הפרק מוקדש למעייני שכל כך אוהבת אותם פרודים ולפירפירושה שנתנה לי אחלה סיפור להעביר איתו את הלילה, אוהבת❤️ ————————– – נקודת המבט של מור- ״בת דודה של דניאל?״ אגם קיפצה […]
אזהרת ספוילר: טוב, אז אני אם אני לא הייתי יודעת מה אני מתכננת (ואין לי שמץ של מושג מה אני מתכננת אני מחליטה תוך כדי כתיבה) אז לדעתי קלרה מעולם […]
ראיתי את ההודעה, בהתחלה לא הבנתי, ואז קישרתי, את ההתנהגות של עדן. איך היא נלחצה, שאביאל נישק אותה, וליטף אותה, אבל אנסו אותה?, זה כזה מוזר. עמדתי, עם הפלאפון שלה […]
הסוד פרק 27: "מור קומי" שמעתי את אשלי והתעוררתי. "מה השעה?" שאלתי בעייפות "אחד עשרה" אמרה וקמה ממיטתי. הסתכלתי הצידה וראיתי את המיטה ריקה. הייתי רגילה לקבל נשיקת בוקר או […]
הנה נולד הילד. נשמעות דרישות האפידורל של הגברת שמתבכיינת בקול על כאביה החזקים בכל רחבי בית החולים, או הבניין של היולדות… שכרגע הגברת, מיטל, נמצאת בו, רועשת ונרגשת. "בבקשה לא. […]
אני מאיה, יש לי עיניים כחולות גדולות, אני כעיקרון רזה. אתמול עברתי דירה, אני דווקא שמחה, לא היו לי חברות בבית הספר הקודם. אני מקווה שיהיו לי חברות בבית ספר […]
פרק 9: ליאור.. אתם יודעים, השכן שלי. הוא הסתכל עליי ואפילו לא אמר שלום! עיקמתי פרצוף ונכנסתי לבית ספר. פתאום כמו פאפארצי שבע מאות ילד באים אליי אמאאא מה קורה […]
הוא מהיר יותר מהאור, קליל יותר מהרוח, שקט יותר ממים עומדים. עייניו כסופות יותר מהירח, שיערו כהה יותר משמיי הלילה. גופו חיוור יותר מכוכב יחיד ברקע השחור. שפתיו בצבע איריס […]
עברה כבר שנה. חשבתי שכבר עבר מספיק זמן בשבילי שאני אוכל להמשיך הלאה, להשכיח את המועקה שיש לי על הלב, השבר הענק שמסרב להירפא. והינה שוב, משום מקום, כמו פצצה, […]
מנקודת המבט של אלינור- ״מותק, הספרייה נסגרה לפני כמה דקות״ הספרנית הראשית בספרייה העירונית אמרה לי ברכות והניחה על כתפי את ידה. הסתכלתי עליה. ״לא שמתי לב, סליחה״ מלמלתי בחיוך […]
למחרת כשהתעוררתי קלרה תלתה כביסה. השעה ככל הנראה הייתה מאוחרת כי השמש כבר שקעה בחוץ. "את ישנת הרבה מאוד, רובין. כנראה תופעה של הגעה מהעתיד. " אמרה קלרה ועזבה את […]
אפילו שהיא לא ביקשה, אני מקדישה את הפרק הזה לtomer291 שגרמה לי לחיוך ענק על הפנים, ואני עכשיו עפה לקרוא את הסיפורים שלה :) -נקודת המבט של אן- החלפתי לבגדים […]
פרק 4- בייתם של הדודים שלי היה ממש על קו החוף ואני רציני, כלומר בגאות עם הייתי יוצא אל המרפסת הקדמית כבר יכולתי לגעת במים רק מישיבה על ריצפת העץ […]
יום שלישי והשעה תשע בערב. "אנדי! אנחנו יוצאים!" צעק מר ווטרס, אלווין. אנדי ירד במדרגות של ביתו עם אוזניות אדומות סביב צווארו. הוא לא יכל להפסיק לחשוב על אירועי האתמול. […]
התחושה של הסיפוק, התחושה של העצב שהכל נגמר כל כך מהר אני זוכרת איך הייתי כל כך קטנה . הכל היה שונה מתמיד, ציפיתי להיות במקום הכי טובה השלווה שמתנגשת […]
"לא." היא קבעה, ספק לא בטוחה ומערערת על מקומה, ספק מודיעה בסרקסטיות וקצת בנחישות. הפנים שלה לא הביעו דבר, וחוץ מהדמעות שנגלו בבהירות אל עיניהם של הסובבים אותה, הם לא […]
" מה- מי את?" שאלתי מבוהל. " קוראים לי מרינה." ענתה בחיוך. שמעתי את שיי ומירה מתקרבים אלי מאחור, ומירה עזרה לי לקום. " אני ממש מצטערת שהבהלתי אותך." הוסיפה. […]
היא הרגישה אבודה, לעזזל, איך היא עשתה את כל זה? איך היא שברה את המראה והעיפה אותה? איך היא רצחה את סאם בלי להיות אפילו מודעת לכך? היא חשבה והבינה […]
הוא מצייר, מצייר נמרים על נייר. כל תנועה של ידו נראת כאילו הוא חשב עליה שעות. הדיוק שבקווים, בצבעים, ממש כאילו אמן צייר את זה. אני מביטה בציור, הוא נראה […]
ביום שבת בצהריים מצאתי את עצמי מודדת שמלות לבנות בחנות שבה עבדתי. הייתה לי הנחה מעצם היותי עובדת החנות, וזה מה שגרם לאליד להתפרע עם השמלות ולתת לי למדוד את […]
זה סיפור על חבורת נערים שמגלים שלכל אחד מהם יש כוח מסוים. הם נשלחים על ידי מישהו שהם פוגשים (אני לא מגלה מי)בכדי להציל את העולם ששוכן ללא ידיעה של […]
תשמעו את השיר יחד עם הקריאה אולי זה… איכשהו יעדה לכם טוב: מה שמוזר הוא שאליאנה אהבה לרוץ יחפה. כל בוקר בחמש היא הייתה יוצאת אל השדה הפתוח, בשמלה לבנה, […]
פאק. מה השעה? אוי לא. לא שוב. מה? מה זאת אומרת שכבר כתבתי את הפרק הראשון?! סלחו לי רגע בזמן שאני דופק את הראש בקיר. -כעבור חמש דפיקות וקיר מתפורר […]
פרק 5- מנקודת המבט של שאנון- צלצלו בפעמון של הדלת. לא היה לי כוח לקום. צלצלו שוב. ושוב. ושוב. ״מה?!״ צרחתי כשפתחתי את הדלת. ״בוקר אור״ הבן של עמד מולי […]
בכיתי. נתתי לדמעות לרדת. לא חשבתי על כלום. נרדמתי, כמו היפיפייה הנרדמת, רק רציתי לנום. רציתי שקט, רציתי שלווה, לא רציתי עוד לראות את אור השמש הצהבהבה. לא היו בפי […]
השעון המעורר צילצל, רטנתי, התעלמתי מקול הכלב הנובח והמשכתי לישון, לא רציתי לקום, להתאכזב עוד קצת, כל יום זה עוד טיפה, בסוף הלב שלי ישבר. חלמתי עליו, על הדרך שבה […]
ישנה עוד אני, והאני הזו גם עלולה לאהוב מישהו כל כך הרבה שזה באמת עלול לכאוב. היא קיימת, במקום כלשהו. וגם היא, כמוני, בטח סובלת. היא בוכה על כמה היא […]
"כולנו חמדנים ורק רוצים יותר כל הזמן. כשמציעים לנו אצבע אנחנו תופסים את כל היד, כשאנחנו על גג העולם אנחנו רוקמים לעצמנו רצונות חדשים. היא לא הייתה כזאת. תמיד כששאלתי […]
נקודת מבט אביאל : חיבקתי את שירה לא רציתי להלחיץ אותה.. נשבע שיכולתי להישאר ככה שעות בחיים לא הרגשתי ככה למישהי , אני ? אביאל הסטוציונר ? היתאהבתי כן מודה.. […]
