פרק 11: החטיפה – ג'סיקה – כריסטיאן נשען על גזע עץ שהיה קרוב ולורן התיישב על הדשא. "אז מאיפה נתחיל?" שאל כריסטיאן את לורן וגיחך מעט. "מהתחלה." קטעתי אותם והתיישבתי […]
פעם נוספת דניאל התרוממה על רגליה עם ידיה בלבד לאחר שנחתה על שביל האבנים המסותתות מוכות האפר והעפר. היא תפסה בשנית את חרבה הדקה שנפלה מידה קודם לכן, וחתכה את […]
יום שישי בערב, תל אביב רק התעוררה מסטלה קשה. יושב בבר עם חצי גינס, מסתכל מה השעה. פתאום היא נכנסת, ביישנית ומכונסת. שיערה אדום, ופניה נמשים. גופה זוהר מהאורות האדומים […]
הכרנו ממש ליד הקיוסק השכונתי. שני ילדי שכונה עלובים שקונים ברד אחרי התיכון ולא מצליחים לקבל יותר מארבעים במתמטיקה שלוש יחידות. נהגנו לעשן מאחורי החניות וגם קצת להתמזמז כי היינו […]
כשהזמינו אותי לבית הכבוד התלהבתי ממש. חשבתי שהזמינו אותי לאיזה בית יוקרתי משהו פנסי, משהו מיוחד. לבשתי חליפה ועניבה מיוחדת כזאת של אנשים יוקרתיים. אפילו שמתי חפתים אבל לא באמת. […]
בעיר תל אביב גרה דנה, דנה הייתה החברה הכי טובה של ירין, היא הרגישה שהם כמו אחיות. בתחילת הלימודים בתחילת שנה, דנה התאבה במישהו בשם רון, והיא הייתה חייבת בדחיפות […]
כשאתה אוכל ביסלי גריל, או כל סוג אחר של ביסלי, קשה להקשיב. קשה לראות סרט ולהבין את העלילה, או לשמוע את הבדיחה הלא מצחיקה של החבר שלך. כשאתה אוכל ביסלי […]
נמוך במצח עיניים קטנות ויוקדות אני יוצא לרחוב להשפיט כמה בנות ברגליי פרסות של שועל או זאב אני מחפש במקומות מבודדים גנים גדולים וחשוכים, או קטנים וטחובים בו מישהי יושבת […]
פרק 10: העתיד מפי מכשפה הכבישים היו נראים כמו דרך למבוי סתום. אף מכונית לא עברה באזור הזה כלל, אף חיה או בן אדם היה נראה שם. האדמה שהייתה בצדדים […]
enter home feel like war zone and i out of ammo just full in emo and lost in word my tv is my own little world she say and talk […]
אם לקרוא לזה סיפור או לא, זה כבר עניין אחר. כשדבר קורה לך בחיים אתה רק רוצה להוציא אותו החוצה,לדבר על הרגשות שלך. לי זה לא מספיק פשוט להגיד לחברים […]
בכל פעם מחדש זה קרה. שוב ושוב, ערב אחר ערב, שבוע לאחר שבוע. כשכולם יצאו ביום שישי, היא שתתה. הוא רק "ניסה". הוא לגם מתוך הכוסית הקטנה שהגישו לו והכריז […]
רונאן ישב בחדרו שבתחנת המשטרה וחשב לעצמו כמה טיפש היה שנתן לה לברוח, ועוד מרצונו החופשי. "נתת לה לירות בך, כמה מטומטם אתה יכול להיות?" נזף בעצמו בעוד המחשבות מתרוצצות […]
בך מביט בזרועותיי נירדם בעיניים אשר התמלאו בדם. היום אתה תתעורר מוקדם. היום אפסיק להיות אדם. את כל האהבה הוא נתן לך כעת הרשה לי בדם ללכלך. למעשיי דמייך עדים […]
האם אדם (אני אפילו לא אזכיר את חווה) אי פעם חשב עלי? אבל עזבו את אדם, אדם כפוי טובה שכמותו, בואו נלך לכל האנושות. האם האנושות חשבה עלי? אני יושב […]
היא כן חיפשה את הסיפוק הזה, אולי עדיף לקרוא לזה ריגוש. יום שישי כמו כל ימי השישי שעברו היא הייתה יוצאת אל הגן המרוחק מביתה עם נגן המוזיקה שלה. מוזיקה […]
היי קוראות וקוראים מהממים ומהממות שלי!!! יש לי מחסום כתיבה ובגלל זה אני לא מפרסמת כל כך הרבה זמן פרק וגם בגלל שאין לי כל כך זמן בזמן האחרון!!… נוי […]
ליל החתונה היה מדהים. קלרה עמדה במרכז רחבת הריקודים וחייכה לעבר הנוכחים. בכל אחד מצעדי הריקוד המשותף שלנו הרגשתי בהילה גדולה שאופפת אותה. קלרה תמיד הייתה מיוחדת, עוד בילדותה היא […]
"אני מבין שאין סודות בינך לבין נוי " יישי לחש כשכול צומת הלב הייתה מופנת לעומר שבדיוק סיפר איזה סיפור מצחיק שקראה לא. " לא אין סודות " אישרתי את […]
הנה אני פה לבד, עם בקבוק אלכוהול מוצמד לשפתיי, מנסה לעצור את גרוני מלצרוח את שמך, שמך שצורב לי כמשקה חריף , ושפתייך אשר היו מגע אלוהיי לשלי, לעולם ייזכרו […]
-פרק 9- "לך" הפעם היא צעקה ופשוט הוציאה אותי מהבית ויש לי הרגשה שגם מהחיים שלה. *כעבור חודש* סוף סוף אני חוזר הבייתה אחרי שסגרתי שלוש שבתות בבסיס, בגלל שהייתי […]
ואז זה היה פשוט ברור. ברור כמו השומה שהייתה לשוטר על הצוואר, ברור כמו שנפוליאון היה נמוך.פשוט ברור. למות בייסורים ממש לא היה לאליסון בתכנון כשהיא קמה בבוקר אותו היום. […]
אדם הסתכל איך טיפות הגשם יורדות במהירות על חלון ביתו. עיניו הכחולות-אפרפרות שיקפו את טיפות הגשם על החלון. הוא התבונן בהם בזמן שירדו והצטער על מזג האוויר הארור שבגללו הוא […]
אלי: "אני בדרך לטאי" עניתי לקים ששאלה אותי איפה אני. המשכתי ללכת במשך עשר דקות בערך עד שהגעתי אליו, בינתיים קים העבירה לי את הזמן בפלאפון, בעיקר בשאלות חוקרות על […]
לפתע נשמעו צעקות מבחוץ. דוד נכנס בריצה וגונזלוס התעצבן עליו ״למה אתה מפריע לי באמצע , מפגר אתה רוצה שאני לא אעשה איתכם עסקים יותר? ״ , ״אני מצטער אדון […]
קמתי בבהלה,מביטה בחדר הקטן והשומם שלי שנתן לי תחושה של בדידות,רק אני והחלום שלא מרפה ממני כבר עשר שנים.עשר שנים של חוסר שינה וכאב בלב. אותו בחור שרק עינייו הכחולות […]
אז הסיפור שלי ושל מיכאל הולך ככה: הוא היה חתיך -הוא עדיין חתיך- אני הייתי שקטה, סוף שנה ככה (כיתה ט') התחלנו לדבר בקטנה, במחנה קיץ של הצופים (לא לצחוק […]
הנסיעה במונית הייתה שקטה, ומדי פעם החלפנו מבטים, בזמן שנייט התעלם מהעובדה שהנהג רואה אותנו, ונישק את צווארי בכל פעם שהרכב נעצר, עד לפעם האחרונה. חשבתי איך אני אסביר מה […]
