אתה מרפה, משחרר. והלב שלי לא מצליח להחזיק. הכל רועד רועד. אנחנו בסירה, הגלים מכים חזק. אני מנסה להחזיק אותך איתי, שלא תיפול ללב הסערה. והפנים המפחדות שלך מולי. אני […]
יש ימים שאני מתעוררת והשפיות שלי שבורה יש ימים אני מתעוררת ורוצה למות אני סוג אדם שייתן לך את העולם במתנה אני סוג אדם ששוכח מהר מעצמו והבדידות. תמיד מנסה […]
פרק 1; רומיאו…. מאוהב????? רומיאו התעורר בבהלה משנתו, הוא שוב חלם על רוזליין. הוא שמע את קולו של בנווליו. היו לו סיוטים רבים לעיתים תכופות. " שוב רוזליין מופיעה בחלומותיך? […]
הדבק החזק בעולם הדביק אותי למיטה למצב עגום איני יודע כיצד לקום להתלבש, ללכת ולחיות כיצד להיות הדבק החזק בעולם השאיר אותי עיסה עכורה של שאריות אנוש, דיכאון וחרדה
אור חזק סנוור אותה, היא ניסתה לפקוח עניים וראתה את מיכל עם מגבת פותחת את כל הוילונות "למה מיכול? למה?" מיכל התלבשה ואמרה "כדי שתקומי! יאללה כבר 10:00" דקלה הסתובבה […]
אני גורר את עצמי מהמיטה, מתכוון להתארגן ולצאת במהירות ; לא כל יום אני זוכה ביום חופשי, ועלי לנצל אותו. אך לאחר שנפרדתי משותפיי, שקט השתרר בחדרי הקטן. רק מנגינה […]
היא התרוממה וסידרה את השיער מאחורי האוזניים "היי דידוש" חייך אליה ברכות. הוא הביט בה, והיא זכרה שתמיד כששתה זה היה גורם לו להיות יותר פגיע, יותר כנה, המחיצות שלו […]
מולם באמע החדר עמדה האישה בכסוף, היא הביטה בהן ממושכות, "השושבינות שלך הגיעו" אמרה לכיוון השירותים. היא הניחה את כוס היין וניגשה לדלת, היא הייתה כעוסה כ"כ. לפני שפתחה את […]
יצאתי מהמרחב המדיטטיבי שבו אני מפנה את האנרגיה הנפשית שלי כלפי עצמי במקום לכיוון החברה, יצאתי מהבית. הלכתי ליער לצוד למשפחתי אוכל. היער עשוי ממבנים מרובים עשויים מאבן. במרכז הרוחני […]
אל תתאהבי בו אין לך סיבה . תסתכלי עליו , אל תתביישי . את יודעת שאין לך סיבה . את יודעת שהוא רק ממלא מקום ריק בלב שלך . חלל […]
דקלה פערה זוג עניים "שמעת אותו? איך הוא יודע איך קוראים לי?" מיכל צחקקה "אני אמרתי לו, מה הלחץ דידוש?" אמרה והתעסקה בפלאפון. דקלה קיווצה את גבותיה "למה אמרת לו […]
"מה להביא לך?" שאלה אותי לפני שסגרה את הדלת. "כלום" אמרתי וכיביתי את המנוע , "מיכול" קראתי אחריה, היא הסתובבה אליי מרחוק "תביאי קולה" צעקתי לעברה. לקחתי את המשענת אחורה, […]
מעיין לא האמינה לכך ששמואל היה ונשאר אותו דבר, היא חשבה שהוא השתנה . אבל היא הבינה שהיא התבדתה די מהר. שמואל היה הסיבה לכך שים ומעיין לא היו ביחד, […]
לפני עשר או חמש עשרה שנים – יש כשלונות שאני לא זוכר את כל הפרטים כי הם באמת קטנים – התחלתי לקרוא ספר: פרק או שניים בכל ביקור בספרייה. לא […]
בית 1- השברים זורחים בשמש, נמחק אותו יום אמש. בית 2- הטחות של מכחול זוכרת את שערך הכחול, למחות את הפודרה השקופה שכבת שם , רטובה וחשופה כמו הבטחה שהופרה. […]
בית 1- גלים מתרחקים, קו הים הולך ונעלם. מחפש אותך בין האנשים. בית 2- ימים יפים מתחלפים באפור עגום, הלב שלי לאהבה סתום. מוצא אותך בתוך השירים הטובים היינו פעם […]
"לפחות עדן תשמח שיש לה אחות קטנה, היא תמיד חלמה על זה" אמרה אמא בדרך חזרה הביתה. "אני לא אחות ולא קטנה. רק זה חסר לי, שעדן תתערב" הגבתי. "אני […]
זהו, הפלאפון דומם. ה'? השפתיים שלי כבר יבשות, מתי כבר אגיע? יצאתי לטיול ואיבדתי את הדרך, המים כבר נגמרו לי מזמן, ואני לא יודע לאן לפנות. אין מה לעשות, אני […]
לפעמים אני האויבת הכי גרועה של עצמי, עוד לפני שאחרים חובטים, אני כבר נותנת את המכה הראשונה. ולאחרונה, שמתי לב- כבר לא בא לי לחבוט, לא בא לי שאף אחד, […]
אבא ישב בסלון, על הספה הקבועה שלו , שמיכת צמר ישנה כיסתה את ברכיו ורגליו. לימינו שידת עץ ישנה, מעליה מפה עתיקה וערימת ספרים. הוא הניח את כוס התה והסתובב […]
לפעמים אני מרגישה שאני לא מצליחה להיות האישה שרציתי להיות. ילדה קטנה מביטה על גיל 30 וחושבת שיש לה זמן עוד לשנות. אז בגיל ההוא היא כבר תיהיה משהו, תעשה […]
למה אתה מיוחד ? למה אתה שונה מהשאר? כי אתה לא יש לך זין ממוצע ודק גובה לא ברור וקוביות שמשאירות אותך מרובע ולא עם גוף של משולש הפוך. אתה […]
לא כל יום אתה מתעורר מצעקה, במיוחד לא מצעקה של מישהו שנמצא כמה עשרות סנטימטרים מעליך, אבל ככה אני התעוררתי היום. "מי את ומה את עושה כאן???? ואיפה אופיר?????????????" צעק […]
אז…. (פרצוף מובך) אני יודע, לא העלתי הרבה זמן, ואני יודע שזה לא בסדר… כי מה לעשות, זה היה מסוג המשימות שנדחות תמיד, ולכן כתיבת הפרק התקדמה בצלעתיים. אז אחרי […]
בית 1- לילה סגריר, אני במיטה אתה ישן על הספה לבד. בתוך החדר קריר, משהו בקשר שלנו אבד. בית 2- תבוא , תישאר לידי עוד כמה רגעים. תיכנס לתוך הלב […]
אין לי כוח לחשוב על מילים, תחבירים, חרוזים אין לי כבר כוח לחשוב בהיגיון אולי עדיף כבר את השיגעון אז אני אתחיל מההתחלה ואכתוב את שעל ליבי אכתוב שאני עייפה […]
אני יושב על עדן מיטתי, בוהה בחפיסת הכדורים שעל השידה. מאוחר מידי להתחרט, אני מחליט, מפה אי אפשר לחזור אחורה. למרות שבתכלס אני יכול לחזור אחורה, אני פשוט לא רוצה […]
והינה הגעת הגעת אלי אחרי כל הסבל והחוסר אימון הגעת אלי בחרת בי לא האמנתי שיש שבאנדם כמוך מלא צבעים ולא רק שחור לבן כמו כולם אתה מציע לי בית […]
אני לא יודעת בדיוק למה בחרתי להישאר בחיים, אני יודעת שכאשר המכונית התקרבה אליי ופנסיה העירו אותי ואת הכביש, הדבר היחיד שרציתי הוא להישאר בחיים. ויהי מה. אני גם לא […]
הקו הדק בין האמת לשקר. מה נכון, מה פחות נכון? האם בכלל הכול אפשרי באמת? כשאני שואלת את עצמי את השאלות האלה, אני בדרך כלל במצבים משונים. ממהרת לאוטובוס. מנסה […]
