אז… לפני חמש ימים,בבוקר יום ראשון עזבתי את ביתי, את העיר שלי ואת כל האנשים שאני מכירה ועליתי על אוטובוס לפתח תקווה. האמת היא שאני עושה שם שירות לאומי בבית […]
רדגה והמכשף רק עכשיו שמו לב שעברו דרך שער, הם עצרו והתנשמו בכבדות, הם ראו מפלצות בכל מקום. "אתה חושב מה שאני חושבת?" שאלה רדגה. "את חושבת מה שאני חושב?" […]
פרק 4 – "לך תזדיין!" התעוררתי בבוקר, נוכחת לגלות כי אני במיטה לא מוכרת. סקס עם זר. כמה פעמים עשיתי את זה… אולי עשרות. התמתחתי והתיישבתי במיטה. הדבר הראשון בו […]
זה כאן, פתאום. מפחיד. מרגש. יש רגעים שמרגיש כמו חלום, באפילה מגשש. יופי עמוק, משובץ בכאב קול פנימי שקורא לחבק, לגעת למצוא את השביל אלייך, ללב ואת… בכלל לא יודעת… […]
איית'ון התהלך לאיטו בשביל הריק מאדם. הוא לא היה מסוגל לשכוח את מבט הנערה בפארק כשפקחה את עיניה, איית'ון חיפש את הנערה המסתורית חודש שלם אך לא מצא אפילו רמז […]
המתח באוויר היה כבד כמו ענן ערפל סמיך. ההתפרצות הייתה עניין של זמן. השאלה הייתה רק מי יהיה הראשון למצמץ, לשבור את השתיקה. ההמשך צפוי ויחד עם זאת, בלתי ניתן […]
הוא הרים את עצמו מעל הענף שוב, השרירים שלו רעדו. ושוב, העיניים שלו שרפו. ושוב, הידיים שלו עלו באש. הוא משך עוד פעם אחת אחרונה, אבל כפות הידיים שלו פשוט […]
איתן הביט בבית הריק, הוא שוב לבד, אין לו אף אחד, שוב. הוא הרים את המחברת הכסופה, מדפדף בה ורואה המוני אותיות קטנות בצבעי עטים שונים. המחברת לא הייתה גמורה, […]
״תחשבי שעוד יומיים את הולכת לבית ספר חדש.״ אמר ירין כאשר נשכב לידי במיטה, נאנחתי. לא רוצה בית ספר חדש! למרות שבקודם לא הייתי מחוברת לאף אחד אבל עדיין. ״אני […]
———גל———— שכבתי על חוף נהינית לי ממזג האוויר לירז הסכימה שניסע ביחד להוואי הילדה הזו חולה על הוואי. "אלה החיים," אמרתי נהינית מהשמש הלבנה מהחול הלבן סביבי מאחורינו יערות יפים. […]
כיכר האדומה,מוסקבא, רוסיה, 17:41 "אף אחד לא היה מאמין." מלמל גרג לגנרל, הם עמדו על גשר שהשקיף לעבר הקרמלין, גרג חשב על מה שקורה לאחרונה, דור של מייסדים נעלם מהקיסרות, […]
ילדה מקשקשת בצבע ורוד ילדה מציירת פנים ילדה ממשיכה, מציירת לה עוד ילדה מעניקה חיים ילדה מרגישה שחסר לה דבר ילדה מרימה עיפרון ילדה אז יוצרת רקע ועבר ילדה עם […]
אהבה היא סם החיים א♥ה♥ב♥ה♥ אני אוהבת את משפחתי אני אוהבת את חברי ורעי את אוהבת לצפות בשקיעה אני אוהבת את הזריחה המדהימה אני אוהבת להנות משושנה אדומה אני אוהבת […]
אני יכולה לשמוע את הקול שלה. אני יכולה לדמיין את הטלפון מצלצל, ואותה צועקת עליי, מספרת לי כל טעות שעשיתי בחיי, כל מעידה קטנה, כאילו אני לא הייתי שם. היא […]
פרק 21- -מנק' המבט של סול- פתחתי את דלת הכיתה, וראיתי את המורה עומדת ליד הלוח. ״כן, מי את?״ המורה שאלה והביטה בי בכיווץ גבות. ״סול,״ מלמלתי ולא דייקתי בשם […]
פרק 3 – יש שחושבים נשכתי את שפתי התחתונה בכאב. אני לא אחת שבוכה. אני שונאת לבכות. לבכות זו חולשה. "את בסדר?" אוראל הניח את ידו על ירכי. "בסדר גמור…" […]
אני לא מרגישה שאני יכולה. אני מרגישה שאני עומדת להתפוצץ בכל רגע. פשוט אין בי כלום. זה אותם מהרגעים שמרגישים מיואשים מכלום. וכואב לי כל כך, אני לא יכולה להחזיק […]
פרק 1 – – מנקודת המבט של אבישג – – ״שוגה תשירי לי״ אור אמר בזמן שהוא שם את הראש על הברכיים שלי. היינו אצלי. ״נו.. לא מתאים עכשיו״ צחקתי. […]
~נקודת מבט של רון~ "יפות קומו" אימא צעקה לי וליאן מלמטה, קמתי מהמיטה לבשתי ג'ינס לבן עם חולצה ורודה והלכתי למקלחת לעשות את ארגוני הבוקר שלי כשסיימתי נכנסתי למטבח וראיתי […]
היא אף פעם לא מרגישה מספיק טובה. תמיד שואפת ליותר ממה שהיא. וכשהיא איתו, התחושה לא נעלמת, אלא להפך.. התחושה רק מתעמקת. היא מרגישה שהיא לא מספיק בשבילו לא מספיק […]
אוקי אז לפני שאני מתחילה יש לי איזושהי הערה קטנטנה. את הסיפור הזה כבר כתבתי באתר סיפורים אחר. אז כל מי שחושבת שהעתקתי אותו,אז זאת בעצם טעות כי אני בעצם […]
הנסיעה במכונית הספורט הלבנה של מייקל (מיכאל, שיניתי כדי שזה יהיה אמריקאי) היתה קצרה. הוא בא לאסוף אותי בבוקר ועכשיו אנו מול בית הספר. בניין הלבנים האדומות היה בעל ארבע […]
בין הגלים- פרק חמישי: אמת או חובה. עליתי חזרה לחדרי ופתחתי את דלת החדר. סגרתי מאחורי, נשכבתי על מיטתי ונאבקתי בלהוציא את נעליי מרגלי. לבסוף אחרי כמה נסיונת, הם הצליחו […]
אנאל ודולב פרק 9 הפרק מוקדש ל-סוואגית סלינטור לאב יווו מושלמת שליייי והשיר זה porfekt 2 נ.מ של דולב בעלתי רוק ,לא הצלחתי לזוז הרגתי שרגליי דבוקות לרצפה . "דולב,חיכיתי […]
נ.מ.-אנבל רגלי קפצה בחוסר מנוחה, למה דווקא היום שכולם משתחררים מוקדם הייתי חייבת לחטוף ריתוק? טוב זה מה שמגיע לי אם אני מתחצפת למורה למתמטיקה. "אנבל את בכלל מקשיבה למה […]
"דיכאון הוא כמו חור שחור שגורר אותך אליו." כמה אזכורים של המשפט הזה יש ברחבי הרשת? מאות. כנראה המשפט הכי נפוץ בפורומים דוגמת ישראבלוג, שמלאים בילדים דיכאוניים חסרי חיים או […]
פרק 2 – קעקוע התעוררתי בבוקר, לבד. הנחתי שאחריי שנרדמתי אוראל חזר למיטה שלו. אל אורנה שלו. התיישבתי במיטה, מבחינה בפתק קטן אשר הונח על שידתי. 'אני חוזר היום מוקדם […]
היה שקט מאוד, זו כנראה הסיבה שבגללה התעוררתי. אני רגילה לרעש בבקרים. הציפורים לא צייצו, אימא לא שמעה אופרה במטבח, אחי הקטן, דוני, לא צרח לי באוזן. אני זכרתי היטב […]
אמ… טוב, אני רוצה לכתוב סיפור אבל יש לי רק את שתי הדמויות הראשיות ועוד איזה אחת משנית, אז אני ממש צריכה דמויות. אני לא מצליחה לחשוב על כלום. אז […]
פרק 5 רצנו כל כך מהר שלא יכולתי אפילו לנשום. כל כך מהר שכבר שחכנו איפה אנחנו נמצאות. כל כך מהר שאנשים פינו בשבילנו את הדרך. ״תחביאי את זה! צעקתי […]
