בלב בטן הפלדה של האוטובוס. כמו פר עצום המעלה עשן. דרך הזגוגיות הקפואות אני רואה טיפות שקופות של גשם נמרחות על הזכוכית. אנשים בחוץ ספונים במעילים כבדים. רומסים את השלוליות. […]
אני נעשה שפוף עם הזמן. השבוע אני נוטה לפנים, בשבוע הבא אזחל על ברכיי, בשבוע אחריו אפול על ידיי. מי ממתין לרכבת יחד איתי? אני פונה לימין. אני פונה לשמאל. […]
מגפי דורכות ומשמיעות צליל אליו כה התגעגעתי, הקור הופך את קצה אפי לקרחון ורוח מקפיאה את כפות ידיי ברגע שהן מציצות מכיסי מעיל הפרווה החמים שלי. הכפור חודר לעצמותיי ובכל […]
הוא היה הבן אדם שהכיר אותי הכי טוב בעולם. הכרתי אותו מאז שאני זוכרת את עצמי, היה ביננו קשר מיוחד. הוא ידע מה האוכל האוהב עליי, הוא ידע מה אני […]
לפעמים אני שוכחת שבני אדם הם חיות. ככה אני נותנת לכל אחד את האמונה להחליק מבין הידיים. ככה אפשר לנהל אותי. אני מפחדת מכולם, הם שופטים כולם, לא יודעים מה […]
יובלי דפק בעדינות על הדלת, ומבלי לחכות שמישהו יפתח לו אותה, נכנס במהירות ונעמד בפתח… כיסא הגלגלים שלי חרק בקול, ולשמחתי הוא הסתיר מצוין את דפיקות ליבי שהיו כל כך […]
פעם, לפני שנים, דווקא התרגשתי מפיתולים. הייתי מתבוננת בהם דרך חלון המכונית נהנית מהנוף המתחלף כל כמה שניות כמה שנים אחר כך, לא אהבתי פיתולים הם נראו לי מפחידים לא […]
הזעם שטף אותי והכעס עיוור את עיניי, נשימותיי הפכו עמוקות אך אפילו הן לא הצליחו להרגיע אותי. הרגשתי את אחיזתה האיתנה של קסנדרה בזרועי, היא ניסתה למנוע את זה ממני, […]
שבועות חג כל כך יפה ומיוחד הבית מואר מפה לבנה פרח סגול שזיף מלון ואשכול ענבים . ירקות חתוכים פשטידה ומיני מאפה, קפה וקינוח מתוק. הבית מואר נרות מאירים נקבל […]
You told me it’s over And suddenly you weren’t here Just like that You’ve disappeared No time to prepare No time to spare I woke up and you weren’t there […]
הנסיעה באוטובוס בימי חמישי לפסיכולוגית תמיד קשים ליניב. למרות האוזניות הגדולות שמקיפות את אוזניו ומבטו שנעוץ דרך החלון, עדיין תמיד הוא קורא בטעות את מחשבות הנוסעים. פעם לא האמינו לו […]
אני עומד באמצע הכפר שגדלתי בו. זה כפר קטן, פשוט, ובו בקתות פשוטות עוד יותר עשויות בוץ ועץ. אני צועד בין הבתים המפוזרים ברחבי הכפר, מחייך ומנופף לשלום כשאני פוגש […]
10 שנים אחורה, כשהייתי בת 13, ידעתי שני דברים באופן וודאי: שהחיים הם צרה אחת גדולה, ואין שום סיכוי שאני ממשיכה לסבול אותה אחרי גיל 18. הרעיון שלי היה לגמור […]
"עכשיו תסבירי לי – את נורמלית?!" שתקתי, הושטתי את הקערה, וחווה מזגה לי מנה שנייה מהמרק המהביל. רק לפני כמה דקות הגעתי אליה. לא הייתי יכולה לסבול עוד בארמון, הרגשתי […]
בקופסא היו מונחות תמונות אחדות. הסתכלתי עליהן מקרוב, וזיהיתי שם את אימא שלי. בכל התמונות היא הייתה נראית צעירה, עוד הרבה לפני שאני נולדתי. היא נראתה יפיפייה, שיערה היה ארוך […]
הוא היה לבד משועמם וסגור בדירתו בגלל הסגר המטופש והרגיש את הפספוס הגדול. "מי סוגר אנשים בבית"? אמר לעצמו. "תנו לחיות!!" והוא הרגיש שכל העולם נגדו. רק לפני שבוע שמע […]
הייתי רוצה לחזור להיות ילדה קטנה עטופה חמימה ויפה בלי דאגות להיתילד להתחבק לעשות שטויות להיות אני מבלי להשתנות ואני הייתי רוצה להיות הגונה ולהודות להודות שלהיות גדולה זה לא […]
"אני? פייה?" האמת שעם כל הדברים שקרו לי קשה להגיד שדווקא הדבר הזה לא הגיוני, אבל משהו עדיין לא הסתדר לי. "זה נראה שהפכתי איכשהו לאישה, ואני לובש את אותה […]
הייתי ילד מבולבל. נשארתי מחוץ למעגל כי לא ידעתי מה לעשות כדי להיות מקובל. עשיתי בעיות לכל המורים כי לא ידעתי איפה להוציא את התסכול שלי על עצמי. אבל אז […]
לפעמים יש רגעים כאלה, שאתה מסתכל במקרה לתוך אושר של אחרים. זה קרה לי היום, והרגשתי שונה. היא הקשיבה באוזניות לשיר שהיא אהבה, פתאום היא בכתה מאושר. לא ידעתי מה […]
עניי עירי קוד מים ואני תקוע באמצע לגבוע למות להיות מודע וישן בו זמנית לבכוצ וגם לתבכיין על אני שהוא הוא לרצות להיות אחר אבל לא להיות מסוגל כזה איש […]
בני אדם הם היצור הדוחה ביותר. אני לא יכולה לחשוב על יצור דוחה יותר מבני אדם. אנחנו מגעילים. אנחנו משמידים. אנחנו עושים טוב בשביל לקבל טוב ולהרגיש הנאה, אנחנו מתביישים […]
סעדה לא החליפה אף מילה עם איש. מאז שהיא חזרה הביתה, אימה ואחיותיה מתעלמות ממנה ומכנות אותה " שקרנית פתלוגית". היא אמרה לעצמה שזה יעבור, כמו כל תקופה שחולפת בחיים. […]
כול פרק הולך להיות שלב של השירות הצבאי שלי. התחלתי בתור מורה חיילת לפני הקורונה. אחרי שהיא הגיע כול השרות שלי התהפך והשתנה והפך לאחד הדברים הכי חסרי וודאות שקרו […]
על קנבס לבן נמשך מכחול עבה העטוף בצבע כחול עז ומצייר עליו שני פסים כחולים. המכחול נכנס לתוך נקודת הצבע הכחולה ומתמלא מחדש בלחות כחלחלה. משולש ועליו עוד משולש הופכי, […]
היי, היי, היי, אתם בטח צוחקים עליי. מה קורה כאן עכשיו. ברנדון עומד מולי, הורידים והעיניים שלו זוהרים בצבע כחול. אני מניף את היד שוב ושוב, הזרם החשמלי מתחיל בלב […]
כל המשפחה ישבה על הספה, אמא, אוליביה, אני, אלואיז, מקסון וסטייסי. והבובות של כולנו. ערב מושלם, הלא כן? הקוביה הכתומה בצד, של פיקוד העורף, שמסמלת את הערים שיש בהם אזעקה. […]
"הקופסא עם בובות הרי-בורן הגיעה!" הודיעה אימא "אנחנו באות!" רצנו. אמא נתנה לכל אחת מאיתנו בובה שנולדה מחדש ליום הולדתה הרביעי. שמה של כל אחת מהבובות מתחיל באות של בעליה. […]
אם יש למה לצפות? בטח שיש. עוד מעט יעלה ערוץ ארוטי חדש. משהו בקצב אחר מפלייבוי, שפה אחרת. אני אתגלח לכבוד הערוץ, אני אעשה אמבטיה טובה. אפילו אצחצח שיניים. אקנה […]
