יש דברים שלא ירפו, אפילו כשזה נגמר. התמונות לא עוזבות והריח נשאר. יש מלחמה בחוץ ואתה חי עם הידיעה שאנשים הפכו למכונות של ירייה. הם יורים אל עבר מטרות לא […]
היי. בסיפור היחיד שלי באתר- "רוחות: התאומים" מסופר על תאומים- ליאה ופיל. ובגופם הם מארחים את שני השומרים של הרוח האפלה של החושך- ברני\ גראוונד. לכל המעוניין, אנחנו לקראת סוף […]
פרק 13: יום חמישי בבקתה מעץ -נקודת מבט פיל- "מה התשחרר מהצנצנת בנוסף לרוח ולשומר האופל?" שאלתי בעניין רב. "אנחנו לא יודעים, אבל זאת גם לא הייתה הבעיה העיקרית. החושך […]
מעשה. בילד שרצה להיות רואה ואינו נראה,ולמה? הקשיבו לסיפור ותדעו. שימי היה ילד דחוי , בבית התעלמו ממנו, אימו היתה אלכוליסטית, רוב הזמן או בקבוק או כוס בידה ו היא […]
כולם שונאים אותי… כולם! לאנשים יש טענות ותלונות נגדי… אף פעם לא מרוצים ממני, אף פעם… תמיד מוצאים משהו רע בכל מה שאני עושה! נמאס כבר! שחררו!
יוליה: ראיתי חיוך מתנוסס על פנים, טעמתי מבט כה מתוק וחמים, של אחת כה טובה, של אחת כה יפה, כבת ים היא שובה לבבות. אומנת: מילים לך יפות, אך מילים […]
כשהתעוררתי הייתי כבר בתוך המשאית , לאחר האונס של נלי המשכנו ליסוע עוד כ3 שעות והמשאית נעצרה , רעדתי מפחד , אולי הם יקחו עוד בחורה , אולי אותי , […]
ביום הראשון למלחמת השכנים שלחו שני הצדדים מטוסי נייר עם משפטים מעליבים כגון "לך תאכל גרביל" ו"הפרצוף של העורב שלך מטומטם!" ודברים כאלה. ביום השני הושבת הדואר כי שום דוור […]
שבועיים עברו , הם היו קשים . כשהייתי לבד רציתי חברה , כשהייתי עם כולם רציתי להיות לבד, זאת תקופה הפכפכה גם לי וגם ליישי , שנינו פצועים . השעה […]
אסף החזיק את ידי והוביל אותי לספה בסלון. "תשבי" האיץ בי בזמן שהוא עדיין עומד. עשיתי כרצונו והוא הלך למטבח והביא קולה וקצת חטיפים. "תפוצ'יפס קידס" צעקתי וחטפתי מידו את […]
הלכתי לכיוון האמבולנס שעמד ליד הקניון. האמבולנס הזה תמיד עמד שם, ותמיד היה לידו שלט שקרא לעוברי אורח לבוא ולתרום דם. ניקולט הלכה מאחורי, אבל היא נשארה בחוץ כשנכנסתי כי […]
"חודש עבר מאז הפגישה האחרונה שלנו,אני מרוסקת לרסיסים בלעדיך. לא מבינה מה גרם לך להתרחק ככה,לאבד את השפיות,להיעלם. אני צריכה שתאסוף אותי,כלום,אבל כלום לא שווה בלעדייך. אני נושמת יום ועוד […]
" בנתיים הכל טוב אצלה , נשאיר אותה להשגחה ביומיים האלו אוקיי ? " הרופאה אמרה לי ולדור " אוקיי . " דור ענה והתיישבנו . לא הפסקתי להתקשר לאבא […]
"חכי חכי מה אני יעשה לך" דימה אמר והוציא את הכפית שהייתה כולה מלאה בגלידה. באותו רגע קמתי מהכיסא וברחתי, ודימה רדף אחריי, אחרי כמה דקות אחדות הוא תפס אותי, […]
(בנוגע לשאלה בפרק הקודם, הזכרתי שזה גן של ילדים אוטיסטים וחלקם לא אוהבים צבע מסוים, אז לידיה לא אוהבת אדום.) זאק הסיע אותי הבייתה אחרי שסיימנו לעבוד ב-4 וחצי בצהריים, […]
״מה עשית?״ צעקתי אל עבר הנעליים האדומות שלך, הם היו מונחות בפינת החדר וידעתי שיותר קרובה מזה אני כבר לא אהיה. ״אתה כל כך אנוכי! מה שאכפת לך זה רק […]
2.2.2008, אמסטרדם. סיימון פתח את מטרייתו השחורה, ופתח בריצה לכיוון המבנה הזהוב בסוף הרחוב. השדרה הייתה שוממת, שום אדם לא היה משוגע דיו כדי לצאת החוצה בשעה שמשתוללת אחת הסופות […]
״יכולתי להגיד הרבה דברים, אבל הדבר היחיד שאגיד זה שאף אחת בעולם לא תאהב אותך כמוני״ סגרתי אחריי את דלת ביתך בתחושה שאולי זו הפעם האחרונה שאראה אותך. אתה היחיד […]
היה זה רק עוד יום רגיל בבית הספר התיכון סאנבה. טוב, רגיל בבית הספר סאנבה, לא רגיל כמו שלנו. קיאנה קסלנה מתכוננת כרגיל ליום "שיגרתי" בחייה. שיגרתי של קיאנה – […]
'תתעוררי כבר!' צרחתי על עצמי. כל כך רציתי להתעורר, אך לא הצלחתי להביא את עצמי לנסות אפילו לפקוח עיניים. 'למה זה תמיד קורה לי?' המחשבה ריחפה בראשי. 'למה אי אפשר […]
פרק 4 שאלתי את אימא ' אני מכירה אותם ואיזה חברים? ' ענתה בחיוך ' כן אולי לא זוכרת אותם הם חברים ילדות.. בזמן שאני חשבתי מי הם היא בחרה […]
ליאל קווין- בת 17, כיתה יב, 1.74 מטר. עיניים ירוקות מהפנטות, שפתיים בשרניות ואדומות, עור בהיר ושיער שטני ארוך גלי. אוהבת להתבודד במבנה נטוש ואוהבת את הים. שקטה, כועסת על […]
צללית, אדם, איש שחור עמד שם, בקצה הרחוב, לא נע, לא השמיע קול. היה לילה, אך הכל היה מלא באור, הכל היה מלא באור, אך האיש היה שחור. היה שחור. […]
הטימטום האנושי. אני מרגישה כל כך עצובה שאני חלק מהאנושות הזאת. התאכזבתי מהמון אנשים, על דברים פי כמה וכמה יותר גדולים ממה שקרה, אבל זה, היה הדבר הכי מפגר, מטומטם […]
פרק 12: שני השומרים של גראוונד – ב' -נקודת מבט אקווה- "אקווה." האור קרא בשמי והתייצבתי מולו. "כן, אדוני?" שאלתי בחשש. "אמרי לי. את יודעת מדוע קראתי לך?" "אני מניחה […]
"מגנוס." אמרה אלווה, קולה שקט וקר, חד עד כאב. "באמת חשבתה שלא אבין? ציפיתי ממך ליותר. אתה זה שלימד אותי כיצד להלך ולתמרן את האנשים סביבי, וכיצד להבחין בין אמת […]
