה בת גילם. הלבוש שלה וגודל וצורת הכנפיים שלה עזרו לו לקלוט את זה. "וואו, […]
אישה זקנה קטנה יושבת בספסל בין בניינים, מדפדפת באלבום תמונות אלקטרוני. לפתע מבחינה האישה בתמונה מילדותה "הייתי ילדה מהממת" אומרת האישה תוך כדי שהיא צוחקת צחוק מקסים. ופתאום מופיע אישה […]
(החלטתי להיות נחמדה ולהעלות גם היום U^U מה שאני בדרך כלל לא עושה, מעלה יום אחרי יום ועוד ביום שישי, אז חסר לכם שאתאכזב :<) לאחר מספר לבטים קצרים אנג'י […]
כריסטופר, או כריס, כפי שהוא מעדיף שיקראו לו, היה במעבי היער מסביב לממלכה ומסביב לארמון המלוכה של הוריו, בפעם ה- טוב, האמת היא שגם הוא לא בדיוק זכר. בהתחלה, כאשר […]
אבל קודם, שיר שילווה את הסיפור הזה: https://www.youtube.com/watch?v=tgSZhRrFIeA מקרה מוזר קרה בעולם המעשיות הנסתר. כל הגיבורים נעלמו. הייתה הרגשה משונה באוויר. מעין ריקנות. אובך בלתי נגלה ותחושת עוינות כוללת נסחבה […]
היא אמרה לי שאם היא תשמע כל מנגינה, היא תוכל להתחיל לנגן אותה אחרי כמה דקות. זו לא הייתה אמורה להיות בעיה כששיבצו אותנו יחד כאודישן זוגי. ובכלל אני חושב […]
עלה לי רעיון שנבע מהתסכול העצום שלי מהסדרה "תיכון האגדות" (Ever After High), ורציתי לכתוב משהו דומה (שבסוף יצא לי פחות דומה, אבל באותו סגנון). אל תדאגו, זה לא במקום […]
הזעקה נמלטת מפי, אני נופלת עמוק יותר אל המחילה השחורה, לאן מובילה? איני יודעת. אני שומעת מוזיקת פסנתר, אך לא כמו שירי הערש שאמי נהגה לנגן לי, לא, זו מעבירה […]
"בעוד שלוש שניות זה יקרה… מבלי שתשים לב זה ישאב אותך ו-…" הוא קטע אותו. "די אבא זה לא עובד עליי. אני לא אצליח להירדם ככה לעולם!" זעק בקול דקיק […]
כֶּלִיס לא הייתה לוחמת אור קוונטית. מאז שאבא שלה כבר לא היה פה, היא הלכה לבית הספר התיכון היוקרתי רוטשילד, כדי לנקות אותו בעד שכר מינימום של צעירים. למזלה, התלמידים […]
הכאב היה בלתי נסבל, קרול התפתלה וזעקה. זיעה כיסתה את כל גופה הדואב, אנגר היה לידה וניסה להרגיע אותה. היא ראתה את שיערו השחור נופל על פניו ומסתיר קלות את […]
לפני זמן רב בממלכה רחוקה רחוקה ביבשה רחוקה רחוקה היה מגדל ענק שעל גובהו הרב ידע כל איש בעולם. אבל יום אחד התגלתה עובדה מבהילה: בשל גובהו המגדל עמד לקרוס. […]
יותר משלושת אלפים שנה לפני כן, אז היה הזמן שבו הסיפור הזה בעצם התחיל. במקום אחר שאף אדם לא דרך בו. אף אדם בן-תמותה אם לדייק. המקום הזה, העולם הזה, […]
