את החיוך שלי, את הצחוק שלי, והגוונים בשיערך מזכירים לי את שקיעת השמש. את נותנת לי סיבה לחיות, כי אולי איתך תהיה לי תקווה, והריח שלך מזכיר לי בית ומשפחה. […]
פשטות הימים, הימים בהם היינו ילדים, הימים בהם היינו חופשיים. אז נכון, היו מלחמות, היו חדירות מחבלים אבל עדיין ילדים היינו,ילדים חופשיים. גם כאשר היה חוסר בחלב היינו שמחים , […]
אני יוצא מאיזו חתונה השעה 12 בלילה ואני ממלמל לי בשקט איזה שיר ….הבחורות השיכורות והפתיינים רוקדים להם סמרטוטים מועדונים…. אני הולך בעניים עצומות בקושי גורר את עצמי לאוטו איזה […]
אתה מתקרב עם כל הלכלוך המדבק הזה שמריחים מקילומטרים. אתה מתקרב בצעדי ענק. ואני שותקת. נוגעת לא נוגעת. שלרגע לא תבין מה אני מחזיקה מאחורי הגב. ביד אחד אקונומיקה וביד […]
זה שוקע בי, וזה תמיד גָּדֵל בחשכה אף אחד לא יכול לדעת כי אני מפחדת לפתוח יותר מדי שערים ולתת למים לגאוש זה גורם להכל לחזור ביחד עד לאובדן היכולת […]
מחשבות עושות דרך פתיח הבטתי בעיפרון, ובדף שהיה מונח לפניי ועל עשרים הדפים שמתחתיו. המחק שהיה מונח על יד העיפרון היה בצבע אפור דכאוני ובגודל של אגרוף. הבטתי בדף, הייתה […]
בואי הלילה, שבי איתי ספרי לי קורותייך, מי אחז בידך וניגב דמעותייך במקומי. ספרי לי על אהבותייך החדשות, על געגועייך הישנים- אליי. בואי, בבקשה. אינך חייבת להשאר, אם תרצי, לכי […]
הועלה לאתר ‘סיפורים’ (tale.co.il), תחת שם־העט ‘Twisty’. כל אתר אחר שמציג תוכן זה – עושה זאת ללא הסכמת הכותב! קטע ראשון – כתם הדם על המדרכה: הטיפות הגדולות של הגשם […]
כל בוקר אני שואלת את עצמי, את רוצה לקום מהמיטה היום. את רוצה לתת לדברים לקרות, או שאת פוחדת מדי להתאכזב שוב ולהבין ששום דבר לא יקרה. ושוב בבוקר את […]
אני אני שונאת שונאת את מבטיי האכזבה מבטיי האכזבה על הפנים שלך כשאני אומרת שאני צריכה עזרה אתה אתה משאיר אותי חסרת אונים מה אני אעשה? אני אני חוזרת להרגיש […]
משהו בי כבר השתנה, לא מצליחה לזהות את עצמי במראה. העיניים שלי הפכו לשונות, המבט הפך לקר ומנוקר. מסתכלת על עצמי ללא רגש כלל, כל החוסר ביטחון שלי חזר. אולי […]
זוכר שישבנו ברכב שלך? הזלת דמעות הייתי שם בשבילך, למענך כל כולי שייכת לך. הכמות אהבה שנשפכה בפנייך הייתה עצומה . זוכר שישבתי שם על האבנים הקרות? הזלתי דמעות היית […]
לפני כמה ימים חגגנו שנתיים שאנחנו ״מכירים״. לפני שנתיים פגשתי אותך , ניגבת את דמעותי , חייכת אלי. לא חשבתי שמאותו הרגע אכנס למערבולת רגשות, רגשות עזים. היו כל מיני […]
אז אמרתי לך בואי נלך בשדות שצבועים בירוק ואת תזרקי פרחים קטנטנים לשמיים כדי לקשט עננים לבנים. ואת תספרי לי על שערך שקלוע לצמות וחיוכים שזוהרים כמו כוכבים בזמן שנשב […]
לכולם יש סיפור, כל אחד נושא על כתפיו את הסיפור שעיצב את האישיות שלו, ההתנהגות שלו, הסיפור ששינה לו את החיים. לכולם יש את הסיפור הזה שבעקבותיו חייהם השתנו מן […]
לפרק הקודם: תיקי רז 1# חתונה סיוטית פרק ט’ — קול סירנות הניידות החריד את תושבי השכונה ואת העוברים ושבים והם ניגשו לראות במה מדובר, מעט השוטרים שהספיקו להגיע בקושי […]
היום סיפרתי לבן שלי שפעם, לפני התרופה של פייזר, היה מומלץ לישון באיזור ה-8 שעות שינה בלילה. ״מה?!״ יוני הסתכל עליי בהלם. הוא לא ישן מאז שהיה תינוק, ולא ראה […]
הוא רצה לספר על מה שכאב, אך בגד בו כל מי שאהב. הוא רצה לגלות אך בכל זאת הסתיר, ולכן החליט לכתוב שיר. לצבוע מילים בגון אפרפר, לחרוז מילים כשכבר […]
כשהיית צעירה, אמא שלך אמרה לך שאת לא טובה מספיק. אם ישאלו אותה על זה היא בוודאי תכחיש. אולי היא אפילו שכחה. אבל המילים האלה חרוטות בך בצורה שאי אפשר […]
פרק 29 – 'אולי בעתיד~' "בוקר טו…" קולו של גיא התנמך עד שדעך כליל כשראה את מיכאל בבוקר יום חמישי. הם בקושי התראו בשבוע האחרון, עם המגן באזרחות ויום ההכנה […]
הגוף שלי מלא מתכות הגוף שלי מלא זיכרונות הגוף שלי מלא רסיסים של כוונה הגוף שלי מלא משפטים של רופאים מטומטמים שחיכו לי כדי לצבוט אותי ממש מעבר לפינה העניים […]
אחי, אתה זוכר את השכונה הישנה בה גדלנו בשנות הששים של המאה הקודמת? אתה ואני היינו משחקים בחוץ רוב היום יחד עם כל הילדים. זוכר את משחק המחניים על מגרש […]
אני יושבת בחדר ליד המחשב ומכינה את העבודה שלי, מעבדת תמונות וסרטים, ופתאום חודר אל החדרים בום על קולי. הוא מחריד ודוהר בין אמות הספים, מגיר בתוכי פחדים כמו שענן […]
אולי זה היה צריך להיות סיפור אהבה. אני צריכה עכשיו להחזיק שוב את הגוף והלב ביחד כמקשה אחת, לא להתפרק לרסיסים, להיות כפלדה. להיות כפרפר המנוסה כבר בלהבה שוב ושוב. […]
עומדת מול המראה ומחייכת, מסתכלת על פניי ומתאפקת, הדמעות זולגות הגרון חנוק ואני? אני מחייכת, מחשבות עולות הלב זועק והגוף נינוח, שואלת את עצמי מי אני? אני זאת היא, זאת […]
קומה ראשונה של בניין גדול רבוע, רטוב מגשם, צהוב לבנים. אני נותן את השטרות ביד הלחה ועל כל שנייה שבה הוא סופר את העודף אני מרגיש שעוד נים ונים מאיים […]
הם הביטו אחד בשני, והיא ידעה שהוא לא רואה עתיד איתה המילים שלו היו ריקות והיא ידעה אבל היא עדיין הורידה חולצה עדיין נישקה הם כל כך שמחו לראות את […]
אני חוזרת לגזרה הנורמלית שלי. השלתי שניים שלושה ק"ג לבינתיים. אמרו לי שאני יכולה להיות דוגמנית. הוא אמר לי שאני יכולה לדגמן. ואז הוא אמר שהוא לא מעוניין. מה קורה […]
